אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלרואי ואח' נ' קנטור ואח'

אלרואי ואח' נ' קנטור ואח'

תאריך פרסום : 18/03/2012 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות כפר סבא
14160-08-11
14/03/2012
בפני השופט:
צוריאל לרנר

- נגד -
התובע:
נעם אלרואי
הנתבע:
1. גיא קנטור
2. נטע קנטור

פסק-דין

פסק דין

1.בפני תביעה כספית בסך 31,900 ש"ח, שהוגשה על ידי התובע, מר נועם אלרואי, נגד הנתבעים, ה"ה גיא ונטע קנטור. בתיק הוגשה גם תביעה שכנגד, אולם מאחר שהיא למעשה טענת קיזוז חלק מסכום התביעה, בלבד, לא נכון להתייחס אליה כתביעה, ואיני מייחס חשיבות לכך, שהתובע לא הגיש כתב הגנה נגדה. לשם הפרוטוקול – התביעה שכנגד נדחית בזה.

העובדות

2.אין חולק על מרבית העובדות: התובע השכיר לנתבעים דירה, מחודש אפריל 2009 ועד לחודש מרץ 2010, עם אופציה לחידוש השכירות לשנה נוספת, עד מרץ 2011. הנתבעים חפצו להאריך את תקופת השכירות, ואף נשארו לגור בדירה. עבור שנת השכירות הראשונה ניתנו שיקים מראש, אולם שנים מהם חוללו, ודמי השכירות עבור אותם שני חודשים שולמו בנפרד. כחלק מההסכמות, היה על הנתבעים להמציא ערבויות כפי שנקבע בהסכם, להבטחת התחייבויותיהם, אך בפועל לא עשו כן. התובע דרש, כתנאי לחידוש השכירות, השלמת ערבויות אלה (ולטענת הנתבעים גם דרש שינויים אחרים בהסכם), ובפועל לא נחתם הסכם חדש. הנתבעים נשארו בדירה לכל הפחות עד לחודש יולי 2010, והחזירו את המפתחות בפועל, בדואר, רק בתחילת ספטמבר 2010. עוד קודם לכן הגיש התובע תביעת פינוי נגדם, אולם קודם שנדונה – כבר פונתה הדירה, ועל כן נמחקה התביעה, תוך שהנתבעים מחויבים בהוצאות (בסכום מופחת, נוכח ההליך המקוצר). במהלך החודשים שלאחר תום תקופת השכירות הראשונה – לא שילמו הנתבעים שכר-דירה.

3.אין חולק גם, כי בהסכם השכירות נקבע פיצוי מוסכם של 75$ ליום איחור (דמי השכירות החודשיים עמדו על 800$), וכי הוסכם על קיבוע חלקי של שער הדולר לתקופת השכירות, כך שינוע בין 4 ל-4.40 ש"ח לדולר, בעוד השיקים שנמסרו מראש היו כולם על פי שער יציג ידוע של 4.209 ש"ח לדולר. במהלך מרבית תקופת השכירות היה שער הדולר בפועל נמוך מ-4 ש"ח לדולר, וכי על כן אין חולק, כי מגיע לנתבעים החזר של הפרשי השער.

הטענות

4.לטענת התובע, דרישתו לשינוי הוראות, או ליתר דיוק, להקפדה על המצאת הבטחונות, היתה לגיטימית, נוכח שני השיקים שחוללו – ומאחר שהנתבעים לא הסכימו לתנאי זה, או לכל הפחות לא הצליחו לעמוד בו – היה עליהם לפנות את המושכר מייד לאחר תום תקופת השכירות הראשונה, ועל כן עליהם לשלם לו את הפיצוי המוסכם (שסכומו המצטבר עולה על גבול סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות, ועל כן נתבע רק הסכום המצוי בסמכות בית המשפט).

5.לטענת הנתבעים, שני מקרי חילול השיקים היו בתום-לב, בנסיבות כאלה: במקרה האחד, מסיבה לא ידועה, לא הופקד השיק במועדו, אלא חודש לאחר מכן, ביחד עם שיק אחר לדמי שכירות, והמעמסה הכפולה על חשבונם היתה גדולה מדי; במקרה האחר, בקשו הנתבעים מהתובע להמתין מספר ימים קודם ההפקדה, והוא הסכים לכך, אולם בפועל הפקיד את השיק מוקדם מדי, ועל כן חולל. בשני המקרים, שולמו דמי השכירות מספר ימים מאוחר יותר. עוד הם טוענים, כי לפיכך, דרישת התובע לתנאים בעת חידוש השכירות לא היתה לגיטימית, ועל כן בצדק התנגדו לכך. עוד טענו, כי רצו לשלם את דמי השכירות עבור החודשים שנשארו בדירה, אולם התובע סירב למסור להם פרטי חשבון בנק וסירב לקבל מהם את התשלומים בפועל. לדבריהם, הסיבה שנשארו בדירה 4 חודשים נוספים היתה הקושי במציאת דירה חלופית. בנוסף טענו, כי הם זכאים לקזז (מעבר להפרשי השער) את נזקיהם שנבעו מהצורך לפנות את הדירה באמצע שנת השכירות, ולעבור, בדוחק זמן, לדירה שדמי השכירות שלה יקרים יותר. הם טוענים, כי פינו את הדירה בחודש יולי 2010, ולא הצליחו להחזיר את המפתח לאור טקטיקת השהיה בה נקטה ב"כ התובע (בתביעת הפינוי), עד שקיבלו עצה ממכר לשלוח את המפתח בדואר רשום.

