אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלקיים נ' אלמוזנינו ואח'

אלקיים נ' אלמוזנינו ואח'

תאריך פרסום : 15/09/2011 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות אשדוד
1930-09
11/09/2011
בפני השופט:
נגה שמואלי-מאייר

- נגד -
התובע:
סימון אלקיים
הנתבע:
1. גלוריה אלמוזנינו
2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

זוהי תובענה שעניינה תשלום תגמולי ביטוח בגין תאונת דרכים.

טענות הצדדים:

לטענת התובע, ביום 5/11/07 רכש באמצעות נתבעת 1, סוכנת ביטוח, פוליסת ביטוח מקיף לרכבו מאת נתבעת 2, כאשר סכום הפרמיה השנתית בגין הפוליסה עמד על סך של 2,720 ₪. ביום 7/11/07 ניזוק רכבו של התובע בתאונת דרכים והתובע הודיע על כך לנתבעות. לדברי התובע, בעקבות הודעה זו נתבעת 1 העלתה על דעת עצמה ובאופן חד-צדדי את סכום הפרמיה השנתית לסך של 5,635 ₪. בהמשך לכך, פנה התובע לנתבעת 1 וביקש להפחית את סכום הפרמיה. לטענתו, נתבעת 1 הבטיחה להפחית את סכום הפרמיה לסך של כ-4,000 ₪. ביום 26/11/07 הגיש התובע לנתבעת 2 תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בגין התאונה על סך של 4,908 ₪, תוך שהסכים כי מסכום התביעה יקוזז חובו בגין תשלום הפרמיה וכן כי התובע ישלם סך של 800 ₪ בגין השתתפות עצמית ויחתום על הצהרה כי לא היה מעורב בתאונות נוספות. ביום 31/1/08, לאחר ששילם סך זה של 800 ₪ וחתם על הצהרה לעניין תאונות נוספות, קיבל התובע הודעה על ביטול הפוליסה בתוך 30 יום בגין אי תשלום פרמיה. לטענת התובע, בירור עם נתבעת 2 העלה כי סכום הפרמיה אמנם הופחת לכ-4,000 ₪, אולם תקופת הביטוח הופחתה בהתאם ל-246 יום במקום 365 יום, כך שהפרמיה השנתית נותרה על סך של כ-5,700 ₪. עוד גילה התובע כי מסכום תביעתו בגין התאונה קיזזה נתבעת 2 סכומים נוספים, אשר לטענתו שולמו על ידו לפחות בחלקם. מכאן תביעתו של התובע, במסגרתה הוא טוען כי סכום הפרמיה הועלה ע"י נתבעת 1 שלא כדין מסך של 2,720 ₪ לסך של 5,635 ₪, וכי יש להפחית משמעותית את סכום הקיזוזים בגין חובותיו הקודמים, מה שמעמיד את תגמולי הביטוח המגיעים לו על פי הפוליסה על סך 3,445 ₪. על כן, עותר התובע לתשלום של 3,445 ₪ בגין תגמולי הביטוח, ולפיצוי בגין עוגמת נפש והוצאות משפט בסך כולל של 2,500 ₪.

לטענת הנתבעות, לתובע הובהר בעל פה במספר הזדמנויות כי העמדת הפרמיה השנתית בגין הפוליסה על סך של 2,720 ₪ מותנית בהמצאת אישור על היעדר תביעות מחברות ביטוח אחרות בהן היה התובע מבוטח בעבר, וכי אם התובע לא ימציא אישור כזה בתוך 60 יום ממועד עריכת הפוליסה, תעמוד הפרמיה השנתית בגין הפוליסה על סך של 5,635 ₪. משלא עשה כן התובע, ולאור קרות התאונה, עדכנה נתבעת 2 את סכום הפרמיה והעמידה אותו על סך של 5,635 ₪. הנתבעות מוסיפות וטוענות כי מעולם לא הובטח לתובע כי סכום הפרמיה יופחת לכ-4,000 ₪, וכי תשלום סך של 800 ₪ נועד לכיסוי חובותיו של התובע בגין הפוליסה, ולא לטובת תשלום השתתפות עצמית כטענת התובע. בהקשר זה טוענות הנתבעות כי סך זה שולם בשני צ'קים בסך של 400 ₪ כל אחד, אולם רק צ'ק אחד נפרע ואילו השני חזר בשל היעדר כיסוי. לעניין הפחתת תקופת הביטוח טוענות הנתבעות כי התובע לא הבין נכון את האמור בפוליסה, וכי התובע למעשה זוכה בגין תקופה של 246 יום, אשר נותרה עד לתום תקופת הביטוח במועד ביטול הפוליסה עקב אי תשלום הפרמיה ע"י התובע. לעניין קיזוז חובות קודמים מסכום תביעתו של התובע בגין התאונה, הנתבעות טוענות כי לא נתקבל אצל נתבעת 2 כל תשלום בגין חובות אלה אשר התובע טוען כי שילם בעבר, ועל כן הקיזוזים בגין החובות היו כדין.

דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים שבתיק, מצאתי כי דין התובענה להתקבל באופן חלקי.

העלאת גובה הפרמיה:

סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן: החוק), קובע כי:

תנאי או סייג לחבות המבטח או להיקפה יפורטו בפוליסה בסמוך לנושא שהם נוגעים לו, או יצויינו בה בהבלטה מיוחדת; תנאי או סייג שלא נתקיימה בהם הוראה זו, אין המבטח זכאי להסתמך עליהם.

לדידי, התנאת גובה הפרמיה בהמצאת אישור היעדר תביעות הינו בגדר "תנאי או סייג לחבות המבטח או להיקפה", כמשמעותם של מונחים אלה בסעיף 3 לחוק. זאת במיוחד נוכח העובדה כי עיון בפוליסה המקורית (צורפה כנספח א' לכתב התביעה) מגלה כי אחד מתנאי הפוליסה הינו כי כיסוי ביטוח החובה יהיה בתוקף רק אם שולמה כחוק הפרמיה בגין הפוליסה. משכך, אם עצם תשלום הפרמיה הינו תנאי או סייג לחבות המבטח או להיקפה, הרי שגם התנאת גובה הפרמיה בתנאי זה או אחר הינה תנאי או סייג לחבות המבטח או להיקפה אשר חייב להיות מצוין במפורש בפוליסה, שכן גובה הפרמיה משליך על היקף חבות המבטח, וברי כי על המבוטח לדעת בדיוק כמה עליו לשלם כדי שהכיסוי הביטוחי יהיה תקף, או כמה יקוזז מתביעתו העתידית באם לא ישלם את הפרמיה. משלא נרשם התנאי בדבר המצאת אישור היעדר תביעות בפוליסה מיום 5/11/07, ולמעשה כלל לא הועלה על הכתב (והנתבעות לא חולקות על כך), הרי שלאור הוראות סעיף 3 לחוק אין הן זכאיות להסתמך על תנאי זה. זאת ועוד, אליבא דנתבעות עצמן, על התובע היה להמציא את האישור בדבר היעדר תביעות קודמות בתוך 60 יום ממועד עריכת הפוליסה. משנערכה הפוליסה ביום 5/11/07, ומשעודכן סכום הפרמיה ביום 7/11/07, הרי שבשלב זה טרם חלפו 60 הימים בהם היה על התובע להמציא אישור זה. לאור האמור, הנני מוצאת כי העלאת גובה הפרמיה לסך של 5,635 ₪ הייתה שלא כדין, וכי הפוליסה אשר הייתה בתוקף במועד קרות התאונה היא הפוליסה מיום 5/11/07, לפיה הפרמיה השנתית עומדת על סך של 2,720 ₪.

קיזוזים החובות מסכום התביעה:

כפי העולה מכתב ההגנה של נתבעת 1 ומנספח ו' לכתב התביעה, מסכום תביעתו של התובע בגין התאונה קוזזו הסכומים הבאים: סך של 1,000 ₪ בגין השתתפות עצמית; סך של 290 ₪ בגין כינון; סך של 236 ₪ בגין חוב פרמיה עבור פוליסה קודמת; סך של 963 ₪ בגין חוב פרמיה עבור פוליסה קודמת נוספת; סך של 1,422 ₪ בגין חוב פרמיה עבור פוליסה נושא תובענה זו. כאמור לעיל, טענותיו של התובע מופנות כלפי קיזוז החובות, כאשר לדבריו סך של 236 ₪ שולם בפוליסה אחרת שהוצאה בטעות; סך של 963 ₪ שולם בשני תשלומים במזומן של 300 ₪ כל אחד ובצ'ק אחד בסך של 363 ₪; ואילו סך של 1,422 ₪ אינו מחושב נכון, שכן חישוב זה נעשה על פי תקופת ביטוח לא נכונה ועל סמך פרמיה שנתית של 5,635 ₪, אשר לטענת התובע אינה הפרמיה עליו היה לשלם בגין הפוליסה. עוד מוסיף התובע כי בשקלול החובות יש להתחשב בסך 400 ₪ אשר שולם לנתבעת 2 באמצעות צ'ק אשר כובד ע"י הבנק.

