אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלעדם נ' מדינת ישראל

אלעדם נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 10/05/2018 | גרסת הדפסה
רע"פ
בית המשפט העליון ירושלים
10085-17
08/05/2018
בפני השופט:
א' שהם

- נגד -
המבקש:
באסם אלעדם
עו"ד דוד ויצטום
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד עידית פרג'ון
החלטה
 
  1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' הרכב השופטים: י' צלקובניק – סג"נ; י' רז-לוי; ו-י' עדן), בע"פ 14407-05-17, מיום 08.11.2017. בגדרו של פסק הדין, נדחה ערעורו של המבקש על הכרעת דינו של בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופט ד' בן טולילה), בת"פ 18373-10-16, מיום 15.02.2017.

 

רקע והליכים קודמים

 

  1. נגד המבקש הוגש כתב אישום, המייחס לו, בגדרי שני אישומים, ביצוע עבירות כדלקמן: כניסה לישראל שלא כחוק, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל); התפרצות למקום מגורים או תפילה כדי לבצע עבירה, לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין; היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק העונשין (2 עבירות); גניבת רכב, לפי סעיף 413ב לחוק העונשין; חבלה במזיד ברכב, לפי סעיף 413ה לחוק העונשין; וגניבה מרכב, לפי סעיף 413ד(א) לחוק העונשין.

 

           מעובדות האישום הראשון עולה, כי ביום 07.08.2016 בשעה 02:30, התפרץ המבקש יחד עם אחר שזהותו ידועה (להלן: האחר), לבית מס' 4 ביישוב "זמרת" (להלן: הבית), השייך למר ח.ע. (להלן: המתלונן), בכך שקרע את רשת החלון ונכנס דרכה לבית בכוונה לגנוב. במעמד זה, גנב המבקש, מתוך ארון בבית, צרור מפתחות של משאית שבבעלותו של המתלונן (להלן: המשאית), וזאת במרמה וללא תביעת זכות בתום לב, ובכוונה לשלול אותה שלילת קבע. במועד המתואר, שהה המבקש בישראל כשאין בידיו אישור כניסה או שהייה כדין.

 

           מעובדות האישום השני עולה, כי בחצר הבית, נשוא האישום הראשון, חנתה משאית, אליה הייתה מחוברת עגלה ומיכלית סולר. על פי הנטען, התפרצו המבקש והאחר למשאית, "בכך שפתחו אותה באמצעות המפתחות שגנבו ולחילופין דרך שמשת הדלת הקדמית הימנית אותה ניפצו וזאת בכוונה לגנוב". באותן נסיבות, גרמו המבקש והאחר לחבלות במזיד למשאית, "בכך ששברו את לוח המחוונים, שמשת חלון הדלת הקדמית ימנית, מגן שמש, פנסים ועוד שאר חלקים. שווי הנזק ועלות התיקון 43,722 ₪". בהמשך, גנבו המבקש והאחר את המשאית, "לאחר שניתקו ממנה את העגלה בכך שהניעו באמצעות המפתחות לאחר שניתקו את האיתוראן, אולם נטשו את המשאית בהמשך הדרך כ-200 מטרים מהבית". עוד נטען, כי המבקש והאחר גנבו דלק, בכך ששאבו דלק באמצעות צינור, שהיה מחובר למיכלית הסולר (להלן: הצינור), אותו חתכו ממשאית אחרת שהייתה בחצר. הדלק הגנוב נשאב לתוך ג'ריקנים שהיו במקום. זאת, במרמה וללא זכות בתום לב בכוונה לשלול את הדלק שלילת קבע. בנוסף, גרמו המבקש והאחר במזיד נזק לצינור.

