אלקנייב נ' מדינת ישראל

החלטה

זוהי בקשת המבקש – מי שנהג ברכב שאיננו הבעלים או מי שזכאי להחזיק ברכב, להורות על ביטול איסור שימוש ברכב שניתן בידי קצין משטרה ביום 4.7.10, לתקופה של 30 יום.

המבקש טוען כי הוא איננו הבעלים של הרכב, מדובר ברכב של שכן בשם אדוארד כהן אשר נתן לו את הרכב לקנות מצרכים בפיצוציה והמבקש נמצא בבדיקת נשיפה עם 335 מיקרוגרם אלכוהול בליטה אוויר נשוף – כמות אלכוהול מעל לכמות המותרת בחוק ובתקנות.

בטרם נשמעה הבקשה, העלתה ב"כ המשיבה שתי טענות מקדמיות שהאחת היא כי אין ראיה שהרכב אוחסן על פי צו קצין המשטרה החתום על הצו בדבר איסור שימוש ברכב ובהעדר אישור על אחסנת הרכב, מתבקש בית המשפט שלא לדון בבקשה.

עוד טוענת ב"כ המשיבה, כי הרכב הוא בבעלות ובחזקת שכנו של המבקש, אדוארד כהן, ולמבקש אין זכויות ברכב. כך שמי שנפגע מהצו הוא אותו אדוארד כהן ולא המבקש.

הבקשה צריכה להיות מוגשת, אם בכלל, ע"י בעל הרכב ולא ע"י הנהג מבצע העבירה.

אכן, מהטענות המקדמיות אשר הועלו ע"י ב"כ המשיבה שבהעדר אישור על אחסנת הרכב יש לראות במי שהגיש את הבקשה כמי שבא לבית המשפט לבקש סעד מי הצדק שלא בידיים נקיות.

בהעדר אישור על אחסנת הרכב אין לדעת אם הרכב אוחסן על פי צו קצין המשטרה.

יתרה מזאת, המבקש הוא איננו הבעלים ומי שזכאי להחזיק ברכב, הוא מבצע העבירה ברכב ומי שאמור להגיש את הבקשה ולטעון כי הוא נפגע מהמשך איסור השימוש ברכב הוא אותו אדוארד כהן – בעל הרכב על פי הבקשה.

מכל האמור לעיל, וגם לגופו של עניין, הרי מדובר במבקש אשר קיבל רשות להשתמש ברכב השכן – קניית מצרכים מהפיצוציה, ובמקום זאת הוא שתה משקאות חריפים, העלה את אחוז האלכוהול באוויר הנשוף עד לגובה של 335 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף, עבירה חמורה לכל הדעות, ומכאן ומכל הטעמים במצטבר, אני דוחה את הבקשה.

ניתנה והודעה היום י"א אב תש"ע, 22/07/2010 במעמד הנוכחים.

מוחמד מסארווה, שופט

הוקלד על ידי: סיגלית סגל