לעניין קיזוז סך של 236 ₪ בגין פוליסה המסתיימת במס' 048458-2 – משנותרה טענתו של התובע בדבר תשלום חוב זה באמצעות פוליסה אחרת אשר הוצאה בטעות טענה בעלמא שלא נתמכה ולו בבדל ראייה, הרי שאין בידי אלא לדחות טענתו של התובע לעניין חוב זה ולקבוע כי קיזוז זה נעשה כדין.

לעניין קיזוז סך של 963 ₪ בגין פוליסה המסתיימת במס' 005279-8 – התובע אישר כי ביקש לפרוע חוב זה בעבר באמצעות שלושה צ'קים אשר חזרו עקב הגבלת חשבונו של התובע (ראו נספח ז' לכתב התביעה), אולם טען כי בהמשך פרע את החוב באמצעות שני תשלומים במזומן בסך של 300 ₪ כל אחד ותשלום אחד בצ'ק על סך של 363 ₪. התובע אכן צירף לכתב תביעתו שלוש קבלות המעידות על כך כי העביר לנתבעות סך כולל של 963 ₪ בגין חוב קודם (ראו נספחים ח' וט' לכתב התביעה). יחד עם זאת, רק אחת מקבלות אלה – קבלה מס' 458 על סך של 300 ₪ – מעידה על כך כי התשלום ניתן על חשבון אחד משלושת הצ'קים שחזרו אשר ניתנו לכיסוי החוב נושא הקיזוז, כאשר בקבלה נוספת על סך 300 ₪ - קבלה מס' 427 – נרשם רק כי התשלום הוא על חשבון צ'ק שחזר ללא פירוט נוסף, ובקבלה נוספת על סך של 363 ₪ נרשם כי התשלום הוא בגין פוליסה המסתיימת במס' 64033. לפיכך, אין בידי אלא לקבוע כי התובע הוכיח כנדרש תשלום של 300 ₪ מתוך סך החוב נושא הקיזוז, וכי הקיזוז של 663 ₪ הנותרים היה כדין.

לעניין קיזוז סך של 1,422 ₪ בגין הפוליסה נושא התובענה – הנתבעות לא חולקות על כך כי קיזוז זה נעשה על סמך פרמיה שנתית של 5,635 ₪, אולם טוענות כי תקופת הביטוח לפיה חושב הקיזוז לא הובנה נכון ע"י התובע. כאמור לעיל, מצאתי כי העלאת הפרמיה לסך של 5,635 ₪ לא הייתה כדין, ועל כן ברי כי יש לחשב מחדש את הקיזוז. יחד עם זאת, מצאתי לקבל את טענת הנתבעות בכל הנוגע לתקופת הביטוח לפיה חושב הקיזוז, שכן עיון בנספח ד' לכתב התביעה מעלה בבירור כי התובע אכן זוכה ביתרת חובו בגין תקופה של 246 ימים אשר נותרו עד לסיום תקופת הביטוח במועד ביטול הפוליסה ביום 29/2/2011 עקב אי תשלום פרמיה ע"י התובע. על כן, אין שחר לטענת התובע לפיה תקופת הביטוח הופחתה ל-246 יום, שכן ברי כי תקופה זו היא התקופה בגינה זוכה ביתרת חובו. ברם, כאמור יש לחשב את הקיזוז מחדש לאור סכום הפרמיה התקף – קרי, 2,720 ₪ כפי שקבעתי לעיל. לפיכך, החישוב הנכון של החוב נושא הקיזוז הוא 2,720 ₪ (סכום הפרמיה התקף) * 117 ימים (תקופת הביטוח מיום הוצאת הפוליסה – 5/11/07 – ועד ליום ביטולה – 29/2/08) חלקי 361 (סך תקופת הביטוח על פי הפוליסה – 5/11/2007 עד 31/10/08) = 882 ₪.

בהתאם לאמור לעיל, יש לחשב את הקיזוז באופן הבא - מתביעת התובע בסך של 4,908 ₪ לתגמולי ביטוח בגין התאונה יש לקזז:

סך של 1,000 ₪ בגין השתתפות עצמית.

סך של 290 ₪ בגין כינון.

סך של 236 ₪ בגין חוב עבור פוליסה המסתיימת במס' 048458-2

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