 

  1. ביום 15.02.2017, הורשע המבקש, לאחר ניהול משפט הוכחות, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. במענה לכתב האישום, הכחיש המבקש את כל המיוחס לו בשני האישומים. הראיה המרכזית, אשר הוגשה בהסכמה, היא חוות דעת מומחה מטעם המשיבה (ת/6) ביחס לחומר ביולוגי שנדגם מהצינור, באמצעותו נשאב הסולר, כאמור בכתב האישום (להלן: חוות הדעת). עולה מחוות הדעת, כי מבדיקת דנ"א לאפיון החומר שנמצא על גבי הצינור התקבל פרופיל בר השוואה, ופרופיל זה נמצא תואם לפרופיל הדנ"א של המבקש. נאמר בחוות הדעת, בהקשר זה, כי "על פי אומדן סטטיסטי של האוכלוסייה הישראלית (יהודית וערבית) שכיחות הפרטים באוכלוסייה שהינם בעלי פרופיל דנ"א כפי שהתקבל בחומר שנדגם מהצינור... נאמדת באחד ליותר ממיליארד פרטים". עוד נמסר בחוות הדעת, כי:

"השכיחות המחושבת מכילה תיקון סטטיסטי הבא לפצות על האפשרות כי בתת אוכלוסייה, אליה משתייך מקור הדנ"א במוצג, שכיחות האללים שונות מאשר באוכלוסייה הכללית, ועל כן האפשרות של חיתון יתר (INBREEDING) בתוך אותה תת אוכלוסייה. השכיחות המחושבת אינה מתייחסת לקרובי משפחה, בקרבת דם מוגדרת של מקור הדנ"א במוצג. חישובים אלו יש בהם כדי לתת מושג לגבי מידת שכיחות פרופיל דנ"א זה באוכלוסיות בישראל. החישוב הסטטיסטי נעשה בהנחייתו של פרופסור עוזי מוטרו מהאוניברסיטה העברית".

          

           כאמור, חוות הדעת הוגשה בהסכמת ב"כ המבקש, והמומחה לא נחקר ביחס אליה בחקירה נגדית. במהלך סיכומי ב"כ המבקש, הוא נשאל ישירות על ידי בית המשפט בנושא, והשיב כי הוא אינו מבקש לזמן את עורך חוות הדעת לחקירה. מטעם המבקש, לא זומן עד הגנה כלשהו פרט לעדותו שלו בבית המשפט, ולא הוגשה כל ראיה או חוות דעת מטעמו, כאשר הגנתו של המבקש התמצתה, כאמור, בעדותו שלו בלבד, ובטיעון של בא כוחו כלפי האפשרות להרשיעו בהסתמך על חוות הדעת.

 

