אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלקלעי נ' טויל

אלקלעי נ' טויל

תאריך פרסום : 05/05/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ראשון לציון
16281-11-11
22/04/2013
בפני השופט:
ד"ר איריס סורוקר

- נגד -
התובע:
שמואל אלקלעי
הנתבע:
שאול טויל
פסק-דין

פסק דין

כללי

1.בפניי תביעה שעניינה נזקי גוף. התובע הוא יליד 31.7.1950. לדבריו, בהיותו עובד ציבור (בתפקיד מנהל מחלקת פיקוח ובנייה בעיריית נס-ציונה), הותקף באלימות ע"י הנתבע, ביום 18.5.2011, ונגרם לו נזק גופני.

2.הצדדים חלוקים בשאלת החבות וכן בשאלת הנזק. התובע טען כי הנתבע תקף אותו, אך הנתבע טען כי הוא זה שהותקף על ידי התובע. במישור הנזק, התובע הגיש תיעוד רפואי המלמד על שבר בקמיצת יד ימין, וביקש לחייב את הנתבע לפצותו בגין כאב וסבל ובפיצויים עונשיים. הנתבע שלל דרישות אלה, טען כי לא הוכח קשר סיבתי בין התקרית לשבר, וביקש לדחות את התביעה כליל. יוער כי התובע לא הגיש חוות דעת רפואית, ולא טען כי נגרמה לו נכות צמיתה.

3.במישור הדיוני: מטעם התובע הצהיר הוא עצמו. מטעם הנתבע הצהירו הוא וכן מר דוד שרעבי. העדים נחקרו בפניי. עם תום שמיעת הראיות ולאחר הפסקה, ב"כ הצדדים סיכמו בעל-פה. להלן אדון בטענותיהם כסדרן, תחילה בשאלת החבות ולאחריה בשאלת הנזק.

שאלת החבות

4.התובע הצהיר אודות נסיבות הארוע, כדלקמן:

"ביום 18.5.2011 בסמוך לשעה 11:00 הגיע הנתבע למשרדי העירייה בזמן שלא ניתנים שירותי קבלת קהל ועמד על קבלת טיפול מיידי בעניינו. הנתבע פנה למפקח העובד עם התובע וזה הסביר לו כי בשעה זו לא ניתנים שירותים לציבור... הנתבע סרב לקבל הסברים והנחיות אלה והמתין מחוץ לחדר מחלקת הפיקוח וכאשר יצא התובע מחדרו פנה אליו הנתבע... גם התובע הסביר לנתבע בנימוס כי אין באפשרותו לטפל בתיקון כרגע... הנתבע לא קיבל הסברים אלה. לתדהמת התובע הנתבע החל לצעוק לעברו באלימות מילולית, לרבות צרח: "אתם משגעים אותי", תוך שזה החל לדפוק על דלת משרדו של התובע תוך ניסיון לעקרה ממקומה. התובע בהיותו במסדרון הסב פניו למשמע הצרחות וקולות הנפץ וראה את הנתבע רץ לעברו כמטורף עם הידיים מושטות קדימה לכיוון פניו כמנסה לתפוס בגרונו. התובע ניסה להגן על עצמו ע"י הלטת פניו בשתי ידיו אך ללא הועיל, שכן הנתבע היכה את התובע, חבט בו ללא רחמים, תוך שהתובע נופל על הרצפה ונחבל בכל חלקי גופו" (ר' ס' 9-3 לתצהיר התובע).

כפי שנראה בהמשך, התובע הגזים בתיאוריו אלה. בתשתית הראייתית שהונחה בפני אין סימוכין לטענה כאילו הוכה "ללא רחמים".

5.ואמנם, הנתבע חלק תיאור הדברים. הנתבע הודה כי באותה עת הוגש כנגדו כתב אישום, "בו נתבקשתי להרוס יחידת דיור שקיימת משנות ה-70 ואשר אבי רכש אותה מאדם אחר... ההליך הפלילי הלחיץ אותי מאד ורציתי לפתור את חוסר ההבנה מוקדם ככל הניתן" (ס' 4 לתצהירו). בנסיבות אלה, הנתבע פנה אל הרשות העירונית; אך לדבריו, "נאמר לי לחזור בחלוף יומיים ואולם כאשר חזרתי ביום המתבקש וכן בימים אחריו בכל פעם נדחיתי בזלזול רב. שלחו אותי הביתה ואמרו לי להגיע ביום שלמחרת" (ס' 5 לתצהירו). הנתבע התייחס לאירוע כדלקמן:

