אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלעדם ואח' נ' משרד הפנים ואח'

אלעדם ואח' נ' משרד הפנים ואח'

תאריך פרסום : 12/05/2013 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים
56493-01-13
02/05/2013
בפני השופט:
דוד מינץ

- נגד -
התובע:
1. נואף אלעדם
2. ראידה אלעדם
3. נסים אלעדם
4. וסים אלעדם
5. מיאר אלעדם
6. יאסין אלעדם

הנתבע:
1. שר הפנים
2. 1. ועדת ההשגה לזרים מרחב ירושלים באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
3. עו"ד ענבל משה

פסק-דין

פסק דין

עתירה כנגד החלטת משיב 1 (להלן: "המשיב") מיום 13.12.11 לסרב לבקשת איחוד המשפחות שהגישו העותרים וכנגד החלטת משיבה 2 מיום 23.12.12 לדחות את ההשגה על החלטת המשיב.

הרקע לעתירה

1.העותר יליד 1966, תושב הכפר בית אולא שבדרום הר חברון, הוא בעלה של עותרת 2 תושבת ואזרחית ישראל (להלן: "העותרת") ואביהם של ילדיהם המשותפים, עותרים 6-3, ילידי 2009, 2011 ו-2013. העותר והעותרת נישאו זה לזו בבית הדין השרעי בירושלים ביום 18.05.08 ומאז הם התגוררו בעיר לוד וקיימו חיים משותפים. לאחרונה עברו העותרים לכפר קאסם. העותר שוהה בישראל כחוק מזה כעשר שנים ועובד בה כקבלן. חלק מהזמן הוא שהה בישראל מכוח צו שיפוטי וחלק מהזמן מכוח היתרי שהייה בישראל לצרכי עבודה.

2.ביום 28.10.09 הגישו העותרים בקשה לאיחוד משפחות. עם הגשתה ציינה פקידת משרד הפנים בפני העותר כי הוא מופיע במחשבי המשרד כנשוי לאישה אחרת וכי עליו לדאוג לשינוי הרישום במרשם האוכלוסין הפלשתיני. העותר הביא לשינוי מעמדו במרשם האוכלוסין הפלשתיני בתוך כשבועיים ימים ממועד הגשת הבקשה. ואולם ביום 15.04.10 נתקבלה החלטת המשיב לדחות את בקשת איחוד המשפחות בשל קיומו של מידע פלילי אודות העותר והמלצת גורמי הביטחון בעקבות מידע זה שלא לאשר את הבקשה. כן צוין בהחלטה כי כפי שעולה מהחלטת בית הדין השרעי, גירושי העותר מאשתו הראשונה אינם סופיים ולא ניתן להכיר במצבו האישי כ"גרוש". החלטה זו ניתנה מבלי שנערך לעותר שימוע והעותרים עתרו כנגד החלטת המשיב בפני בית משפט זה (עת"מ 35344-06-10). ביום 3.04.11 לאחר שהמשיב הודיע במהלך הדיון בעתירה כי יקיים הליך שימוע לעותרים נמחקה העתירה.

3.ואכן, ביום 15.09.11 התקיים לעותר שימוע וביום 13.12.11 נדחתה בקשתו כאמור. בהחלטה נומק הסירוב במידע על עבר פלילי של העותר הקושר אותו לפעילות פלילית בדגש על עבירות מרמה. הטענה בדבר תוקף גירושיו מאשתו הראשונה לא הוזכרה כלל בהחלטה זו. מכאן העתירה שבפני.

טענות העותרים

4.לטענת העותר, לא זו בלבד שאין לו כל עבר פלילי, אלא שהוא החזיק במשך תקופה ארוכה מאוד בהיתרי שהייה הכוללים היתר ללינה בישראל. לדבריו, "נגיעתו בפלילים" היא היותו סוכן של המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש). כמו כן הוא ציין כי סייע בעבר לרכזי המודיעין של תחנת המשטרה בראס אל עמוד במסירת מידע מודיעיני פלילי וביטחוני בדבר ביצוע עבירות גניבת כלי רכב, סחר בנשק, מקומות מסתור של אמצעי לחימה השייכים לתנועת החמאס ומידע על מקומות מפגש של אנשי חמאס. מאז שנת 1995 הוא משמש סוכן חשוב ומוערך של מח"ש, ובמסגרת פעילותו זו הביא, בין היתר, לחשיפת קציני משטרה שסרחו ולקחו שוחד וללכידת אנשי מג"ב אשר מכרו נשק ואמל"ח אחרים לפלשתינים. בשל כך "זכה" העותר להתנכלות ממושכת מצד אנשי משטרה שבאזור מגוריו בדרום הר חברון, והיות ומעשיו היו לצנינים בעיני משטרת ישראל היא הציגה עמדה כנגד אישור בקשתו.

