אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלסביל - עמותה לפיתוח עמק יזרעאל, ע.ר. 580326072 נ' מנכ"ל משרד החינוך - גב' דלית שטאובר ואח'

אלסביל - עמותה לפיתוח עמק יזרעאל, ע.ר. 580326072 נ' מנכ"ל משרד החינוך - גב' דלית שטאובר ואח'

תאריך פרסום : 26/02/2013 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים
21172-01-13
14/02/2013
בפני השופט:
עודד שחם

- נגד -
התובע:
1. אלסביל - עמותה לפיתוח עמק יזרעאל
2. ע.ר. 580326072

הנתבע:
1. מנכ"ל משרד החינוך - גב' דלית שטאובר
2. אגף א' לחינוך מוכר שאינו רשמי

החלטה

1. דין הבקשה לצו ביניים המונע את ביצועם של צווי הסגירה שניתנו לגני הילדים בניהולה של העותרת, "אלמו בעדין" (סמל גן 378265) ו"אחלא סג'אר" (סמל גן 378273) להתקבל. אפרט עתה את השיקולים ביסוד מסקנה זו.

2. בכל הנוגע לסיכויי ההליך, נתתי דעתי לכך שתלוי ועומד הליך של ערר מינהלי ביחס למתן רישיון לגנים. עניין זה מקרין במישרין על סיכויי העתירה. העתק מן הערר צורף כנספח לעתירה (נספח ב'). לא אוכל לקבוע, על פי התשתית שבפניי, כי ההליך האמור אינו מעלה שאלות ראויות לבירור. אוסיף, כי בתגובת המשיבים לבקשה לצו ביניים אין התייחסות ממצה לטענות העותרת לגופם של דברים. המסקנה כי יש בפי העותרת טענות ראויות לבירור אינה משתנה גם נוכח הטענה, כי הוצאו צווי סגירה לגנים בשנה הקודמת לזו נשוא העתירה, וכי צווים אלה עודם תקפים. עצם הוצאתם של צווים בשנה הנוכחית (6.12.12), מעלה לכל הפחות שאלה ראויה לבירור בעניין זה. הוא הדין בטענות העותרת בנקודה זו (ראו פסקאות 38 – 40 לתשובה לתגובה שהוגשה על ידה).

3. בכל הנוגע למאזן הנוחות, הרי שנוכח המפורט בפסקאות 20 – 21 לבקשה לצו בינים (וכן פסקאות 82, 90 לתגובה לתגובה, ותצהירים שצורפו לה), ובשים לב למועד בו ניתן צו הסגירה, בעיצומה של שנת הלימודים, עולה כי אי מתן צו עלול לגרום לנזק חמור, ואפשר בלתי הפיך, בין היתר לתלמידי הגנים. מנגד, לא הוצבע על נזק ממשי העלול להיגרם אם יינתן הצו המבוקש (ויישאר הצו הארעי שניתן בתוקפו). אין בהקשר זה טענות או תשתית כלשהן בדבר הפעלה לא בטיחותית של הגן, או סכנה כלשהי למי מן הילדים. יוצא, כי גם שיקולי מאזן נוחות מצדיקים את מתן הצו המבוקש.

4. מן האמור לעיל עולה כי קיימת הצדקה עניינית ממשית ליתן את הצו המבוקש. מסקנה זו אינה משתנה נוכח טענות הסף שמעלה המשיבה 1. אשר לטענת השיהוי. העתירה והבקשה לצו ביניים אכן הוגשו סמוך למועד כניסתם לתוקף של צווי הסגירה. עם זאת לא הוצבע על נזק ממשי, ובכלל זה שינוי מצב לרעה או הסתמכות הנובעת, מאי הגשת ההליכים האמורים מיד בסמוך למועד בו נמסרו צווי הסגירה לידי העותרת. יש להביא בחשבון בהקשר זה גם את היקפו המשמעותי של החומר בו מדובר. יש לתת משקל ראוי גם להשתהותו הממשית של המשיב במתן החלטה בבקשה לקבלת רישיונות (9 חודשים, במקום 4 חודשים כפי שמורה סעיף 4(ב) לחוק הפיקוח על בתי ספר, התשכ"ט – 1969). בתוך כך, המשיבים אף שלחו פקחים לגנים, כחלק מהליך הרישוי, רק בחודש אוקטובר 2012, לאחר תחילת שנת הלימודים. בנסיבות אלה, גם נוכח טענתם הסבירה של המשיבים, כי סמכותם לעניין הרישוי אינה פוקעת מעיקרה אף בחלוף פרק הזמן הקבוע בדין, אין בטענת השיהוי כדי למנוע מתן הצו המבוקש.

5. אשר לטענה בדבר עשיית דין עצמית. אכן, הגנים החלו לפעול ללא רישיון. אף הוצאו צווי סגירה נגדם בשנה הקודמת. אין להקל בכך ראש. אין להקל ראש גם באינטרס הציבורי עליו מצביעים המשיבים, בדבר הצורך לשים קץ לתופעה של הקמת מוסדות חינוך בלא רישיון. עם זאת, אין לראות בהחלטתי זו מתן גושפנקא לדרך הילוכה של העותרת לעניין זה. ערר בנושא הרישיון, כנזכר לעיל, עודנו תלוי ועומד. עמדתי על כך, שעל פני הדברים הוא מעלה שאלות הראויות לבירור. בנסיבות אלה, ובשים לב לשיקולי מאזן הנוחות, אין בעניין זה כדי למנוע הוצאת צו ביניים כמבוקש, כפי שנעשה בשורה של מקרים דומים, עליהם מצביעה העותרת בתגובה שהגישה. בנסיבותיו של מקרה זה, השיקול האמור אינו מצדיק פגיעה ממשית בילדים, העלולה להיגרם אם לא יינתן צו כמבוקש.

6. לכל האמור יש להוסיף, כי לכאורה, קשה ליישב דרך את הילוכם של המשיבים, לעניין לוחות הזמנים הרלוונטיים, עם טענותיהם בנקודה זו. לכאורה, דרך הילוכם של המשיבים אינה תורמת לקיום הדין על ידי מי שמבקשים לפתוח מוסדות חינוך, ואפשר כי מקשה על כך. יוער, כי בניגוד למקרה שנדון באחד מפסקי הדין שהוצגו על ידי המשיבים, במקרה הנוכחי לא הוצג מענה קונקרטי לקושי בפניו עלולים הילדים הלומדים בגנים למצוא עצמם אם לא יינתן הצו המבוקש.

7. דברים אלה יפים גם ביחס לטענות בדבר חוסר ניקיון כפיים ושימור מצב בלתי חוקי, אשר במרכזן רציונל דומה לטענה לעניין עשיית דין עצמית. אף השיקול של זהות הסעד העיקרי והזמני אינו מצדיק דחיית הבקשה. אין המדובר בשיקול המכריע, אוטומטית, את גורלה של בקשה לצווי זמני. משקלו משתנה, על פי נסיבות העניין. במקרה זה, הזהות בין הסעד העיקרי ובין הסעד הזמני נגזרת כתולדה הכרחית של עתירת העותרת לשמר את המצב הקיים, עד להכרעה בערר שהגישה. בנסיבות אלה, אף השיקול האמור אינו מביא למסקנה כי יש לדחות את הבקשה.

8. סוף דבר, הבקשה מתקבלת. ניתן צו ביניים כמבוקש. משכך, אני מורה כי הצו הארעי שניתן ביום 13.1.13 יישאר בתוקפו עד להכרעה בעתירה.

ניתנה היום, ד' אדר תשע"ג, 14 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