אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלקיים נ' מלמד ואח'

אלקיים נ' מלמד ואח'

תאריך פרסום : 18/02/2012 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית משפט השלום ירושלים
27454-06-11
14/02/2012
בפני השופט:
מרים ליפשיץ-פריבס

- נגד -
התובע:
עו"ד ארז אלקיים
הנתבע:
1. אודי מלמד
2. חברת פרטנר תקשורת בע"מ
3. חברת סלקום ישראל בע"מ
4. החברה המרכזית למשקאות
5. 012 סמייל
6. עוצמה שיווק מוצרי צריכה בע"מ
7. האוניברסיטה העברית
8. עיריית ירושלים
9. האגודה הישראלית להלוואות
10. אי בי אל ספיריט
11. עירית ירושלים
12. בנק דיסקונט לישראל בעמ
13. עריית ירושלים

פסק-דין

פסק דין

לפניי תביעה לסעד הצהרתי לפיו סך של 5,838 ₪ (להלן"הכספים") מתוך הכספים בסך של 8,416 ₪ שהתקבלו בתיק הוצל"פ מס' 03-07409-11-7 (להלן-"תיק ההוצאה לפועל"), שייכים למבקש בגין שכר טרחתו מהמשיב 1, על פי הסכם שכר טירחה שנחתם על ידו. לפיכך, הכספים, אינם עומדים לחלוקה בין נושיו של המשיב מס' 1.

המבקש טוען כי ביום 26.11.2009 ביקש ממנו המשיב 1 ליצגו בתיק הוצל"פ 03-14530-02-0 שנפתח כנגד הגב' גלי אלקוסר ביום 13.6.2002 בגין צ'ק ע"ס של 1,500 ₪ (להלן – "החוב"). בהתאם להסכם שכר הטרחה בינו ובין המשיב 1 המבקש יקבל לאחר הגבייה של החוב 75% מקרן החוב הצמודה בתוספת הוצאות ויתרת הגבייה בשיעור של 25% מקרן החוב הצמודה בתוספת מע"מ ושכר פסוק על ידי רשם ההוצאה לפועל יועברו למבקש (הסכם שכר טרחה, צורף כנספח א לתובענה). לאור פעולותיו של המבקש חוייב בנק לאומי במלוא סכן החוב בצירוף שכ"ט עו"ד. משנפתח תיק ההוצל"פ כנגד בנק לאומי מחמת אי קיום פסק הדין שניתן ע"י הרשמת כנגד הבנק, הושגו הסכמות ביום 24.2.2011 על תשלום למשיב 1 בסך 8,416 ₪ וסגירת החוב (נספח ב' לבקשה). דא עקא, ביום 7.3.2011 נימצא כי כנגד המשיב 1 תלויים ועומדים תיקי הוצאה לפועל רבים ולפיכך, היתה פנייה של גזברות הוצל"פ לרשם ההוצאה לפועל, שהטיל עיקול על מלוא הכספים שהתקבלו בתיק ההוצל"פ. המבקש טוען כי מהסכום ששולם בתיק בסך בההוצאה לפועל בסך של 8,416 ₪ סך של 6,548 ₪ שולם למשיבה 13 וסך של 1,868 ₪ הועברו לטובת המשיבה 10 שלא הגישה תגובתה לתובענה, ונידחתה בקשתו מראש ההוצלאה לפועל להורות על העברת שכרו לידיו מהכספים שנגבו על ידו בתיק ההוצאה לפועל.