  1. בפתח הכרעת דינו, ציין בית משפט השלום, כי "אין מחלוקת כי הראייה היחידה הקושרת את הנאשם [המבקש] לביצוע המעשים הנה ראיית הדנ"א שנמצאה על הצינור הצהוב ששימש הפורצים לצורך שאיבת סולר". בית משפט השלום דחה את טענת ההגנה, לפיה דגימת הדנ"א של המבקש מצאה את דרכה אל אותו צינור "באופן תמים", בקובעו כי "אפילו הייתה עולה טענת חלופית שכזו לא היה בה כדי לשנות מסקנתו של בית המשפט וזאת בשים לב לטיב החפץ אשר בשונה מסיגריות, שקיות או חפצים דומים, נטייתו לעבור ממקום אחד למשנהו שלא במודע, מצומצמת עד מאוד אם בכלל". בהמשך, הבהיר בית משפט השלום, כי הימצאות הדנ"א של המבקש בזירה עולה בקנה אחד עם שיטת הביצוע של העבירות ואינה "ניטרלית"; וכי "לו אכן נעשה שימוש בצינור שכזה על ידי הנאשם [המבקש] לשאיבת סולר, היה עליו להיות הראשון לציין זאת לרבות הנסיבות והמקום בו הדבר נעשה". אשר למשקלה של ראיית הדנ"א, הבהיר בית משפט השלום, כי על פי הפסיקה הנוהגת אין כל מניעה להרשיע נאשם בהליך הפלילי על סמך ראיית דנ"א כראייה יחידה, אולם ראוי שהרשעה שכזו תיעשה ב"זהירות המירבית". לאחר זאת, ציין בית משפט השלום, כי לא עלתה כל טענה מצד ב"כ המבקש, בנוגע לקיומו של פגם או פסול ביחס לאותה ראיית דנ"א, וכי "מדובר בפרופיל יחיד ששכיחותו נאמדת 'באחד ליותר ממיליארד פרטים' שכיחות שלגביה בעניין אלמליח נקבע כי: 'בכל הזהירות המתחייבת, כי דומה שאפיון גנטי תואם ברמת שכיחות של אחד למעלה ממיליארד מספיק לקביעות זהותו של אדם'". בית משפט השלום חזר והבהיר, כי ב"כ המבקש הסכים להגשת חוות דעת מטעם המאשימה, מבלי לבקש לחקור את המומחה שערך אותה בחקירה נגדית, והדגיש כי משמעותה של הסכמה זו היא, כי "האמור בחוות הדעת מהווה ראיה לאמיתות התוכן. הדברים אמורים הן לסעיפים השונים המרכיבים אותה והן למסקנה הסופית המופיעה בחוות הדעת ולפיה: הפרופיל שהתקבל מהצינור הצהוב תואם לפרופיל של הנאשם [המבקש] כאשר השכיחות להימצאות אותו פרופיל באוכלוסייה הנה של אחד ליותר ממיליארד פרטים". בית משפט השלום הוסיף עוד, כי ככל שהמבקש סבור כי נפל פגם באופן החישוב הסטטיסטי שנעשה, או כי המסקנה הסופית אינה מבוססת כדבעי ונדרשות השלמות, היה עליו להתנגד להגשת חוות הדעת, ולמצער לבקש לחקור את מי שערך אותה, על מנת שבית המשפט יוכל להיחשף לסוגיות שבמחלוקת. בהמשך, דחה בית משפט השלום את טענת ב"כ המבקש, כי היה על המשיבה להגיש שתי חוות דעת, האחת סטטיסטית והשנייה לגבי ממצאי בדיקת הדנ"א, בקובעו כי חוות דעת המדוברת כוללת את שני המרכיבים הנדרשים. לפיכך, קבע בית משפט השלום, כי עצם ההסכמה להגשת חוות הדעת חולשת גם על הרכיב הסטטיסטי המצוי בחוות הדעת, ומהווה חלק בלתי נפרד הימנה. בית משפט השלום הבהיר בנוסף, כי הימנעות מחקירה נגדית של המומחה שוללת מבית המשפט את היכולת לעמוד על מידת מומחיותו של עורך חוות דעת, הן בתחום הביולוגי והן בנושא הסטטיסטי; וכי בכל אותם מקרים אליהם הפנה ב"כ המבקש, בהם נקבע כי יש צורך בשמיעת עדותו של מי שתרם לחישוב הסטטיסטי, בנוסף לחוות הדעת הביולוגית, לא הייתה הסכמה מצד המבקש להגשת חוות הדעת מלכתחילה. בית משפט השלום דחה את טענות ב"כ המבקש בהתייחס לתוכן הממצאים הסטטיסטיים, בקובעו כי בחוות הדעת שהוגשה הייתה התייחסות קונקרטית לקבוצה עליה נמנה המבקש, גם אם שמה של אותה קבוצה או מאפייניה לא פורטו. בית משפט השלום ציין, בהקשר זה, כי חוות הדעת "מוסיפה בהמשך של אותו סעיף 3 תיקון סטטיסטי מצטבר נוסף, המתייחס לדברים שעל בסיסם ביקשה ההגנה לקעקע את חוות הדעת ונוגע לחיתון בין קרובי משפחה: '...וכן על האפשרות של חיתון יתר (INBREEDING) בתוך אותה תת אוכלוסייה'". לאחר זאת, הבהיר בית משפט השלום, כי ככל שב"כ המבקש סבור כי מאפייניו של המבקש, או של מי מאחיו, מחייבים תיקון סטטיסטי שונה, היה עליו להגיש חוות דעת נגדית מטעמו. בית משפט השלום הוסיף וקבע, כי:

"ההגנה בחרה שלא לבצע בדיקות עצמאיות של דגימת הדנ"א או להביא חוות דעת מדעית מטעמה שילמדו כי התיקון הסטטיסטי המתחייב (בשים לב למאפייני הנאשם [המבקש]) מביא לשכיחות שיש בה ליצור ספק סביר או לקעקע את קביעת מומחה התביעה. כאן המקום להוסיף כי אין לנאשם [למבקש] אח תאום זהה, שזהו המקרה היחיד שבו יתקבל פרופיל גנטי דומה לזה של הנאשם [המבקש]".

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