אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלמלח נ' מדינת ישראל

אלמלח נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 19/05/2011 | גרסת הדפסה
עפ"ת
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
5833-04-11
19/05/2011
בפני השופט:
רענן בן-יוסף

- נגד -
התובע:
יוסף אלמלח [בהיעדר]
הנתבע:
מדינת ישראל
פסק-דין

פסק דין

1.ערעור על פסק דינו של בית משפט לתעבורה בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיאה השופט י. ויטלסון) אשר הרשיע לאחר שמיעת ראיות את המערער, בשני כתבי אישום אשר הדיון בהם נשמע במאוחד.

באישום האחד תת"ע 33504/09, הואשם המערער בנהיגה במהירות מופרזת, בכביש 20, צומת רוקח ביום 05.07.09, סמוך לשעה 03:40, עת נהג במהירות 149 קמ"ש במקום בו מותר לנהוג במהירות 90 קמ"ש, וזאת בניגוד לתקנה 54 (א) לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961 (להלן: "ת"ת"). ובאחר, תת"ע 33505/09, באותו מועד ומקום, בנהיגה בשכרות בניגוד לסעיפים 62 (3), 64 (ב) א' ו-39 א' לפקודת התעבורה (נ"ח) התשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה").

בבדיקה במכשיר ינשוף נמצא שבליטר אוויר נשוף "החזיק" המערער 510 מיקרוגרם אלכוהול.

2.בערעורו תוקף המערער את הכרעת דינו לשבט ואת חומרת עונשו: פסילה בפועל למשך 24 חודשים בניכוי 30 ימי פסילה מנהלית, פסילה ומאסר מותנים ל-6 חודשים וקנס בשיעור של 2,000 ₪.

3.בערעור להרשעה טוען ב"כ המערער שלוש טענות עיקריות; האחת, שבית משפט קמא נכשל בכך שהרשיע את המערער בנהיגה בשכרות, למרות שהתביעה לא הציגה ראיות לכך שהשוטרים אשר בדקו את שכרותו של המערער, הקפידו על הנחיות המשטרה בהפעלת מכשיר הינשוף (נוהל מת"ן 02.232.03 – הטיפול בעבירות שכרות בנהיגה).

לטענת המערער, עצם סטיית השוטרים מההנחיות המחייבות חלוף 15 דקות ממועד עיכובו של המערער ועד בדיקתו במכשיר הינשוף מצדיקה זיכויו בדין, בלי קשר לשאלה האם במהלך אותן 15 דקות המערער שתה, אכל, עישן או הקיא.

לעמדת המערער, אף אם חלפו 15 הדקות האמורות, כקביעת בית משפט קמא בהכרעת הדין, הרי לא נערך תיעוד בדבר הפיקוח על המערער לעניין זה כדרישת ההנחיות ומחדלי השוטרים בפעולה בהתאם להנחיות, פוגעת ביכולת לסמוך על הממצאים אליהם הגיעו בפעולתם.

בערעור נטען בהקשר זה, שבית משפט קמא לא הבחין בין הטענה שהשוטרים לא פעלו עפ"י הנחיות יצרן הינשוף לבין טענתו שלו, שהיא טענה שונה, כאמור.

4.הטענה העיקרית האחרת שמעלה המערער הינה, שהתביעה חדלה להוכיח בפני בית משפט קמא את תקינות בדיקת הכיול של מכשיר הינשוף בו נעשה שימוש עובר לעיכובו של המערער ובאמצעותו נתגלתה כמות האלכוהול בנשיפתו.

עפ"י טענת המערער "התביעה לא הגישה לבית המשפט קמא את כרטיס הבלון ולכן לא הוכיחה כי הכמות אליה התייחסה בדיקת הכיול הינה...כפי שכתוב ב-ת/8".

עיקר הטענה היא, כי מדובר בכרטיס בלון המגיע עם בלון הכיול, באמצעותו מכויל המכשיר, הערכים שעליו נרשמים ע"י מאן דהוא בחברה המייצרת בחו"ל, לא ניתן להגיש התעודה או המועתק ממנה משום הכלל האוסר על בית משפט לקבל עדות מפי השמועה.

5.הטענה השלישית היא, שבית משפט קמא, בהכרעת הדין, נזקק לאמירות המערער עובר לעיכובו כי שתה "8 בירות". לעמדת המערער, לא הייתה הצדקה להסיק מאמירת הנאשם כי היה שיכור, בין היתר, בהינתן שמשנערך לו מבחן מאפייני שכרות, לא כשל בו.

6.הנני דוחה את כל טענות המערער מניה וביה וממילא את הערעור על הכרעת הדין:

בית משפט קמא, בהכרעת דינו, בחן את טענות סנגורו הקודם (סנגור אחר שייצג את המערער בפני בית משפט קמא) ואליהן התייחס.

בסיכומים בכתב טען המערער בפני בית משפט קמא, כי השוטרים פעלו שלא בהתאם להוראות יצרן המכשיר, ולא כי חרגו מנהלי מת"ן.

בית משפט קמא קבע בצדק ובהתאם לראיות שבאו בפניו, כי עפ"י הוראות ההפעלה של יצרן מכשיר הינשוף, ההמתנה בת 15 הדקות נדרשת רק במקרה בו הנאשם שתה, אכל, הקיא או עישן זמן קצר לפני המדידה, וממילא קבע כי הראיות מלמדות שהמערער עוכב בשעה 03:40 ונבדק בשעה 04:01 וחלפו 15 הדקות הנדרשות.

ניסיונו של ב"כ החדש של המערער להטיל יהבו על נהלי מת"ן אין לו מקום לראשונה בערעור, וממילא אף לגופו של עניין אין בטענה כל ממש.

7.באשר לטענה כי לא הוגשו תעודות הבלון בפני בית משפט קמא, עסקינן בטענה עובדתית שאינה נכונה ובתיק בית משפט קמא התעודות מצויות (אם כי אכן בית משפט קמא שכח לרשמן כמוצג).

אכן, אם התעודות לא היו בפני בית משפט קמא, היה בסיס לטענה שלא ניתן לסמוך על רישום שוטר ישראלי המעתיק מן התעודה ומעיד לגבי עובדה זאת בבית משפט, מפני כפילות עדות השמיעה. אך קבלת התעודה עצמה הינה קבילה, הן מפני החריג שעניינו קבלת מסמכים שנערכו במהלך העסקים הרגיל של היצרן והן בשל החריג בסעיפים 35, 36 לפקודת הראיות (נוסח חדש) התשל"א – 1971.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