לטענתו של המבקש, המשיב 1 היה זכאי לקבל את חלקו מכספי הגבייה רק לאחר ניכוי שכר טרחתו. הואיל והעיקול מיום 7.3.2011 הוטל על כספים המוחזקים בהוצאה לפועל עוקלו במסגרתם גם הכספים המגיעים לו בגין שכר טירחה ולא רק כספי המשיב 1 ( תצהירו של המשיב 1 התומך בכך צורף כנספח ג' לתובענה). בעת ששולם החוב בתיק ההוצל"פ ע"י בנק לאומי ביום 24.2.11, בד בבד התגבשה זכותו של המבקש לקבלת את מלוא שכר הטרחה והוצאותיו, כשהן נקיות מכל עיקול או שיעבוד לצד ג'. כפועל יוצא, עם הטלת העיקול בתיק ההוצל"פ הכספים שנועדו לשכר טירחתו, החזקתם בהם בקופת ההוצל"פ, היא בנאמנות עבורו. לפיכך, נושי המשיב 1 אינם רשאים לעקל את הכספים ומתבקש סעד הצהרתי לפיו הוא זכאי לשכר טרחתו והוצאותיו בסך 5,838 ₪ מתוך הכספים שנגבו על ידו והעיקול, יצומצם לסך של 2,578 ₪ בהיותה היתרה השייכת למשיב 1 ולא כל הכספים שנגבו.

המשיבה 13 טענה כי רשם הוצאה לפועל , הוא המוסמך להורות על חלוקת כספים המצויים בלשכת ההוצאה לפועל. כאמור בסעיף 13 להמרצת פתיחה, דחה כב' רשם אסף אבני את בקשתו של המבקש לקבל את שכר הטרחה בדחיית טענת העיכבון. משלא הוגש ערעור על החלטה זו, קיים "מעשה בית דין" ודין התביעה להידחות. לגופם של דברים טענה המשיבה 13 כי לא עסקינן בעיכבון שכן, הכספים לא מוחזקים בידי המבקש ומשעוקלו בדין הכספים, הריהם שייכים לה.

במסגרת הדיון הוצע למשיבה 13 להסכים להצעת פשרה לפיה, לפנים משורת הדין היא תחזיר לתיק הוצל"פ 03-34786-07-6 סך של 2,000 ₪ בכפוף לכך שהמבקש, יוותר על כל דרישה נוספת ממנה בתובענה דנן ומבלי שתתערב בהחלטת כב' הרשם למי יועברו 2,000 ש"ח שיועברו על ידה. המבקש, דחה את הצעת הפשרה לאחר בירור היתרות בלשכת ההוצל"פ באומרו כי לא יהא בכך משום מיצוי זכותו לשכר טירחה והוצאות.

המשיבים 2, 3, 5 , 8 ו-11 הודיעו כי הן משאירות את העניין לשיקול דעתו של בית משפט כאמור בהודעותיהם. המשיבה 2 אף הודיעה כי במסגרת תיק הוצל"פ 16-02245-05-5 שמנוהל על ידה לא הוקלדה בקשת המבקש ולפיכך, היא לא נדרשה להגיב על התובענה.

המשיב 12 התנגד לבקשה וטען כי על המבקש הנטל הוכיח את זכות העיכבון, שיעורו ומה היסוד לטענת העיכבון, המוכחשת על ידו. גם אם תתקבל הטענה בדבר זכות העיכבון, הזכות המעוגנת בסעיף 11(א) לחוק המטלטלין, תשל"א-1971 היא היכן שקיימת זכות לעכב פיסית נכס אשר אינו מצוי בבעלותו בגין אי תשלום ובלבד, שהנכס נמצא פיזית ברשותו של מי שטוען לעיכבון. לא כך בעניינו של המבקש שכן, הכספים מצוים בקופת ההוצאה לפועל. בנוסף, גם אם יקבע כי למבקש זכות עיכבון, הוא אינו יכול להיפרע מהכספים נשוא התובענה הואיל וקיים שוני בין זכות עיכבון לפיה לא מוקנית לבעל לבעל העיכבון זכות להיפרע מן הנכס עצמו המעוכב בידו ובין מי שהוא בעל משכון, הרשאי להיפרע מהנכס שמושכן לטובתו. בעל שעבוד, זכאי לנקוט אמצעים למימוש הערבות ואילו בעל עיכבון רשאי רק לעכב את הנכס בידיו, עד לפירעון של החוב אך לא להיפרע מנכס גופו.