"ביום האירוע התחננתי על נפשי שיטפלו בי ויתנו מענה לטענותיי ולמצער שישיבו לי את התיק עם המסמכים... מפקח אחד אמר שאין לו זמן ואז שאלתי את התובע אם הוא יכול לעזור לי, ואולם אף הוא התייחס אליי בזלזול. אני ממש חשתי חוסר אונים. לא חשבתי ששהותי שם תתארך יתר על המידה ובשלב מסוים, עקב אי נטילת מזון ותרופה במועד [יעור כי הנתבע העיד שהוא סובל מסכרת נעורים], התחלתי לחוש את התופעה של מצב היפוגליקמיה. אני צעקתי שאני חולה ושמישהו יעזור לי. אני מודה שמתוך תסכול נתתי מכה על הדלת שמישהו יקשיב לי סוף סוף. אני לא זכרתי זאת, אולם כאשר צפיתי בקלטת שהוגשה ע"י התובע, זה החזיר אותי לאירוע, בו נראה התובע הודף אותי לכיוון הקיר בבוז. אני הלכתי לעברו. איני זוכר מה אירע לאחר מכן, שכן הייתי במצב היפוגליקמיה בו נקלעים לחולשה איומה ואובדן חושים. ברי לי שלא תקפתי אותו פיזית שכן מעולם לא אמרו לי שהגעתי לאלימות פיזית. כמו כן, אצלי ההיפוגליקמיה מתבטאת בחולשה נוראה" (ס' 9-6 לתצהירו).

6.בעלי הדין נחקרו על תצהיריהם. התובע העיד כי הנתבע הגיע לעירייה כדי לפגוש עובד אחר היושב עמו באותו חדר, ובאותה הזמנות דיבר גם איתו (ר' עדותו בפ' ע' 4 ש' 21). הנתבע, לדבריו, כעס משום ש"היתה לו עבירה פלילית בנושא תכנון ובניה. הוא הגיע אלי ביום רביעי כאשר המשפט שלו אמור להיות יום שלישי שבוע לאחר מכן... והוא אמר תבואו עכשיו לראות מה שעשיתי. אמרתי לו באדיבות שהמשפט הוא רק ביום שלישי ואין קבלת קהל בשעה 11:00... הוא אמר לא, אני רוצה שעכשיו תבוא, ואז אמרתי לו גם בצורה שלא משתמעת לשתי פנים, שאם בן אדם ביצע מה שביצע אפשר לראות את זה גם מחר בבוקר ויש זמן עד יום שלישי. אז הוא כעס" (פ' ע' 4 ש' 23 עד ע' 5 ש' 4).

7.התובע חזר בחקירתו על גרסתו בענין נסיבות התקיפה, ואולם – להבדיל מתצהירו – נמנע מלתאר נפילה על הרצפה או "חבטות ללא רחמים". התיאור בחקירה הנגדית היה מתון יותר:

"אחרי שדיברנו ואמרנו שאנחנו לא מגיעים, אני הלכתי לכיוון הפרוזדור ואז הנתבע הגיע עם שתי ידיו, דפק בחוזקה על דלת הכניסה וצעק שאנחנו משגעים אותו. אז אחרי ששמעתי את הדפיקות בדלת, אני הייתי עם הגב, הסתובבתי ואז אני רואה שמגיעים אליי ידיים בריצת אמוק לכיוון אלי ואני עשיתי את הדבר הזה (מדגים רתיעה לאחור עם הראש והרמת ידיים)" (פ' ע' 5 ש' 30 עד פ' ע' 6 ש' 2).

התובע העיד שהרים את ידיו להגנה (פ' ע' 6 ש' 28). לדבריו, קיבל "פעם אחת את המכה" (פ' ע' 7 ש' 1).

8.הנתבע מצדו חזר וסיפר שהגיע לעירייה כדי לקבל שירות מ"שני אנשים נורמליים שהיו צריכים לשרת אותי" (עדותו בפ' ע' 13 ש' 31). ההליך הפלילי הלחיץ אותו, והוא ביקש מהעירייה "את המסמכים שהשארתי אצלם" (פ' ע' 14 ש' 4-3 וש' 15). הנתבע פנה תחילה אל פקיד העובד עם התובע בחדר אחד; בהזדמנות זו היפנה שאלה גם אל התובע, "ואז הוא פשוט ענה לי בזלזול, לא שענה לי בזלזול אלא שהוא הדף אותי ואז אני התחננתי שאני אדם חולה ואני בן אדם לא בקו הבריאות ואני רק רוצה שיעזרו לי" (פ' ע' 15 ש' 15-13).

