אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלמלח נ' מזרחי

אלמלח נ' מזרחי

תאריך פרסום : 01/10/2011 | גרסת הדפסה
הפ"ב
בית המשפט המחוזי ירושלים
4157-03-11
26/09/2011
בפני השופט:
בן-ציון גרינברגר

- נגד -
התובע:
יעקב אלמלח
הנתבע:
יוסף מזרחי

החלטה

בהחלטה זו נדרש בית המשפט ליתן החלטה בבקשת המבקש להחלפת בורר.

ואלה עובדות המקרה הצריכות לענייננו:

המבקש עתר לביטול פסק הבוררות שניתן על ידי בית דין צדק לדיני ממונות. בפסק הדין מיום 15.8.11 התקבלה טענת המבקש כי לא ניתנה לו הזדמנות נאותה להציג בפני הדיינים את מלוא ראיותיו, ברם בקשתו לביטול הפסק לא התקבלה, וניתנה הוראה להחזרת התיק לבית הדין להשלמת הליך הבוררות, תוך מתן הזדמנות למבקש להציג בפני הדיינים את חומר הראיות אשר לטענתו לא הוצג בפניהם עובר למתן פסק דינם. בקשתו להעברת התיק לבית דין אחר – נדחתה (סעיף 13 לפסק הדין).

בעקבות מתן פסק הדין בבית משפט זה, ביקש בית הדין מאת המבקש לפרט את המסמכים שברצונו להציג בפני בית הדין. ואולם, מפרוטוקול והחלטת בית הדין מיום ט"ז אלול תשע"א עולה כי המבקש בחר שלא לעשות כן, אלא העלה בפני בית הדין את הטענה כי לאחר שבית הדין כבר פסק נגדו עובר למתן פסק דינו של בית משפט זה, יש להחיל את הכלל "עביד איניש לאחזוקי דיבוריה", היינו, כי חזקה על בית הדין שכבר גיבש עמדה, וכי יעדיף להצדיק ולהשאיר בתוקף את פסק הדין שכבר ניתן על ידו; ועל כן, על בית הדין להסתלק מהתיק ולהעבירו לבית דין אחר. בית הדין דחה את הבקשה, ולאחר שהסיק כי המבקש אינו מעוניין בהמשך ניהול ההליך בפני בית הדין כמצוות בית המשפט, הורה על החזרת התיק לבית משפט זה.

יחד עם הגשת הפרוטוקול הנ"ל של בית הדין, הגיש המבקש בקשה לבית משפט זה להעברת התיק לבית דין אחר, ובבקשתו חוזר על הטענה כי עצם קבלת ההכרעה המקורית מצד בית הדין מחייבת את המסקנה כי אין לאותם דיינים להמשיך בהליך. לתמיכת טענתו, הציג המבקש בבקשתו מקורות רבים, גם מספרות ההלכה וגם מן הפסיקה האזרחית.

בתגובתו לבקשה זו מציין המשיב כי מאחר שבית המשפט כבר נתן את דעתו לבקשת המבקש בפסק דינו, הרי שסירובו של המבקש להמשיך בניהול התיק בפני בית הדין המקורי מעיד כי המבקש בחר לזנוח את התיק. בנסיבות אלו, מבקש המשיב מבית המשפט לדחות סופית את בקשת המבקש לביטול פסק הבוררות ולאשר את הפסק, כהוראת המחוקק בסעיף 28 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: "החוק"), לפיו, "הוגשה בקשת ביטול והיא נדחתה, או נדחה ערעור שהוגש לפי סעיף 29ב, יאשר בית המשפט את פסק הבוררות, אף אם לא הוגשה בקשה לאישורו".

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, אין אלא להסכים עם עמדת המשיב. בפסק הדין האמור מיום 15.8.11 התייחס בית המשפט במפורש לבקשת המבקש כי במקרה בו יוחזר התיק להשלמת הבוררות ולשמיעת ראיותיו, לא יוחזר התיק לאותו בית דין. וכך נאמר בפסק הדין:

עם זאת, אין בקבלת הטענה האמורה כדי לחייב את בית המשפט לאיין כליל את הבוררות שהתקיים בפני הבוררים. לפי הוראות סעיף 26(ב) לחוק, "לא יבטל בית המשפט את פסק הבוררות כולו, אם ניתן לבטלו בחלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר". במקרה דנן, על אף בקשתו של המבקש שלא להחזיר את התיק לאותו הרכב שכבר דן בו, לא מצאתי כי הפגם שנפל בהליך הבוררות נובע ממשוא פנים או מגיבוש דעה קדומה נגד המבקש. הפגם בהליך אומנם מחייב כי תינתן הזדמנות נאותה למבקש לעיין בכל המסמכים הרלוונטיים ולפרוס בפני הבוררים את מלוא טענותיו, אבל, לא מצאתי כי קיימת הצדקה להעביר את התיק לבוררים אחרים, אשר יהיו חייבים להתחיל את ההליך מהתחלתו.

