אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלכסנדר ואח' נ' מדינת ישראל

אלכסנדר ואח' נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 05/05/2010 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
40054-01-10
04/05/2010
בפני השופט:
רות רונן

- נגד -
התובע:
1. גרמן אלכסנדר
2. קסניה אוצ'רדקו

הנתבע:
מדינת ישראל
פסק-דין

פסק דין

העותר 1 (להלן: "העותר") הוא יליד אוקריאנה. העותר הוא אזרח ישראלי, שעלה ארצה ואף שירת בצה"ל כחייל בודד. הועתר הוא בנה של העותרת 2 (להלו: "העותרת"). על פי העתירה העותרת היא ילידת שנת 1941, והיא חייה באוקראינה.

העותרים מבקשים כי המשיב יתן לעותרת מעמד של תושבות קבע בישראל, מכוח היותה אמו של העותר ובהתאם לנוהל לנוהל הטיפול במתן מעמד להורה קשיש ובודד של אזרח ישראלי (להלן: "נוהל הורה קשיש"). העותרים טוענים כי אף שלעותרת יש בן נוסף החי במוסקבה, הקשר בינה לבינו הוא רופף, שכן בן זה הוא בנה מנישואיה הראשונים. לאחר שהעותרת התגרשה מאביו, בשנת 1972, נותר הבן השני לגור עם אביו, ועבר בסיום לימודיו בבית הספר היסודי למוסקבה, בה הוא גר עד היום. עוד נטען כי הבן השני סובל ממחלות קשות, ולכן אינו יכול לדאוג לאמו העותרת. כן טענו העותרים כי העותרת אינה יכולה, בהתאם לחוק הרוסי, לגור אצל בנה השני באופן קבוע - אלא לתקופה של עד שלושה חודשים ברציפות, משום שאין לו דירה הרשומה על שמו.

העותרים מתייחסים כאמור לנוהל הורה קשיש. על פי הנוהל, זכאי הורה בן למעלה מ-60 של אזרח ישראלי לקבל מעמד בישראל, בתנאי שמדובר בהורה בודד, ושאין להורה ילדים נוספים בחו"ל. תנאי נוסף הוא העדר מניעה בטחונית או פלילית להזמנת ההורה. הנוהל – כך עולה גם מעמדת המשיב, נועד לאפשר לבן הנמצא בישראל לסייע להורה קשיש וגלמוד הנמצא בגפו בחו"ל.

העותרים טוענים כאמור כי יש לקבוע כי נוהל הורה קשיש חל על העותרת, אף שיש לה בן נוסף בחו"ל. זאת, משום שלעותרת אין קשר עם בנה השני. לחלופין, אף אם הנוהל אינו חל כלשונו על העותרת, יש לקבוע כי מדובר במקרה הומניטארי, ולתת לעותרת מעמד מכוח החלת ס' ג17 של הנוהל המתייחס לבקשה שאינה עומדת בהוראות הנוהל אך מדובר במקרה הומניטארי חריג. העותרים טוענים כי אין מקום שהמשיב יסתמך על הנוהל בצורה עיוורת, ועליו לסטות מהוראותיו במקרים המתאימים.

המשיב מתנגד לעתירה. הוא טוען כי העותרים אינם עומדים בתנאי הנוהל, וכי לכן נדחתה בקשת העותרת ונדחה ערר שהגישה. המשיב מציין כי יש לו שיקול דעת רחב ביחס לבקשות לקבלת מעמד בישראל, וכי לעותרת אין זכות קנויה לגור בישראל. להורה אין זכות לקבל מעמד מכוח ילדו, ונוהל הורה קשיש הוא חריג לכלל זה, שנקבע מטעמים הומאניטריים.

דיון

עתירה כמו העתירה הנוכחית מעלה קושי אמיתי ומשמעותי לבית המשפט. העותר שפנה לבית המשפט הוא אזרח ישראלי, הוא שירת בצבא כחייל בודד, והוא מבקש כעת להתאחד עם אמו, ולהביא אותה לישראל כדי שתגור עמו.