המשיבה 7, התנגדה לתובענה. לטענתה אם תתקבל ההמרצה יהיה בכך כדי להביא לחלוקה שלא כדין של הכספים בהעדפת נושים. לדידה, היא פתחה תיק הוצל"פ במסגרתו היא ניסתה לגבות את המגיע לה, אך לשווא. לפיכך, על המבקש לנקוט בהליכים כנגד המשיב 1 ואם יינתן פסק דין לטובתו, יתכבד לפתוח בהליכי הוצל"פ ויהא, אחד מבין הנושים של המשיב 1.

דיון ומסקנות :

אין ליישב את הדרך הדיונית בה בחר המבקש בהימנעו מהגשת ערעור על החלטתו של ראש ההוצאה לפועל כי אם עתר לפסק דין הצהרתי בדבר זכויותיו שיש בו משום ערעור על החלטה שניתנה כבר ע"י ראש ההוצל"פ שבסמכותו לדון בבקשה , שהוגשה לו ע"י המבקש. (סעיף 13 להמרצת פתיחה). הדרך לתקוף את החלטותיו של ראש ההוצאה לפועל או להשיג עליהן מותווית בסעיף 80 לחוק ההוצאה לפועל, באופן של ערר או ערעור. הגשת התובענה, בהליך שהתקיים ונידון כבר בפני ראש ההוצאה לפועל, הינה ניסיון לפעול "בדלת האחורית" (ע"א 8352/98 אסלנוב הנרי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו) ניתן ביום 16.11.99). כפי שנקבע בבש"א (י-ם) 9288-07 רלה וינשטיין נ' הפועלים אמריקאי ישראלי בע"מ (פורסם בנבו) : "הדרך לתקיפת החלטותיו של ראש ההוצאה לפועל קבועה בסעיף 80 לחוק ההוצאה לפועל ... וטענת בעל דין באשר לפגמים שנפלו בהליכים שהתנהלו בפני ראש הוצאה לפועל יכולה להתברר רק בדרך שהותוותה בסעיף זה". הגשת התובענה, יש בה משום ניסיון "לעקוף" את החלטתו של הרשם , לא בדרך של תקיפה ישירה שלה בהגשת ערעור על החלטתו. יוער, כי למרות חשיבותה של החלטת רשם ההוצל"פ לבירור התובענה היא לא צורפה כנספח לתובענה, אף שהמבקש הודיע לגבי תוכנה ואין חולק, כי לא הוגש ערעור עליה. למרות שדין התובענה להיות מסולקת על הסף מחמת הערותי על הפרוצדורה בה נקט המבקש, נידרשתי לטענות לגופן.

