אלנבארי חאלד ואח' נ' איי אי גי ישראל חברה לביטוח

פסק דין

התובעים, אב, אחיו ושלושה מילדיו, הגישו תביעה זו לפיצויים בגין נזקי גוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975, בגין תאונת דרכים בה נפגעו לטענתם ביום 27.6.08, בנוסעם ברכב מסוג טויוטה קורולה מ"ר 37-903-09 המבוטח על ידי הנתבעת.

הצדדים חלוקים גם לגבי הנזק, אולם עיקר המחלוקת היא באשר לחבות.
הנתבעת טענה בכתב הגנתה, כי היא מכחישה את עצם קרות התאונה ואת נסיבותיה הנטענות, ולכן אין מוטלת עליה חבות לפיצוי התובעים.

סוגית החבות

התובעים הגישו שלושה תצהירים לביסוס טענתם בדבר תאונת הדרכים נשוא כתב התביעה, אותם מסרו חאלד אלנבארי התובע 1, סופיאן אלנבארי התובע 2 וכן עד נוסף מוסא צאנע.

התובע 1 טוען בתצהירו באשר לחבות, כי ביום 27.6.08, נהג ברכב מ"ר 37-903-09, כשעימו נסעו אחיו התובע 2, ושלושת ילדיו התובעים 3-5. לדבריו, בתצהיר הם נסעו לכיוון חתונה של מר שאקר אלנבארי שנערכה סמוך לתל ערד. תוך כדי נסיעה כאשר התקרבו אל היעד, מסיבה שאינה ברורה איבד התובע 1 שליטה על הרכב, והרכב התהפך בצידי הכביש. לאזור התאונה הגיעו אנשים שהיו ישובים בחתונה אליה היו אמורים הנוסעים להגיע, הם חילצו את הנוסעים מהרכב והבהילו אותם למרכז הרפואי סורוקה שבבאר שבע. התובע 2 מתאר בתצהירו את התאונה באופן זהה.

העד מוסא צאנע טוען בתצהירו כי ביום 27.6.08, השתתף בחתונה של שאקר אלנבארי שליד תל ערד. כאשר ישב באוהל החתונה, ראה במרחק של 700 מטר מהמקום רכב שהתהפך בצידי הכביש. מייד עלה על רכבו עם אנשים נוספים לכיוון הרכב שהתהפך במטרה להושיט עזרה. ברכב שהו חמשת התובעים, והעד, ביחד עם אחרים, חילצו אותם מן הרכב. משם הובהלו על ידי עאטף אלנבארי למרכז הרפואי סורוקה לצורך קבלת טיפול רפואי.

הנתבעת חולקת על התיאור האמור. לשם הוכחת טענותיה הגישה תמלילי חקירה שערך חוקר מטעמה, הוא עד ההגנה מוסטפא עבדאללה, אשר שוחח עם התובע 1 והתובע 2, כאשר כל השיחה מוקלטת ובגינה הוגשו התצהירים נ/1, נ/2, הדיסקים נ/4, נ/5 והתמלילים נ/3.

ב"כ התובעים העלה טענות שונות כנגד התמלילים והחקירה שערך החוקר מוסטפא עבדאללה. אין מחלוקת כי החוקר שוחח עם התובעים 1 ו- 2. לא הוגש תמליל נגדי ולא תיאור אחר של נוסח השיחה בין התובעים והחוקר. בנסיבות אלה, אני דוחה את טענותיהם של התובעים כי לא זיהו את קולם באותה שיחה. נוסח הדברים שנאמרו הולם את הסיטואציה. כפי שיפורט בהמשך, התמליל כולל גם דברים שאינם נוחים לנתבעת, דבר המחזק את אמינותו. בנסיבות אלה, החלטתי לדחות את הטענות הפורמאליות כנגד עדות החוקר עבדאללה והתמלילים שנערכו בעניין.

