אלמטור נ' עווני

החלטה

עניינו של ההליך שלפנינו, ערעור על החלטת כב' הרשמת (כתוארה אז) ת' נמרודי מיום 21.4.09, אשר דחתה את בקשת המערער לבטול פסק הדין שניתן נגדו.

בהחלטה מיום 18.10.10 התבקש המשיב להשיב לערעור עד ליום 18.11.10.

לאחר שהודיע המשיב כי לא נמסר לידיו כתב הערעור, ולאחר שהתברר כי גם בתיק בית המשפט לא נמצא עותק מהערעור - ניתנה החלטה, ביום 30.11.10, שהורתה למערער להמציא לבית המשפט ולמשיב עותק מהערעור עד ליום 12.12.10.

יצויין, כי תיק זה נפתח עם בקשת המערער להארכת המועד להגשת ערעורו, שאמור היה להיות מוגש במעמד הגשת הבקשה, מבלי שצורף לבקשה כתב הערעור.

משלא הגיש המערער עותק מהערעור או כל הודעה אחרת מטעמו, ניתן ביום 9.2.11 פסק דין אשר הורה על מחיקת ההליך מחוסר מעש (להלן- פסק הדין).

לפניי בקשת המערער לביטול פסק הדין מהטעם כי לא נמסרה לו החלטת בית המשפט מיום 30.11.10 וכן כי סבר שהערעור נמצא בתיק בית המשפט ונמסר למשיב באמצעות מזכירות בית המשפט.

יצויין, כי גם לבקשה זו נמנע המערער מלצרף עותק מכתב הערעור.

המשיב מתנגד לבקשה מהטעם כי לא צורף לה תצהיר לאימות העובדות המועלות בה.

כמו כן, טוען המשיב, כי מחדלו של המערער נמשך גם עתה, שעה שעל-אף הוראת בית המשפט להמציא העתק מכתב הערעור, נמנע המערער מלעשותכן.

בבוא בית המשפט לשקול בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עומדים לפניו שני שיקולים:

האחד, סיבת מחדלו של המבקש והשני, סיכוייו והאם טענותיו לגופו של עניין, יש בהן כדי לשנות את פסק הדין שניתן בהיעדר, אם יינתן לו יומו בבית המשפט.

ככל שהתשובה לאחת מן השאלות משכנעת יותר וכבדת משקל, קטן המשקל הנדרש ביחס לתשובה לשאלה האחרת, על מנת להביא לביטול פסק הדין.

כך, במקרים בהם הסיבה למחדל המבקש מקורה בזלזול ניכר או ברשלנותו שלו, אז יתכן כי לאור הזלזול הרב בבית המשפט, תידחה הבקשה וזאת מבלי ליתן משקל רב לשיקול השני. לחילופין, במקרים בהם הציג המבקש טיעוני הגנה טובים ובעלי סיכוי לשנות את פסק הדין, אז יכול בית המשפט ליתן לו את יומו בבית המשפט, למרות היעדרות שאינה מוצדקת, תוך תיקון המחדל והנזק שנגרם בפסיקת הוצאות.

(ראה ע"א 5000/92 יהושע בן ציון נ' אוריאל גורני ואח', פ"ד מח(1), 836-835; תא (ת"א) 29746/05 מעריב הוצאת מודיעין בע"מ נ' דרורי מיכה (פורסם ב"נבו") ע"א 3645/92 שאול קלנר נ' סשה לופיביץ ואח', פ"ד מז(4) 133, 137) וכן ראה בספרו של א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית 2007, בהוצאת סיגא).

המגמה בפסיקה היא, כי על בית המשפט להתייחס ברוחב לב אל בקשת ביטול פסק דין, אך בית המשפט לא ייעתר לה כדבר שבשגרה.

אדם הבא לפני בית המשפט מקבל על עצמו חובות מסוימות כלפי בית המשפט וכלפי הצד שכנגד, ואם הוא מזלזל במילוי חובות אלה - עליו לשאת בתוצאות.

בענייננו, יש להצר על התנהלותו של המבקש שנמנע מלצרף תצהיר לבקשתו והעתק מכתב הערעור, אשר נדרש לכך כבר בהחלטה מיום 30.11.10.

מהתנהלות זו עולה טעם לפגם של זלזול בבית המשפט ובהחלטותיו ובצד שכנגד ובא-כוחו.

עם זאת, בשל הסיכוי שמא לא בוצעה מסירת ההחלטה כדין למבקש , והואיל ומדובר בשלב מוקדם של ההליך שתוצאתו הינה גורלית - פינוי המבקש ובני משפחתו מהנכס נשוא התובענה, החלטתי, לפנים משורת הדין, לקבל את הבקשה ולבטל את פסק הדין, בכפוף להמצאת כתב הערעור לתיק בית המפשט ולבא-כוח המשיב תוך 10 ימים ולתשלום הוצאות הנתבעת בסך של 4,000 ₪.