6.לכן, לשיטתם, הם חייבים רק את דמי השכירות החוזיים עבור התקופה שמחודש אפריל ועד לחודש יולי 2010 (4 חודשי שכירות), על פי השער היציג בפועל (שכן בתקופה זו לא חל קיבוע השער), ובקיזוז הפרשי השער ונזקיהם (המסתכמים ב-8,120 ש"ח).

דיון והכרעה

7.דין התביעה להתקבל בחלקה.

הגם שהתובע צודק, כי כשהוא אוחז בשיקים, הוא רשאי להפקידם גם שלא בתאריך המיועד (זאת בהתייחס לארוע בו הופקדו שני שיקים יחדיו), הרי בקיום חוזה חובה על הצדדים לנהוג זה כלפי זה בתום לב ובדרך מקובלת. אם הפקדה חריגה זו גרמה קושי לנתבעים, ואם מייד תוקנה ההפרה – לא נכון היה לראות בכך משום הפרה יסודית של ההסכם.

8.ברם, לדברים אלה היתה משמעות אילו היה התובע אכן דורש שינויים של ממש בהסכם השכירות לתקופת האופציה – אלא שלא כך היה, ועיקר המחלוקת סבה סביב שאלת הבטחונות, שכבר הוסכם עליהם בתחילת השכירות (אלא שאז לא עמד התובע על זכותו). התעקשותו בשלב החידוש היא לגיטימית, אפילו בלא המקרים של חילול השיקים, ועל כן לא ניתן לראות בהתנהגותו משום הפרה מצדו של ההסכם, או משום גרימת ההפרה של הנתבעים, או משום הקפדה שלא בתום לב על הוראות החוזה.

9.מכאן, כי בהישארותם בדירה לאחר תום תקופת השכירות (או לכל הפחות לאחר תום המו"מ, אם זה התנהל תקופה קצרה גם מעבר לתקופת השכירות עצמה) – הפרו הנתבעים את חובתם לפנות את הדירה בתום תקופת השכירות. בכך שלא שילמו דמי שכירות עבור תקופה זו, אילו אכן סברו כי הם נשארים בה על פי דין, הפרו חובה נוספת. שתי הפרות אלה הן, ללא ספק, הפרות יסודיות של ההסכם.

10.הסברי הנתבעים כי לא ידעו איך לשלם את דמי השכירות היו יכולים ליפול על אוזן קשובה, אילו היו משכנעים, כי עשו מאמץ כן ואמיתי לשלם את דמי השכירות מרגע שיכלו לעשות זאת (למשל: לידי ב"כ התובע, או במשלוח שיק בדואר רשום, וכיו"ב). בפועל, לא שילמו את דמי השכירות, לא רק אז, אלא גם מאז ועד עתה, משך כמעט שנתיים. לא ניתן לקבל את הסברם, איפוא.

11.לכאורה זכאי התובע לפיצוי המוסכם, אולם דין הוא, כי פיצוי מוסכם נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, שעה שנראה, שאלה "נקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה" (סעיף 15(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970). הנזק העיקרי שניתן היה לראותו מראש, כתוצאה מאי פינוי דירה במועד, היא של הפסד דמי שכירות, אם ניתן היה לקבל דמי שכירות גבוהים יותר באותה תקופה, ושל הטרדות והעלויות הכרוכות ב"מרדף" אחר השוכרים, לפנותם. הפיצוי שנקבע בפועל, גבוה בכ-45$ ליום מדמי השכירות עצמם. אם היה מדובר בתקופה של ימים אחדים, או שבועות אחדים, מדובר בפיצוי סביר ביותר. ברם, עם התמשכות ההפרה, אין התעצמות מקבילה של הנזק, וכאשר אנו מגיעים להצטברות של חודשים, בקצב של כמעט 5,000 ש"ח בחודש, אני סבור שמוצדק להתערב בגובה הפיצוי.

אני קובע, איפוא, כי מעבר לדמי השכירות, שאין חולק שעל הנתבעים לשלם, יש לחייבם בפיצוי בסך כולל של 10,000 ש"ח, עבור התקופה כולה.

12.באשר לתקופה המדוברת, שהדעות חלוקות לגביה – הרי שלא מצאתי סיבה לפקפק בגרסת הנתבעים, כי ניסו להחזיר את המפתח, אולם לא עלה בידם, עד ששלחוהו בדואר רשום, אולם מאידך לא מצאתי, כי הסבר זה מצדיק השהיה של כמעט חודשיים בהחזרת המפתח, ושוכר סביר היה מוצא דרך להחזירו כבר לאחר זמן קצר של השתהות מצד המשכיר (או לכל הפחות מודיע בכתב כי הדירה עומדת לרשות המשכיר, ואין חולק כי למשכיר היה מפתח נוסף). אני משער בכשבועיים את פרק הזמן הסביר שהיה אמור לחלוף עד להחזרת המפתח בפועל.

לפיכך אני קובע כי יש לראות את הנתבעים כמי שהחזירו את החזקה בדירה כשבועיים לפני שהגיע המפתח בפועל – דהיינו: ביום 31.8.2010. התקופה שבעדה יש לשלם דמי שכירות, איפוא, היא 5 חודשים.

13.באשר לשיעור דמי השכירות שיש לשלם באותה תקופה – איני מקבל את טענת הנתבעים שיש לאמץ את הוראת סעיף 6.1.2 להוראת ההסכם הקודם, הקובעת את השער היציג בפועל, בלי קיבועו, לתקופת האופציה, שכן איני מוצא הצדקה לאפשר להם ליהנות מהוראת חוזה, המתייחסת למצב שלא התממש בפועל (שכן האופציה לא מומשה, וההישארות היתה שלא כדין).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