תמליל השיחה עם התובע 1 -
כפי שעולה מהתצהירים ומעדותו של עבדאללה, ביום 21.1.09, הוא שוחח עם התובע 1 והקליט את השיחה.
כיוון ששני התמלילים סומנו ביחד נ/3, התמליל הראשון של השיחה עם התובע 1 ביום 21.1.09, יכונה נ/3 א' והתמליל השני של השיחה עם התובע 2 ביום 8.3.09, יכונה נ/3 ב'.
תחילת השיחה היא בשיחת חולין לגבי דרך הגעתו של החוקר למגורי התובע בסמוך לתל ערד. בהמשך תיאר התובע 1 כי הוא נסע עם רכב מלא יחד עם שלושת ילדיו ואחיו (ע' 5 ש' 7-8 לתמליל נ/3 א'). כאשר נשאל התובע 1 לאן התכוון לנסוע, השיב: "היינו בדרך חזרה הביתה". כאשר הוא נשאל מאיפה, השיב: "היינו בחורה" (ע' 6 ש' 3-6 לתמליל נ/3 א'). התובע 1 נשאל אם היו בחורה אצל מישהו ספציפי ולא זכר, אבל סבר שביקרו אצל דודיו, וחזר על כך כי היו בזמן התאונה בדרך חזרה הביתה.
בהמשך נשאל התובע 1 איך קרתה התאונה והשיב: "הייתי נוסע ברכב ו ... פתאום ההגה סטה ... גרר אותנו לצד ימין, אתה מבין איך? או אפילו לא, הוא ברח ממני לצד שמאל, אם אני לא טועה ... זה פתאום כאילו בבת אחת, הרכב סטה לכיוון צד אחד ...". התובע 1 נשאל שוב לגבי כיוון הסטייה והשיב: "אם אני לא טועה, לצד שמאל, כי לא, שניסיתי להחזיר אותו, ניסיתי להחזיר אותו לצד ימין. שהחזרתי אותו, אז בבת אחת הסתובב והתהפך ..." (ע' 7 ש' 4-12 לתמליל נ/3 א').
בהמשך סיפר התובע 1 לחוקר כי כאשר סובב את ההגה בחוזקה ימינה, שני גלגלים התפוצצו, והדבר גרם לרכב "להשתולל" על הכביש (שם ע' 8-9).
לאחר שהרכב התהפך, תיאר התובע 1 כיצד הגיע אדם ממשפחת אלקורעאן. התובע שבר את החלון ויצא דרכו, וכך גם אחיו סופיאן. התובע תיאר את הקשיים לשבור את החלונות מאחור, שם ישבו הילדים ובסופו של דבר, שברו גם אותם וכולם יצאו (שם ע' 10).
התובע 1 הסביר כי לא הזמינו למקום אמבולנס ומשטרה, כי ראו שכולם בסדר גמור, וממילא לא היה לרכב ביטוח מקיף.
לגבי הפינוי לבית החולים, מסר התובע 1 לחוקר, כי לאחר התאונה נסע הביתה, והתייעץ עם אחיו אם יש מקום לפנות לבית החולים. הוא היסס אם יש צורך בכך כי כולם היו בסדר. אולם בסופו של דבר התחרט וחשב בליבו למה לא לנסוע לבית החולים ולכן הזמין אמבולנס. לדבריו, הוא עצמו חש כאבים בכתף, בגב ובידיים (ע' 11 ש' 19 עד ע' 12 ש' 3 לתמליל נ/3 א'). כשהוא נשאל כמה זמן אחרי התאונה הם הגיעו לסורוקה, השיב שכעבור שעה וחצי (ע' 12 ש' 27 לתמליל נ/3 א').
התובע 1 נשאל כיצד הזיזו את הרכב מהמקום, והשיב שבן משפחה גרר אותו הביתה. הוא הסביר לחוקר שמכיוון שלא היה ביטוח מקיף, ולא היה רכב אחר שמעורב, הוא לא חשב שצריך הערכת שמאי או חשבוניות לגבי התיקון (שם ע' 13). התובע 1 הדגיש כי מדובר ברכב של אחיו אשר עשה לו טובה ונתן לו את האוטו, ולכן הוא תיקן אצל אדם שלא מוציא חשבוניות, כי חיפש לתקן הכי זול והכי מהר (ע' 13 ש' 25 עד ע' 14 ש' 2 וכן ע' 16 ש' 1-6 לתמליל נ/3 א'). התובע 1 הסביר עוד כי הוא לא לקח את הרכב לנסיעה, משום שאין לו רכב אחר ותמיד שהרכב של אחיו פנוי הוא לוקח אותו.