אלענאמי נ' מדינת ישראל

השופטת ע' ברון:

1. לפנינו ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופטים ב' אזולאי, נ' זלוצ'ובר וי' רז לוי) ב-תפ"ח 53779-05-13. בהכרעת הדין מיום 13.11.2014 הורשע המערער לאחר ניהול משפט הוכחות ברצח בכוונה תחילה של אשת אביו, ובגזר הדין מיום 24.3.2015 הושת עליו עונש של מאסר עולם והוא חויב בתשלום פיצויים לאחות המנוחה. יצוין כבר כעת כי מדובר במקרה נוסף של רצח מזעזע של אשה בידי גבר שהוא בן משפחתה, ותוך התעללות בגופה.

כתב האישום ותשובת המערער

2. נגד המערער, יליד 1980, נשוי ואב לשלושה, הוגש ביום 28.5.2013 כתב אישום המייחס לו עבירה של רצח בכוונה תחילה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). על פי המתואר בכתב האישום, אביו של המערער (להלן: האב) היה נשוי במשך 18 שנים לכ.א. (לעיל ולהלן: המנוחה), ילידת 1965, ולשניים לא היו ילדים משותפים. בני הזוג התגוררו בכסייפה בשכנות למערער ומשפחתו, כאשר האב סבל מאלצהיימר, והמנוחה טיפלה בו. מכתב האישום עולה כי בליבו של המערער גמלה ההחלטה לגרום למותה של המנוחה מאחר שסבר כי האחרונה אינה מטפלת כראוי באביו וכי היא "מסתובבת עם גברים אחרים". המערער הצטייד בסכין, וביום 21.4.2013, בסמוך לשעה 3:50 לפנות בוקר הוא גרם בדרך כלשהי למנוחה לצאת מביתה, הכניסהּ לרכב שנמצא בשימושו ושרשום על שם אשתו (להלן: הרכב או רכבו של המערער), אף שרישיון הנהיגה שלו אינו בתוקף, והסיע את המנוחה אל מחוץ לכסייפה לכיוון ים המלח בכביש 31, עד שהגיעו סמוך להר "ראש זוהר" (להלן: ראש זוהר). על פי האמור בכתב האישום, המערער שיסף בסכין את צווארה של המנוחה בחלקו הקדמי, תוך שהוא מבצע חתך באורך של כ-11 ס"מ בצווארה, לרבות בווריד הג'וגולארי (וריד מרכזי בצוואר, ע'ב') בכוונה לגרום למותה. כתוצאה מכך נפטרה המנוחה, ולאחר מכן עזבהּ המערער בשטח הוואדיות המצוי כמה מאות מטרים מהכביש, בסמוך לראש זוהר.

           ביום 23.4.2013, כך על פי כתב האישום, רכש המערער שלושה שקים גדולים לחומרי בניין המכונים "בלות" (להלן: השקים), ולמחרת הוסיף ורכש מבער עם בלון גז. לאחר מכן חזר המערער למקום שבו הותיר את גופת המנוחה וחרך את עורה במבער בפנים, בגו, בגפיים, בחזה ובקרקפת שלה, פשט אותה מבגדיה וניסה לשרוף את הגופה ואת חפצי המנוחה. בנוסף, במועד שאינו ידוע במדויק למשיבה אך לפני יום ה-25.4.2013, חזר המערער למקום שבו הותיר את גופת המנוחה, דקר את המנוחה בסכין בדקירות נוספות, במותן, בבטן משמאל ובעכוז, וביצע חתכים ארוכים ודקירות בגופת המנוחה, בגבה, במותניה, בעכוזה ובשתי זרועותיה.

           עוד במועד שאינו ידוע למשיבה אך בסמוך לפני יום 25.4.2013, יצר המערער חתך עמוק בגופת המנוחה מאחור באזור המותניים באורך של כ-50 סנטימטרים, וזאת בניסיון לבתרה לשניים על מנת להקל על הכנסתה לתא המטען של הרכב. או אז הניח המערער את גופת המנוחה בתא המטען של הרכב בתוך שניים מהשקים שרכש. בשעות הבוקר של יום 25.4.2013 נסע המערער ברכבו, וסמוך לשעה 6:15 בבוקר הגיע לכביש הסמוך לקריה למחקר גרעיני (להלן: קמ"ג), שם ארעה תקלה ברכב, והמערער עצר. בבדיקה שערכו מאבטחי הקמ"ג נמצאו השקים בתא המטען, ובהם גופת המנוחה.

3. יצוין כי נגד המערער הוגש כתב אישום נוסף (פ"ל 6827-05-13; להלן: תיק התעבורה) בגין כך שנהג ברכב ביום 21.3.2013 ללא רישיון נהיגה תקף; בעת פסילה; ללא פוליסת ביטוח בת תוקף; ותוך שציוד הרכב ואביזריו לא תקינים; והמערער הורשע באמור בו על פי הודאתו. תיק התעבורה נדון במאוחד עם תפ"ח 53779-05-13, התיק נושא הערעור דנן, ובית המשפט קבע כי משעה שהושת על המערער עונש של מאסר עולם, אין מקום להשית עליו עונש מאסר נוסף בגין עבירות התעבורה, ופסל את המערער מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך 24 חודשים. המערער אינו מערער על הרשעתו או על גזר דינו בתיק התעבורה.  

4. אשר לתיק הרצח נושא הערעור דנן, בבית המשפט המחוזי הכחיש המערער כי המית את המנוחה, וכן הכחיש כי גרם בדרך כלשהי ליציאת המנוחה מביתה, תוך שדחה את הטענה שהסיעהּ ברכבו. המערער הודה כי רכש שלושה שקים, וכן הודה כי רכש ביום 24.4.2013 מבער עם בלון גז; ואולם לטענתו הדבר נועד לצרכים אחרים, תוך שכפר בטענה שאמצעים אלו נרכשו על מנת "לטפל" בגופה, כפי שעולה מכתב האישום. עוד כפר המערער בכך שחרך את הגופה, והוסיף וטען כי לא הותיר את הגופה בסמוך לראש זוהר, כי אם מצא אותה שם ביום 25.4.2013 לפנות בוקר במסגרת חיפוש אחר עקבות המנוחה שנעדרה במשך כמה ימים. בד בבד הודה המערער כי חתך את גופת המנוחה בסמוך לשעות הבוקר ביום 25.4.2013, ואולם לטענתו הוא עשה כן על מנת להקל את הכנסתה לתא המטען בכוונה לפנותה מהמקום. 

פסק דינו של בית המשפט המחוזי