5.בהקשר זה ציין העותר כי השימוע שנערך לו נעשה על ידי אנשי משטרה וזאת בניגוד לנוהג ששימוע נערך על ידי פקידי משרד הפנים. השימוע גם נשא אופי של חקירת משטרה, תוך הטחת אשמות בעותר וחזרה על שאלות למרות קבלת תשובה. לדברי העותרים יש בהתנהלות חריגה זו כדי להצביע על קיומם של טעמים זרים בהחלטה לדחות את בקשתו. העותר הוסיף כי רכז המודיעין האחראי על כפר הולדתו אשר התבקש להעביר את חוות הדעת בעניינו נחקר בעצמו על ידי מח"ש והוא מתנכל במשך תקופה ממושכת לעובדי חברת הבנייה של העותר על רקע היותו סוכן מח"ש ועל רקע סכסוך כספי בין העותר ובין מקור מודיעיני של רכז המודיעין. בנסיבות אלו לא היה מקום להניח את גזירת גורלו בידי בעל תפקיד שיש לו טינה אישית כלפיו.

6.לגופה של הטענה בדבר רקע פלילי שלילי המיוחס לו טען העותר כי אין לו כל הרשעות ואף לא תיקי מב"ד פתוחים. באשר לתיקים שנפתחו כנגדו בתקופה שמיום 12.05.97 ועד ליום 7.04.08 ונסגרו, טען העותר כי סגירתם הייתה לאחר שנתברר כי לא היה בהם ממש. מטבעם של דברים, נבצר ממנו להתייחס למידע המודיעיני הנטען כנגדו, שכן זה היה חסוי בפניו. ואולם הוא הדגיש כי לוּ היה ממש במידע זה הוא לא היה זוכה להיתרי שהייה בישראל, וודאי לא כאלו הכוללים לינה בשטח ישראל, בתקופה כה ארוכה. העותרים הוסיפו בעניין זה כי בדיון בעתירתם הקודמת טען ב"כ המשיב כי מתן היתרי השהייה לאור החומר המודיעיני אודות העותר אינו הגיוני, וככל הנראה מדובר בתקלה. לכן העניין ייבדק, אך הדבר לא מנע את המשך מתן ההיתרים במשך שנה וחצי נוספים. כן ציינו העותרים כי המידע שנמסר אודות העותר גם לא היה נכון, שכן בין היתר, המידע שהוצג לוועדת ההשגה כלל תיק בגין עבירה של סחיטה באיומים שנסגר בסופו של דבר על ידי המשטרה, זאת על אף שלאמיתו של דבר העותר זוכה מעניין זה בבית המשפט זיכוי מלא.

7.כל אלו מלמדים לטענת העותרים כי ההחלטה בעניינו של העותר התקבלה על סמך עמדת המשטרה הנגועה במקרה זה בשיקולים זרים ופסולים בשל שיתוף הפעולה של העותר עם מח"ש. החלטת המשיבים אינה סבירה ועמדתו בדבר העבר הפלילי ומשמעותו אינה עולה בקנה אחד עם עובדת שהותו בישראל בהיתר משך שנים. התנהלות המשיב כלפי העותרים לוקה בשרירות לב, בחוסר מידתיות ובהתעלמות מזכותם לחיי משפחה וזכותם של העותרים 6-3 לחיים בצוותא חדא עם הוריהם. בהתאם להלכה הפסוקה, פגיעה בזכות לקיום חיי משפחה הניצבת במדרג העליון של זכויות האדם תתאפשר רק מקום בו ניצב כנגד זכות זו ערך נוגד בעל עוצמה וחשיבות מיוחדים. במסגרת זו יגבר שיקול הביטחון רק מקום בו ישנה הסתברות קרובה לוודאות, כי אם לא יינקטו האמצעים לפגיעה בזכות לחיי משפחה עלול שלום הציבור להיפגע באופן ממשי. אין בהחלטות המשיבים הנמקה במה שהייתו של העותר בישראל מסכנת את שלום הציבור ומדוע כפות המאזניים לא מתאזנות לאור תרומתו של העותר לשלום הציבור עקב פעילותו כסוכן מח"ש ולאור העובדה כי העותר שוהה בישראל במשך למעלה מעשור ועד לאחרונה ובכלל זה במהלך הדיון בהשגה הונפקו לו היתרי שהייה חריגים הכוללים לינה בישראל.

