אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלפסי ואח' נ' שרון ואח'

אלפסי ואח' נ' שרון ואח'

תאריך פרסום : 16/04/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום רמלה
1808-08
14/04/2010
בפני השופט:
זכריה ימיני

- נגד -
התובע:
1. אריה אלפסי
2. יפה אלפסי

הנתבע:
1. משה שרון
2. שרון אווה

החלטה

ההליכים הקודמים בבית המשפט המחוזי:

ביום 7.8.03 חתמו בעלי הדין על חוזה לרכישת חלק מחלקה 330 בגוש 6720. בעלי הדין רכשו את מגרשים 330/3 ו-330/4 בחלקה הנ"ל. בין הצדדים התגלעו חילוקי דעות אודות חלוקת שטח המקרקעין שרכשו בעלי הדין במשותף. משפחת שרון, הנתבעים בתביעה שבפני, הגישו תביעה לפסק דין הצהרתי לבית המשפט המחוזי בת"א בתיק אז' 2078/05. בפסק דינה מיום 29.5.08 קבעה כב' השופטת פלפל שבעלי הדין הסכימו שזכויותיהם הקנייניות במקרקעין הם בחלקים שווים ביניהם, מחציתן לתובעים ומחציתן לנתבעים.

התביעה בבימ"ש שלום:

ביום 2.9.08 הגישו התובעים, הנתבעים בתיק אז' 2078/05 בבימ"ש מחוזי בת"א, תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין. בכתב התביעה טענו התובעים-המבקשים כי מאחר וזכויות הצדדים אינן רשומות בלשכת רישום המקרקעין, מדובר בזכות שחוק המיטלטלין חל עליה. כבר עתה אציין שטענה זו סותרת את טענות המבקשים בסעיף 54 לכתב ההגנה בתיק אז' 2078/05 מחוזי ת"א, בו טענו שמדובר בפירוק שיתוף במקרקעין, והסמכות לדון בתביעה נתונה לבית משפט השלום ולא לבית המשפט המחוזי.

בקשת המבקשים ותגובת המשיבים:

בתיק זה התנהלו 3 ישיבות קדם משפט, וניתנה החלטה להגשת תצהירי עדות ראשית. רק ביום 27.12.09 הגישו המבקשים בקשה להעביר את הדיון לבית המשפט המחוזי מחוסר סמכות עניינית. לבקשה לא צורפה כל חוות דעת בדבר שווי הזכויות של הצדדים במקרקעין. חוות דעת מעין זו הוגשה רק ביום 19.1.10, לפיה שווי המקרקעין נכון ליום 7.9.08 הינו בסך 1,900,000 ₪ עבור מגרש מס' 4 והסך 1,850,000 ₪ עבור מגרש מס' 5.

אציין כבר עתה שבחוזה הרכישה נכתב במפורש שהצדדים רוכשים את מגרשים 3 ו-4 בחלקה הנ"ל, ואילו בהסכם השיתוף נרשם שהוא התייחס למגרשים 4 ו-5 בחלקה הנ"ל. בכל אופן, חוסר ההתאמה במספרי המגרשים מחייבת את התייחסות הצדדים בשלב הראיות והסיכומים.

ב"כ המשיבים מתנגד להעברת הדיון לבית המשפט המחוזי, מהסיבות כדלקמן:

1) המבקשים טוענים עתה טענה הסותרת את טענתם בבית המשפט המחוזי, כפי שציינתי לעיל;

2) אנו מצויים בשלב מתקדם של המשפט, ועל פי הפסיקה, קנה בית משפט השלום סמכות לדון בתביעה;

3) הבקשה הוגשה בחוסר תום לב.

עמדת הפסיקה אודות סמכות עניינית:

מקובלת עלי עמדתו של ב"כ המבקשים שזכות במקרקעין שאינה רשומה בפנקסי המקרקעין הינה זכות שחל עליה חוק המיטלטלין, והסמכות לדון בתובענה של פירוק השיתוף בה נקבע על פי שווייה. בעבר כל טיעון בעניין סמכות מקומית היה מתקבל גם אם הועלה בשלב הערעור. כיום השתנתה הפסיקה בעניין זה.

ב-רע"א 11183/02 אבנר כלפה נ. רזיה זהבי ואח', פ"ד נח(3) 49, (עמ' 51ז' עד עמ'52ז'), כתב כב' השופט טירקל כדלקמן:

"אכן, היה מקובל שטענה של חוסר סמכות עניינית היורדת לשורשו של ההליך המשפטי, ניתן להעלותה בכל שלב של הדיון, אולם לאחרונה מתחזקת והולכת בפסיקת בתי-המשפט המגמה שלא להיזקק לטענת היעדר סמכות עניינית הנטענת באיחור (ראו דברי השופט (כתוארו אז) אור בע"א 1049/94 דור אנרגיה (1988) בע"מ נ' חמדן [1]; דברי השופטת פרוקצ'יה בע"א 1662/99 חיים נ' חיים [2]).נ

... המבקש לא העלה את טענתו שלפיה לא קנה בית-המשפט המחוזי מלכתחילה סמכות עניינית לדון בתביעה לסעד כספי, בהזדמנות הראשונה, ואף לא בשלב מוקדם אחר, אלא נצר אותה בלבו עד להגשת הסיכומים, כאשר התקרב מועד ההכרעה. מהלך כזה, בנסיבות כאלה, נראה כפעולה שלא בתום-לב.ב

כבר נאמר כי חובת תום-הלב חלה גם על ההליכים שנוקטים בעלי-דין בבית-המשפט (ראו, בין היתר: בר"ע 305/80 שילה נ' רצקובסקי [3] וכן בג"ץ 59/80 שירותי תחבורה באר-שבע בע"מ נ' בית-הדין הארצי לעבודה בירושלים [4]). יש מקום לומר גם כי התנהגות שלא בתום-לב של בעל-דין עלולה לחסום אותו, על דרך של מניעות, מלהעלות טענה. כך נאמר כי:

"דומה כי בית-המשפט יוכל להזדקק לעקרון תום-הלב, ולקבוע כי בנסיבות אלה בהן 'ישן' הנתבע על טענת היעדר הסמכות העניינית הוא יהיה מנוע מלהעלותו. עקרון תום-הלב מיושם איפוא בהקשר הדיוני של טענת המניעות" (ד' שורץ "תחולתו של עקרון תום-הלב בסדר-הדין האזרחי" [8], בעמ' 328).ו

השתהותו של המבקש מלהעלות את טענתו נגד סמכותו של בית-המשפט המחוזי לדון בתביעה עם פתיחת הדיון, ואף לאחר מכן, חוסמת את טענת היעדר הסמכות מחמת המניעות שנוצרה על-ידיה."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