9.הנתבע טען שאינו זוכר פרטים מהאירוע האלים. הוא נשאל אם הוא זוכר "מה היה בדיוק ברגע האירוע?", והשיב: "לא הרבה" (פ' ע' 17 ש' 21-20). בהמשך אמר: "אני לא יכול להעביר סרט כל כך בטוח. יש לי בעיה של סוכרת נעורים" (פ' ע' 18 ש' 7-6). למרות זאת חזר וטען: "לא היתה תקיפה. אני לא זוכר כי לא היתה תקיפה. זה מה שאני אומר" (פ' ע' 19 ש' 22).

10.התובע הגיש קלטת בה מתועד האירוע; בית המשפט צפה בקלטת מספר פעמים: במהלך חקירת התובע, מסגרת הדיון, וכן במהלך ההפסקה. נראה כי מדובר בסרט של מצלמת אבטחה הממוקמות בחלל משרדי העיריה. בתחילת הסרט רואים את הנתבע (אדם נמוך יחסית ורזה, לבוש בחולצה לבנה ובמכנסיים כהים), כאשר הוא ניגש לכיוון דלת של חדר, פותח אותה ונכנס פנימה. זמן מה, נראה כי הוא נמצא בתוך החדר (פנים החדר אינו מצולם). בהמשך ניתן להבין, כי זהו חדרם של התובע והפקיד הנוסף. לאחר מכן רואים את הנתבע יוצא מהחדר, בעקבות יציאת הפקיד האחר (זהו, ככל הנראה, הפקיד שעבד עם התובע באותו חדר; הוא נראה גבוה יחסית, לבוש חולצה בהירה ומכנסיים כהים). הפקיד מתרחק והנתבע נותר בפתח החדר, ממשיך להניע את ידיו. מיד לאחר מכן נראה התובע יוצא מהחדר (לבוש בחולצה קצרה בצבע בז', ומכנסיים כהים). התובע והנתבע נראים משוחחים ביניהם במשך דקות ארוכות, ממושכות. השיחה אינה נראית שלווה. השניים מרבים להתנועע בגופם ולהניף ידיהם, והם זזים מעט קדימה מדלת החדר. הנתבע נראה כמי שמסביר ומפציר ומבקש לשכנע, בין השאר מתוך כך שהוא מכופף את גוו בהטיה קדימה, ומקרב בה בעת את שתי כפות ידיו בתנועה הנראית כתחינה. בשלב מסוים נראה התובע כמי שמבקש להתקדם במסדרון ולהתרחק מהנתבע; אך הנתבע נראה כמי שאינו מרפה וממשיך לדבר ולהניף את ידיו, ותנועת גופו חוסמת את התקדמות התובע. התובע עומד עם גבו למצלמה, ואילו הנתבע עם חזיתו למצלמה. בנקודת זמן מסוימת, נראה התובע זז בתנועה קדימה ובהטייה קלה שמאלה; מיד לאחר מכן, בהבזק השניה, נראה הנתבע (העומד מעט לשמאל התובע) כמי שנהדף במהירות הצידה ומעבר לתובע, עד שהוא נעצר עם שתי ידייו הפוגעות בדלת הכניסה לחדר הנ"ל. תנועה זו של הנתבע נראית בלתי טבעית; הן משום מהירותה, הן משום שכיוון התנועה הוא הצידה, והן בשל הושטת שתי הידיים הפוגעות בדלת. הנתבע נראה בתנועה זו כמי שנהדף.

11.מיד לאחר שהנתבע נפגש בדלת, רואים אותו מסתובב חזרה לכיוון התובע; מיד החל הנתבע לרוץ כלפי התובע, שסובב את גופו כלפי הנתבע, ושתי ידי הנתבע נראות מושטות קדימה. התובע נראה בשלב זה כמי שנהדף על ידי הנתבע בהליכה לאחור. בשלב זה נצפית התקהלות של אנשים במקום, והמשך ההתרחשות שבין התובע לנתבע אינה בהירה. בסרט לא רואים שהתובע נופל. כעבור זמן מה, רואים שהתובע יוצא מזירת האירוע ומדבר עם עובדים במקום, פורש שתי ידיים לצדדים ואף אוחז ידיו במותניו.

12.מתוך הצפייה בקלטת, ולאחר שמיעת עדויות בעלי הדין, ניתן למשוך ממצאים עובדתיים כדלקמן:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