אלפסי יוגב ואח' נ' "המאגר הישראלי לביטוחי רכב" (פול) ואח'

החלטה

1.לפני בקשה להורות על ביטול דרישת המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות כי המבקש (התובע) ישלם אגרה בסך 35,517 ₪, שערכה המשוערך ליום הגשת הבקשה הוא 39,837 ₪.

דרישת התשלום האמורה באה לאחר שביום 31.10.10 הוריתי, לבקשת התובע, על מחיקת התביעה שהגיש במסגרת ת.א. 813/06.

(לאחר מחיקת התביעה הגיש התובע תביעה חדשה לבית המשפט המחוזי (מרכז) ת.א. 35991-01-11 וזו מתבררת בימים אלה).

2.המבקש טען בבקשתו כי הואיל והתביעה נמחקה לבקשתו בטרם החל בית המשפט בשמיעת הראיות והואיל והוא חידש את תביעתו לפיצויים בגין התאונה בתביעה חדשה המתנהלת כיום בבית המשפט המחוזי (מרכז) אזי מן הדין להורות על ביטול יתרת האגרה הנ"ל.

המבקש הוסיף וציין בבקשתו כי הוא סובל משיתוק מוחלט בשתי גפיו וכיום הוא מצוי בהליך שיקום.

המבקש עתר לכך שבית המשפט יתחשב במצבו הכלכלי שכן בימים אלה הוא לומד ואין לו מקורות הכנסה מלבד קצבאות המוסד לביטוח לאומי.

3.בטרם נמחקה התובענה התקיימו במסגרתה שלוש ישיבות קדם משפט (ביום 21.5.08, 15.1.09 ו – 16.9.09).

ביום 31.10.10 התקיימה ישיבה שנועדה לשמיעת הראיות. במהלך ישיבה זו בקש בא כח התובע להורות על מחיקת התביעה ובעקבות בקשתו ניתן פסק דין כאמור לעיל.

4.בקשתי וקיבלתי את תגובת המדינה (הנהלת בתי המשפט) באמצעות פרקליטות מחוז חיפה (פרקליט המחוז עו"ד איתן לדרר).

המדינה מתנגדת לבקשה מן הטעמים שלהלן:

א.המבקש בחר להביא תביעתו לבית המשפט ולכן בהתאם לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז – 2007 (להלן – "התקנות") הוא חייב במלוא האגרה כנדרש, אלא אם יצביע על פטור ספציפי מכח הדין. דבר שלא נעשה במקרה דנן.

ב.מטרות תשלום האגרה הן סיוע במימון "השירות" אותו מעניקה המדינה לציבור, סינון תביעות סרק ומניעת ניצול לרעה של ההליך המשפטי.

ג.המבקש הגיש את תביעתו בבית משפט זה וכאן התנהלו מספר ישיבות קדם משפט ונקבעה ישיבת הוכחות ראשונה. העובדה שהמבקש בחר, מסיבותיו, למחוק את התביעה ולהגישה מחדש במחוז אחר – מלמדת כי המבקש קיבל "שירות" ממערכת בתי המשפט דבר המחייב את תשלום מלוא האגרה.

ד.גם אם המבקש היה לכאורה זכאי לפטור מיתרת האגרה, הרי שבהתאם להוראת תקנה 5(ב)(2) לתקנות האגרות היה עליו להגיש בקשה מתאימה לפני שהסתיימה ישיבת קדם המשפט השלישית בהליך, אולם הוא לא עשה כן.

ה.בהתאם לתקנה 14 לתקנות האגרות וכן להלכה הפסוקה היה על המבקש להגיש בקשה לפטור מאגרה בשל היעדר יכולת כלכלית מיד עם הבאת התביעה לראשונה בפני בית המשפט, אולם הוא לא עשה כן.

כמו כן, על בעל הדין המבקש פטור בשל היעדר יכולת כלכלית לפרוש תמונה מלאה אודות מצבו הכלכלי, לפרט את הכנסותיו ונכסיו, לצרף תדפיסי חשבון בנק מששת החודשים האחרונים ולהתייחס לאופן ייצוגו בתביעה בבית המשפט ולאופן מימון שכר טרחת עורך הדין.

המבקש לא עשה אף אחד מאלה אלא טען בחצי פה על היעדר יכולת כלכלית מבלי לבסס טיעון זה.

ו.על שום כל אלה, טענה המדינה כי חיובו של המבקש ביתרת האגרה בתיק זה מחויב על פי דין כמו גם על פי הגיונם של דברים ודין הבקשה להידחות.

6.לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה ובתגובתה המפורטת של המדינה (המשיבה) הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.