אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלסייד נ' המוסד לביטוח לאומי

אלסייד נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 05/03/2014 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
8685-10-12
25/02/2014
בפני השופט:
יוחנן כהן

- נגד -
התובע:
1. ווטפה אלסייד
2. ()

הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
פסק-דין

פסק דין

1.תביעה זו עניינה תשלום גימלת הבטחת הכנסה.

רקע עובדתי:

2.ביום 19/4/201, הגישה התובעת תביעה קודמת להבטחת הכנסה כנפרדת, לתביעתה צירפה פסק דין למזונות מבית הדין השרעי מיום 4/5/2010, ולפיו נפסקו לה מזונות אשה בסך 100 ₪ לחודש וכן מזונות ילדים בסך 100 ₪ לחודש עבור כל אחד מארבעת ילדיה הקטינים (נ/2).

3.ביום 11/1/2011, מסרה התובעת הצהרה בפני פקיד תביעות, לפיה ביקשה לסגור תביעתה משבעלה שב לחיות איתה ויש ביניהם הסדר לפיו בעלה עובד בתל אביב וחוזר לביתם המשותף אחת לשבוע (נ/3).

4.ביום 15/5/2012, הגישה התובעת תביעה חדשה לגמלת הבטחת הכנסה, בטענה כי בעלה עזב אותה חודש עובר להגשת התביעה.

5.ביום 1/8/2012, הודיע הנתבע לתובעת על החלטתו לדחות את תביעתה הנ"ל, מהנימוקים הבאים:

"עפ"י הצהרותיך לא השתנה שום דבר מבחינת מצבך המשפחתי. הינך גרה באותו מקום, הבעל ממשיך לעבוד בתל אביב מגיע פעם בשבוע לפי הסדר שעשיתם ב-1/11 והצהרת עליו ב-11/1/11. לא תבעת תביעה חדשה למזונות אחרי שחזרתם לגור יחד ב-1/11 וכן הצהרותיך סותרות לגבי ידיעתך היכן עובד".

6.כנגד החלטה זו משיגה התובעת בתביעה שבפנינו.

טענות הצדדים

7.לטענת התובעת, היא פרודה מבן זוגה מיום 10/4/2012, היא תבעה את בן זוגה למזונות. לטענתה היא אינה מנהלת משק בית משותף עם בן זוגה מיום 10/4/2012, ואינה מתגוררת עימו תחת קורת גג אחת וכן היא המפרנסת היחידה של משפחתה.

8.הנתבע טען מנגד, כי התובעת איננה זכאית לגימלת הבטחת הכנסה, משהתברר כי בפועל לא חל כל שינוי באורח חייה של התובעת, המנהלת משק בית משותף עם בעלה, ההסדר בינה לבין בעלה בעינו עומד, וכאמור התובעת לא פנתה בשנית להסדר מזונותיה ומזונות ילדיה.

דיון והכרעה

9.הפסיקה מבחינה בן בני זוג נשואים, לבני זוג שאינם נשואים. בעניין עיסא הנייה עמד בית הדין על ההבדל –

"(ד)נקודת המוצא בהגדרת 'בני זוג' בחוק הבטחת הכנסה היא ש'בני זוג' הם איש ואישה הנשואים זה לזו ו'חיים חיי משפחה במשק בית משותף'. ההגדרה בחוק הבטחת הכנסה הרחיבה הגדרה זו של 'בני זוג' גם על איש ואישה שאינם נשואים זה לזו ובלבד שמתקיימים בהם קודם כל המרכיבים המגלמים תא משפחתי, כלומר חיי משפחה ומשק בית משותף. (ההדגשה במקור – י.כ.).

(ה)המחוקק בהגדרה הנ"ל יצא מנקודת מוצא שאיש ואישה הנשואים זה לזו קיימת לגביהם חזקה שהם חיים חיי משפחה במשק בית משותף, וכל מי שרוצה לטעון ולהוכיחה ההפך – עליו נטל הראיה". (דב"ע נז/04-163 המוסד לביטוח לאומי – חאג' מחמוד עיסא הנייה, פד"ע לג 369, 377; הדגשה שלי – י. כ.)

במשפחות פוליגמיות קובעת ההלכה הפסוקה כי המבחן העיקרי יהא קיומו של "משק בית משותף" דב"ע מט/04-136 בסמה אבו אלעבסידה סולימן – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ"ב 309, 320) ובמקרה של גירושין הנחזים היראות למראית עין, יבחנו אלה – האם חל שינוי ביחסים שהיו קיימים לפני ה"גירושין", האם ממשיכים בני הזוג לנהל משק בית משותף; האם נשארת האישה בחיק המשפחה או הוצאה ממנה; האם יש שינוי במעמדה בשל הגירושין ועוד (דב"ע מט/04-10 פאטמה דיב אבולבן – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ' 344, 399 (להלן: "פרשת אבולבן")).

10.מטעם התובעת העידה היא עצמה, מטעם הנתבע הוגשו מסמכים, הצהרות שונות וכן הודעות התובעת בפני חוקרי הנתבע משנת 2010.

11.מעדות התובעת עולה כי היא מתגוררת באותו הבית בו התגוררה עם בן זוגה מאז המועד בו נישאו (פרוטוקול מיום 17/2/14, עמ' 6, ש' 19-26). עוד עולה מעדות התובעת כי גרה כיום בסמוך למשפחת בן הזוג. התובעת ניסתה להתחמק בעדותה וכאשר נשאלה מה המרחק בין ביתה לבין בית הוריו של בן הזוג, השיבה כי אינה יודעת, אולם בהודעתה לחוקר המל"ל מיום 23/11/10 (נ/8), ציינה בפני החוקר שהמרחק הוא בערך 5 מטר. לאחר שבית הדין ביקש מהתובעת להשיב בערך מה המרחק, העידה: "רחוק אני לא יודעת הדודים שלו לידי ואני לא יודעת" (עמ' 7 לפרוטוקול, ש' 2-3).

כאן המקום לציין, כי בהצהרת התובעת בפני פקיד התביעות מיום 11/1/11 (נ/3), לפיה ביקשה לסגור את תביעתה משבעלה שב לחיות איתה, הצהירה כי היא יודעת שהיא תצטרך לתבוע את בן הזוג למזונות, ככל שייפרדו בעתיד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