לעניין מעשה בית דין, המבקש טען בסעיף 10 לתובענה כי הוא פנה לרשם ההוצל"פ בבקשה לשחרר את שכר טרחתו ולהותיר את העיקול, אך ורק על כספי המשיב 1 הואיל והחלק הארי של הכספים שעוקלו, שייך לו בגין שכר הטרחה. המשיב 1 , אישר בתצהירו את הטענה והודיע כי הכספים שייכים לדידו למבקש. חלק מנושי המשיב 1 התנגדו לבקשה שהוגשה לראש ההוצל"פ וחלקם לא הגיבו לה וכב' הרשם דחה את הבקשה, כמובא לעיל. על משמעות ההחלטה כפסק דין חלוט והנפקות הנובעת מכך בקיומו של מעשה בית דין בהחלטתו של ראש ההוצאה לפועל נקבע בבש"א (ראשל"צ) 1898/09 יוספי יוסף נ' בן שושן יונה (פורסם בנבו): ..."ייתכן ותועלה הטענה, כי אין בבירור מחלוקת לפני ראש ההוצאה לפועל, כדי להעמיד השתק של מעשה בית דין. בהקשר זה, ראוי להביא מדבריו של השופט רובינשטיין ברע"א 1958/06 סויסה נ' צ'מפיון מוטורס (ישראל) בע"מ, [פורסם בנבו] (2006): "השכל הישר אינו מקבל, שעניין שכבר נדון והוכרע בבית משפט או שיכול היה להיות נדון בהליך מסוים, יהא בחינת "תכנית כבקשתך", וניתן יהא לשוב ולדון בו כמו לא אירע דבר. לדוקטרינה של מעשה בית דין הנמקה עיונית ידועה, הכרוכה בסופיות הדיון הן בהיבט של מערכת המשפט בכלל והן באי הטרדתו של בעל הדין שכנגד, בחריג של עשיית צדק ...". ברע"א 1764/03 מארק נ' פרזות, חברה ממשלתית עירונית לשיכון ירושלים, פורסם בנבו, ניתן ביום 17.5.05 מצינו: "אשר להיבט הדחייה על הסף מחמת מעשה בית דין, החלטותיהם של הערכאות הקודמות מיישמות את הדין הנוהג לפיו אין לפתוח בהליך שיפוטי בסוגיה אשר נדונה והוכרעה לגופה בהחלטה שיפוטית קודמת. החלטת ראש ההוצל"פ מהווה הכרעה לגופה של השאלה האם נוצרו נסיבות חדשות לאחר פסק הפינוי השוללות את זכותה של חב' פרזות לעמוד על ביצועו. משכך, לא ניתן היה להעלות את אותה סוגיה פעם נוספת בהליך שיפוטי חדש במסגרת תובענה למתן סעד הצהרתי. עילתו של המבקש בסוגיה זו נתמצתה בהליך שיפוטי חלוט ולא ניתן להעלותה לדיון שוב בהליך חדש."

החלטתו של כב' ראש ההוצאה לפועל יכול שתיצור מעשה בית דין מכוחו של "השתק פלוגתא". למרות זאת, משלא הוגשה ההחלטה ע"י מבעלי הדין לרבות המשיבה אף שהיא טענה לקיומו של מעשה בית דין, אין בידי לקבוע כי הוכח קיומם של כל התנאים ליצירת מעשה בית דין בפרט, משלא הוגשו כתבי הטענות בבקשה שהוגשה לכב' הרשם. מכתבי הטענות עולה אמנם כי לכאורה עסקינן באותה פלוגתא ובטענת עיכבון שנטענה ע"י המבקש בפני הרשם לאור הציטוט מהחלטתו, אך משלא הוצגו כתבי הטענות שהוגשו לרשם ההוצל"פ עובר למתן ההחלטה, אני דוחה את הטענה בדבר קיומו של מעשה בי-דין.

המסגרת הנורמטיבית לחלוקת כספים בהוצאה לפועל נקבעה בסעיפים 75-77 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 ובסעיפים 115 ו- 116 לתקנות ההוצאה לפועל התש"מ-1979.

מיום 29.7.2009

תק' (מס' 2) תשס"ט-2009

ק"ת תשס"ט מס' 6798 מיום 29.7.2009 עמ' 1159

הוספת תקנה 115א

בחנתי את טענתו של המבקש לפיה הכספים המצויים בקופת ההוצאה לפועל שייכים לו וכי החזקתם בקופת ההוצאה לפועל היא בנאמנות כלפיו.

כידוע, ביחסי עו"ד לקוח בעניין קבלת שכר טרחה, אין בידי עורך הדין לקזז כספים של לקוח אותם הוא מחזיק בידיו בתביעת שכר טרחתו, כי אם בידו לעכב אותם אצלו. זכותו של עורך דין לעכב את שכרו מכספים שנגבו על ידו היא בכפוף לכך שהוא הגיש תביעה לשכר טרחה תוך 3 חודשים מיום שהלקוח דרש ממנו בכתב את הכספים שעוכבו אצלו (סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין,התשכ"א- 1961). נכונים הדברים בפרט כאשר הכספים, כלל אינם מצויים בידי המבקש ובשעה שהוטל עיקול עליהם בגין חובותיו של המשיב 1 לאחרים. כך גם, לפי הוראת סעיף 39 לכללי לשכת עוה"ד על עורך דין להחזיק את הכספים שהגיעו לידיו, בחשבונות בנק נפרדים .

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