אי לכך, אני מבטל את פסק הבוררות במובן זה שאני מורה על החזרת התיק לבוררים שדנו בתיק עד כה, על מנת שיתנו הוראות מתאימות להמצאה למבקש של המסמכים שדרש ככל שהם רלוונטיים להליך, וכי ייקבע מועד לדיון ולהגשת הוכחות וחקירת עדים ככל שידרוש זאת מי מהצדדים לאחר העברת המסמכים האמורים למבקש לעיונו; ורק לאחר הליך של המצאת מסמכים וקיום דיון נוסף יתנו הבוררים את פסק דינם לגופו של עניין.

לאור קביעות מפורשות אלו, ולאחר שטענת המבקש בסוגיה זו נדחתה, הרי שלאחר מתן פסק הדין לא תישמע טענה עקרונית נגד המשך ניהול הבוררות על ידי בית הדין המקורי. אמנם, זכותו של המבקש לנסות ולשכנע את הדיינים עצמם, על בסיס נימוקיו ההלכתיים, שעליהם לפרוש מטיפול בתיק, ברם אי אפשר לבקש כעת מבית המשפט להעבירם מתפקידם על בסיס אותם נימוקים שכבר נדחו על ידי בית המשפט בפסק דינו; ואם אכן דבק המבקש בעמדתו זו, אין לו אלא להגיש ערעור על פסק הדין.

למעלה מן הצורך אציין כי גם לגופו של עניין אין בסיס לטענתו. החומר שמצטט המבקש בבקשתו (גם ההלכתי וגם האזרחי), עוסק ברובו במקרים שהדיינים או השופטים כבר גבשו דעה אודות משקלן של ראיות שכבר הונחו על שולחנם, כך שאכן ייתכן כי לא יוכלו להמשיך ולשמוע את התיק ברמה מספיקה של אובייקטיביות. לא כן במקרה דנן, כפי שפורט בפסק הדין, כשניתנה הוראה לבית הדין לקבל ראיות חדשות מידי המבקש אשר טרם נדונו בפני הדיינים. במקרה כזה, אין מקום לחשש כי כבר גובשה דעה מכרעת, שהרי טרם נשמעו הראיות הרלוונטיות.

אמנם, המבקש מפרט בבקשתו הנוכחית טענות חדשות נגד האובייקטיביות של בית הדין הספציפי המנהל את הבוררות, ברם טענות אלו לא הועלו לפני מתן פסק הדין, על אף שאין המדובר בעובדות חדשות כלשהן אשר לא היו ידועות למבקש בעת הגשת בקשתו המקורית. אי לכך, וכאמור לעיל, קביעת בית משפט זה בפסק הדין מיום 15.8.11 כבר הפכה למעשה בי-דין, כך שאין כל אפשרות לשנותה אלא בדרך של ערעור.

אשר על כן, בקשת המבקש להעברת הבוררות לבית דין אחר – נדחית בזה.

ב"כ המבקש יודיע תוך 10 ימים האם בכוונת המבקש לציית אחר הוראות בית הדין להגשת מסמכים, ולשתף פעולה בהשלמת ההליך.

בנקודה זאת, אני מפנה להוראות סעיפים ח' – ט' לתוספת לחוק הבוררות, לפיהם מוסמכים הבוררים להורות על הגשת מסמכים, ובהעדר ציות להוראותיהם, אף לדחות את התביעה:

הבורר רשאי להורות לבעלי-הדין להשיב לשאלונים, לגלות ולהמציא מסמכים ולעשות כל דבר אחר הכרוך בניהול הבוררות, כפי שרשאי היה לעשות בית המשפט בתובענה שהוגשה לפניו.

ציווה הבורר על בעל-דין דבר הכרוך בניהול הבוררות, וללא סיבה מוצדקת לא מילא בעל-הדין אחרי הצו, רשאי הבורר, לאחר שהתרה בבעל-הדין, לדחות את התביעה, אם ניתן הצו נגד תובע, או למחוק את ההגנה ולפסוק בסכסוך כאילו לא התגונן הנתבע, אם ניתן הצו נגד נתבע.

בנסיבות העניין, כאשר מחזיר בית המשפט את הפסק לבוררים להשלמת ההליך, הרי שמבחינת הבוררים נפתח ההליך מחדש, ועל כן, הסמכויות אשר מעניק החוק לבוררים, לרבות הסמכויות הנ"ל שבסעיפים ח' – ט' לתוספת, ניתנות להם שוב לצורך המשך ניהול הבוררות בהתאם להוראות בית המשפט. אי לכך, מחוייב המבקש לפעול בהתאם להוראות הבוררים גם בסיבוב השני, בדיוק כפי שהיה מחוייב לעשות בהליך המקורי.

אני מפנה גם לספרה של פרופ' ס. אוטולנגי, בוררות – דין ונוהל (מהדורה רביעית מורחבת, כרך ב, סעיף 513ב, עמ' 1189), שם מפנה המחברת לה"פ (ת"א) 1409/92 צבר יעל, חברה לבניה בע"מ נ' אייזיק, דינים מחוזי לב(2) 370, מפי הנשיא א' וינוגרד, כדלהלן:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