8.באשר לאזכור נישואיו הכפולים במסגרת החלטת וועדת ההשגה כהנמקה לסירוב בקשתו, ציינו העותרים כי החלטת המשיב עצמו לדחות את הבקשה נומקה אך בקיומו של מידע פלילי שלילי אודות העותר ולא היה בה כל אזכור בדבר חוסר כנות גירושיו של העותר לאשתו הראשונה או כל אזכור בדבר "אי סופיותם". בנסיבות אלו לא היה מקום לשוב לעניין זה במסגרת התשובה שהגיש המשיב לוועדת ההשגה ואין מקום שהוא יישמע בעניין זה במסגרת העתירה. מה גם שטענות אלו לא הועלו כלל בשימוע שנערך לעותר. העותר הוסיף וטען בעניין זה לגופו של עניין כי אין מקום להתעלם מפסק דינו של בית הדין השרעי בדבר גירושיו מאשתו הראשונה, שעה שלא נטענה כל טענה כנגדו כי הוא מקיים שתי מערכות יחסים במקביל או מקיים חיים משותפים עם גרושתו. מה גם שאין מדובר בגירושים שאינם סופיים. כל שנאמר בפסק הדין שניתן ביום 6.09.09 הוא שעם מתן פסק הדין מתחילה, כמקובל בדין השרעי, תקופת "אלעדה" במהלכה ניתן לבטל את הגירושין תוך 3 חודשים והאישה אינה יכולה להינשא לאחר.

תשובת המשיבים

9.מנגד לטענת המשיבים יש לדחות את העתירה, שכן החלטת המשיב מצויה במתחם הסבירות שנתקבלה על בסיס ראיות מנהליות שעמדו בפניו ולא נפל בה כל פגם המצדיק את התערבות בית המשפט. המשיבים הצביעו על ניסיונות העותר בעבר לקבלת מעמד בישראל, האחד בשנת 2003 אז עתר לבית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק (בג"ץ 6155/03) בבקשה כי יינתן לו מעמד בישראל על רקע סייענותו ושיתוף הפעולה שלו עם גורמי הביטחון בישראל, שהעמידו את חייו בשטחי הרשות הפלסטינאית בסכנה. עתירתו זו נדחתה כמו גם עתירה נוספת שהגיש בשלהי שנת 2006 (בג"ץ 9624/06), במסגרתה טען כי הותקף ונורה על ידי גורמים עוינים בשטחי הרשות הפלסטינאית. מכאן, נטען, כי העותר מנסה לקבל מעמד בישראל בדרכים שונות תוך העלאת טענות שאינן אמת, ויש להשקיף על בקשתו לאיחוד משפחות לאור ניסיונות אלו.

10. לטענת המשיבים, חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל") קובע כי מי שאינו אזרח ישראלי, אינו בעל זכות קנויה לשבת בישראל וישיבתו בה מותנית ברישיון ישיבה. הסמכות למתן רישיונות נתונה לשר הפנים וסמכות רחבה היא. מדיניות משרד הפנים בעניין זה מוכוונת על ידי קריטריונים מחמירים שבבסיסם עומדים שיקולים הומניטאריים כבדי משקל אשר רק מי שעמד בהם נשקלת בקשתו ואין די באקט הנישואין למתן רישיון לישיבת קבע בישראל. כאשר אחד מבני הזוג נשוי לאדם אחר מדיניות המשיב היא שלא לאשר את הבקשה, שכן על פי חוקי מדינת ישראל ביגמיה היא עבירה פלילית, ומדיניות זו כבר אושרה בפסקי דין רבים. גם מקום בו מתקיימת ביגמיה דה-פקטו, כלומר קיום חיים משותפים עם שתי נשים, אפילו לא נישא הבעל לאישה השניה, או גירש את האישה הראשונה למראית עין, לא תאושר בקשה לאיחוד משפחות. במקרה זה העותר אמנם צירף לבקשתו "חוזה גירושין" שנערך ביום 6.9.09 בבית הדין השרעי בחברון המצהיר לכאורה על גירושיו מאשתו הראשונה. ואולם עיון במסמך מעלה בבירור כי אין מדובר בגירושים סופיים אלא בגירושים ברי-החזרה. העותר לא הציג בפני המשיב, וגם לא בפני ועדת ההשגה, פסק דין של בית הדין השרעי לפיו גירושיו הם גירושים סופיים. בנסיבות אלו הוא עדיין נשוי לאשתו הראשונה ועובר עבירת ביגמיה. כמו כן, העותר גם לא עדכן את המרשם באזור בדבר נישואיו לעותרת.

