אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלעתאיקה גומעה נ' גוברמן ואח'

אלעתאיקה גומעה נ' גוברמן ואח'

תאריך פרסום : 13/12/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום באר שבע
2228-08
12/12/2010
בפני השופט:
יעקב פרסקי

- נגד -
התובע:
אלעתאיקה גומעה ע"י עו"ד מוחמד מרעי
הנתבע:
1. אולג גוברמן
2. הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

עניינה של התביעה בתאונת דרכים שגרמה נזק למכוניתו של התובע.

רקע

התובע היה בזמן הרלבנטי לתאונה הבעלים של רכב מסוג טויוטה. הנתבע 1 היה הנהג ברכב רנו. הנתבעת 2 הינה חברת הביטוח שבטחה את הנתבע 1. ביום 20.9.03 בסמוך לשעה 18:30 אירעה תאונה בצומת הנגב. התובע טוען כי הגיע מכיוון ירוחם והתכוון לפנות ימינה לבאר שבע כאשר לפתע הנתבע שנהג ברכב הרנו, פגע בו מאחור. הנתבע אישר כי הגיע בנסיעה מכיוון ירוחם, אולם טען כי התובע היה בעצירה בצד השני של הכביש כשפניו מנוגדות לכיוון נסיעת התובע, היינו: לכיוון ירוחם ולא לכוון ב"ש כפי שטען התובע. לפתע החל התובע בנסיעה ועשה פניית פרסה ועצר בשוליים הימניים ואז בפתאומיות סטה לכביש, דבר שהביא לכך שהתובע הפך להיות לפני הנתבע בכיוון הנסיעה. הנתבע טען כי לא הספיק לבלום ונאלץ לפגוע ברכב של התובע (טויוטה).

תמצית טענות התובע

טוען התובע כי התאונה אירעה באשמתו וברשלנותו המלאה של הנתבע וכי כתוצאה מהתאונה נגרמו לו נזקים בשיעור 31,648 ₪ ולאחר שהרכב הוגדר כ"אובדן למעשה" ולאחר ניכוי שווי השרידים. לסכום זה ביקש התובע להוסיף את הוצאות השמאי מטעמו בסך 1,893 ₪, השתתפות עצמית בסך 716 ₪ וכן ביקש פסיקת הוצאות המשפט.

תמצית טענות הנתבעים

טוענים הנתבעים כי התאונה אירעה באשמתו וברשלנותו של התובע אשר נהג בחוסר זהירות וברשלנות וכי הוא הביא על עצמו את נזקיו ואף גרם לנזקים לרכב הנתבע.

הראיות

מטעם התובע העיד הוא בעצמו. מטעם הנתבעים העיד הנתבע וכן נחקר מומחה בטיחות מר ניסים אליאס. הצדדים הגישו חוות דעת של שמאים מטעמם, תמונות הרכבים לאחר התאונה ותמונה מוגדלת של הצומת ותמונה (שחור לבן) של העמוד שבו פגע רכב התובע (לגביו הוגשה תביעה נגד הצדדים בבית המשפט השלום בתל אביב). כן הוגש תיק המשטרה שכלל חקירות הנהגים. אין מחלוקת כי כתוצאה מהתאונה בה היו נפגעים (פציעות קלות יחסית) לא הוגש כתב אישום. הצדדים הגיעו להסכמות לגבי הנזק.

דיון

לאחר ששמעתי את הצדדים מסקנתי הינה שהאחריות לתאונה מוטלת על הצדדים באופן שווה, 50% - 50%.

בין הצדדים ישנה מחלוקת מהותית באשר למה שאירע בדקה או ברגעים שלפני התאונה. התובע טען כי הנתבע אשר היה מאחוריו, פשוט פגע בו, אולם לא באופן חופף, כלומר לא באופן שכל הצד הקדמי של הרנו, פגע במלוא הרוחב של הצד האחורי של הטויוטה. מיקום הפגיעות לגרסת התובע הינה לגבי רכבו, באזור האחורי שמאלי, פגיעה שנגרמה ע"י הנתבע, שפגע באמצעות הפינה הימנית קדמית של מכונית הרנו, פגיעה שגרמה לעיקום הפגוש של רכב התובע. הפגיעה בפגוש כטענת התובע, הביאה לכיפוף הפח בצד השמאלי אחורי, עד לגלגל האחורי שמאלי. הנתבע טען כי קודם לתאונה, התובע שהיה בנתיב שממול, ערך פניית פרסה של 180 מעלות, וסיים אותה בשולי הכביש בצד ימין, ואז מיד סטה מהשוליים שמאלה וכשהטויוטה בזוית, הנתבע שלא הספיק לבלום, פגע ברכב הטויוטה בחלק שבין הגלגל השמאלי אחורי לקצה הרכב.