11. המשיבים הוסיפו כי במקרה זה בנוסף לעובדת היות העותר נשוי לשתי נשים, קיימת מניעה להיעתר לבקשתו לאיחוד משפחות בשל זכותה של המדינה לביטחונה, לביטחון תושביה, לשלום נתיניה ולסדר הציבורי בתחומה. מדיניות המשיב בהקשר זה הינה כי אין לאשר בקשה לאיחוד משפחות כאשר אחד מבני הזוג בעל עבר פלילי ו/או קיים לגביו מידע מודיעיני המצדיק הימנעות מאישור הבקשה, וגם מדיניות זו אושרה לא פעם על ידי בתי המשפט. מלאכת הערכת המסוכנות הנשקפת מאדם הופקדה בידי גורמים במשטרת ישראל, שהנם בעלי כישורים וניסיון בתחום זה, ומוסרים את המלצתם למשיב, ואין מקום להתערבות בשיקול דעתם בעניין זה, מקום בו, כבמקרה זה, הם לא חרגו באופן קיצוני ממתחם הסבירות. במסגרת בחינת הבקשה נשקלו נתוניו האינדיווידואליים של העותר וכלל העותרים באופן ענייני, ולאור המידע המודיעיני המגוון והמתמשך אודות העותר והמלצתה השלילית של משטרת ישראל, נדחתה הבקשה. המשיבים הוסיפו כי בנוסף למידע המודיעיני נפתחו כנגד העותר בעבר 7 תיקים פליליים בחשד לעבירות של העסקה והלנת שב"ח, סחיטה באיומים, איומים וגניבה וכולם נסגרו מחוסר ראיות ומחוסר עניין לציבור. באיזון הכללי בין מכלול השיקולים, מצאו המשיבים כי יש די ראיות המנהליות לבסס קיומה של סכנה הנשקפת מהעותר לשלומו ובטחונו של הציבור הגובר על רצונו של העותר לקיים חיי משפחה בישראל.

12.בדיון שהתקיים ביום 29.04.13 שבו הצדדים על טיעוניהם ובית המשפט עיין בחומר המודיעיני אודות העותר. ב"כ העותרים שהסכים כי בית המשפט יעיין בחומר המודיעיני מבלי שהוא יעיין בו הוסיף כי מן הראוי היה שהמשיב יציג בפני בית המשפט את מלוא התמונה ובכלל זה גם החומר אודות העותר הנמצא בידי מח"ש. ב"כ המשיבים ציינה כי לא נעשתה כל פנייה בעניין זה ולא הייתה כל מניעה להצגת החומר שבידי מח"ש לפני בית המשפט.

דיון והכרעה

13.למי שאינו אזרח ישראלי אין זכות קנויה להישאר בישראל, ובהתאם לחוק הכניסה לישראל מי שאינו אזרח ישראלי, ואינו בעל אשרת עולה, נזקק לאשרת כניסה לישראל ולרישיון ישיבה בה. שיקול הדעת בכל הקשור למתן היתרי כניסה ורישיונות ישיבה בישראל נתון לשר הפנים ומדובר בשיקול דעת רחב, המבטא את אופייה הריבוני של המדינה בקביעתה מי יבוא בשעריה ולמי לא יותר להיכנס ולשהות בה או לעבוד בה (בג"ץ 482/71 קלרק נ' שר הפנים, פ"ד כז(1) 113; בג"צ 1031/93 פסרו (גולדשטיין) נ' שר הפנים, פ"ד מט(4) 661). במסגרת הסמכויות הרחבות הנתונות לשר הפנים, נקבעו על ידו נהלים שונים להקניית מעמד בישראל, בין השאר בהליך של איחוד משפחות בין בני זוג. בית המשפט אינו בא בנעליו של המשיב והוא אינו קובע במקומו מהי ההחלטה שהיה עליו לקבל, אלא אך בוחן אם ההחלטה ניתנה בהתבסס על תשתית עובדתית ראויה ולא חרגה ממתחם הסבירות באיזון שנתנה למכלול האינטרסים והנסיבות.

14.במקרה זה כאמור, המשיב טוען כיום לשתי מניעות בקבלת הבקשה. נישואיו הכפולים של העותר ועברו הפלילי. באשר לטענה בדבר נישואים כפולים, בצדק נטען כי בהחלטה נשוא העתירה שהיא ההחלטה האחרונה בעניינו של העותר, נזנחה לחלוטין טענת הביגמיה והיא לא אוזכרה בה אף לא ברמז. אכן, וועדת ההשגה נדרשה לעניין זה בהחלטתה, אך זאת לאור התייחסות המשיב לעניין זה בתגובתו להשגה. כתב ההשגה של העותרים לא הוגשה לעיונו של בית המשפט, ואולם מתוך החלטת וועדת ההשגה ניתן ללמוד כי העותרים לא טענו בעניין זה דבר במסגרת השגתם. גם השימוע שנערך לעותר לא התמקד בעניין זה. בנסיבות אלו, לא היה מקום לכך שוועדת ההשגה תתייחס לטענות בעניין זה, וודאי מקום בו לא נתבקשה תגובת העותרים לכך, ויש לדחות את טענות המשיבים בעניין זה ולו מטעם זה בלבד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