בענייננו, ישנה גרסה מול גרסה לגבי נסיבות התאונה ובפרט לטענת ההגנה ולפיה התובע היה בנתיב שכנגד ובפתאומיות עשה פניית פרסה. יחד עם זאת, ההכרעה בשאלה זו אינה מהותית להכרעה בשאלת החבות, שכן מסקנתי הינה שהתובע עצר על השוליים בכיוון צומת הנגב ואז יצא בפתאומיות שנייה או שתיים לאחר מכן. למסקנתי הגעתי בדגש על עדות התובע במשטרה ולפיה הוא הביט במראה השמאלית (ואז ראה את הנתבע נוהג במהירות אליו), דבר המלמד כי התובע היה במגמה מסוימת שמאלה במהלך תנועתו, כלומר בזוית לעומת הכביש ולא כפי שטען, בכיוון שעם הכביש.

עיינתי בחוות דעת מומחה הנתבעים מר אליאס אשר נחקר בחקירה נגדית. ישנו קושי בסברה שהוא מעלה לגבי אופן התרחשות התאונה. אילו הפגיעה הראשונית הייתה בצד השמאלי האחורי, בין הגלגל האחורי לפינה האחורית שמאלית, לא היה סביר כי רכב הטויוטה ימשיך ו"יסבסב" (תוך שצדו הקדמי השמאלי יפגע בעמוד חשמל ובמעקה) אלא ש"יעוף" בקו ישר, פחות או יותר, בין היתר בהתייחס למשקל הטויוטה לעומת משקל הרנו. עיון בתמונות במיקום הפגיעה ברכבו של התובע, מעלה כי אין מדובר בפגיעה חדה של הפח בצד השמאלי אחורי (מאחורי הגלגל), דבר שסותר באופן חלקי את גרסת הנתבע. סבור אני כי מוקד הפגיעה שבין הרכבים הינו מאחור בפינה השמאלית כגרסת התובע. יחד עם זאת וכאמור, איני סבור שהתובע היה כדבריו פשוט לפני הנתבע אלא יצא בפתאומיות מהשוליים ובזוית לכיוון הכביש ואז מהשוליים, נכנס לכביש, באופן פתאומי ובחוסר זהירות (למרות שלטענתו הביט במראה והבחין בנתבע, ואילו כך היה, לא היה צריך להשתלב). הנתבע בשלב זה, הופתע מתחילת תנועתו של התובע מהשוליים לכיוון הכביש, אולם לא פעל לבלימת הרכב, (ואין בתיק המשטרה עדות לסימני בלימה), דבר שיכול היה למנוע את התאונה או לכל הפחות למזער את תוצאתה, תוך מתן דגש לכך שהנתבע ראה את התובע ברכב הטויוטה כפי שהעיד במרחק של כ-80 מטר לפניו. לפיכך מסקנתי הינה שלשני הצדדים תרומה שווה להתרחשות ולתוצאה של התאונה, באופן שאני קובע כי חלקו של כל אחד מהצדדים הינו 50% בנזקים.

הנזק לתובע

הצדדים הגיעו להסכמות בהודעה משותפת שהגישו לגבי הנזקים. הוסכם בין הצדדים כי ירידת הערך הצפויה והמקובלת בנוגע לרכב בעקבות התאונה הקודמת מיום 28.7.99 תסתכם בשיעור 13% מערך הרכב נכון ליום התאונה כלומר יש להפחית מערך הרכב סך של 5,352 ₪ ולא כפי שצוין בחוות הדעת של השמאי שאלתיאל. לפיכך, מערך הרכב כפי שצוין בחוות הדעת של השמאי אריק דהן שעמד על סך 41,170 ₪, יש להפחית סך של 5,352 ₪ בשל ירידת ערך הרכב, כלומר 35,818 ₪. בניכוי ערך השרידים בסך 4,170 ₪ עומד השווי הנומינלי של הרכב ליום התאונה על סך 31,648 ₪. כן הסכימו הצדדים כי התובע שילם לשמאי מטעמו סך של 1,893 ₪ וכי ההשתתפות העצמית הינה 716 ₪.

לפיכך, נזקיו של התובע ליום התאונה, (20.9.03), הינם: 31,648 ₪ + 1,893 ₪ + 716 ₪ = 34,257 ₪. כאמור, קבעתי כי החבות תחולק בין הצדדים בשווה, לפיכך אני קובע כי על הנתבעים לשאת במחצית הנזק, כלומר סך של 17,129 ₪.

סיכום

התובע הגיש תביעתו בשל נזקי רכוש בעקבות פגיעת רכבו ע"י הנתבע. מצאתי כי האחריות לתאונה מוטלת על הצדדים באופן שווה ומכאן שיש לחייב הנתבעים במחצית הנזק. לפיכך אני מורה לנתבעים לשלם לתובע בתוך 30 יום את הסך של 17,129 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום התאונה 20.9.03 ועד לתשלום בפועל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