לכאורה זוהי בקשה טבעית, שנטיית הלב מכוונת להיעתר לה. יחד עם זאת, בית המשפט בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מצווה לבחון את החלטות הרשות, ולבדוק האם החלטות אלה נופלות בגדר מתחם הסבירות. בבחינת החלטותיו של שר הפנים ביחס לבקשות לקבלת מעמד בישראל, יש להביא בחשבון כי לשר הפנים יש שיקול דעת רחב, וכי הוא מקבל את החלטותיו ביחס לאשרות שהייה על פי שיקולים רחבים, ולא רק על פי נסיבותיו הספציפיות של המקרה המיוחד שבפניו.

עוד יש לציין, כי העותרים לא תקפו את הוראות נוהל הורה קשיש, והם אף לא טענו כי העותרת צריכה להיות זכאית לקבלת מעמד בישראל, רק מכוח היותה אמו של אזרח ישראלי. הם אינם כופרים בהנחת המוצא כי להורה אין זכות מוקנית לאשרת קבע רק מכוח בנו. העתירה מבוססת על ההנחה כי לעותרת אין זכות קנויה למעמד בישראל, וכי זכותה צריכה להבחן לאור הוראות הנוהל, ויישומן על נסיבותיה.

העותרים טענו כאמור קודם כל כי הנוהל חל עליהם, למרות שלעותרת יש בן נוסף, בשל הקשר הבעייתי עם הבן השני של העותרת, שאף לא יכול לדאוג לאמו. העותרים טוענים כי מטרת הנוהל היתה לאפשר לבן שהוא אזרח ישראלי לדאוג להורה קשיש שלו, אם הוא הבן היחיד של אותו הורה. בפועל – כך עולה מטענות העותרים, העותר הוא הבן היחיד שיכול לדאוג לאמו.

אני סבורה כי אין לקבל את הטענה. על פי הנוהל, המעמד שיינתן להורה קשיש, מותנה בכך כי להורה אין ילד נוסף. אכן, ייתכנו אולי מקרים כי להורה יש צאצא נוסף, ובכול זאת יינתן לו מעמד בישראל. דוגמה קיצונית היא צאצא שההורה לא היה עמו מעולם בקשר. יתכן כי במקרה קיצוני כזה (או במקרים קיצוניים אחרים), יהיה מקום לתת מעמד להורה – חרף העובדה שיש לו ילד נוסף.

אולם, המקרה דנן אינו מקרה קיצוני כזה. לעותרת יש קשר עם הבן השני – היא יודעת איפה הוא גר, היא יודעת מה מצבו הרפואי, ונראה כי היא גם בררה את האפשרות לחיות עמו במוסקבה, אף הסתבר לה כי תוכל לחיות עמו רק לפרקי זמן של 3 חודשים, כל עוד אין לו דירה בבעלותו,על פי החוק הרוסי.

לכן, קבלת העתירה משמעותה כי משרד הפנים יידרש בכול מקרה בו מוגשת בקשה למתן מעמד מכוח נוהל הורה קשיש, לברר את טיבו ואיכותו של הקשר בין ההורה לבין ילדיו האחרים, ולקבוע האם הקשר הוא רופף במידה כזו שניתן להתעלם מקיומו של ילד נוסף של ההורה.

גם לו היה על משרד הפנים לבצע בדיקה כזו, ולו הוא היה מבצע אותה בענייננו, אינני סבורה – לאור מכלול הנסיבות, כי הקשר של העותרת עם בנה השני הוא רופף במידה כזו שניתן להתעלם ממנו לצורך הוראות הנוהל, ולקבוע כי לעותקת אין ילדים נוספים למעט העותר. הקביעה לפיה יש לראות את העותר כמי שיש לה בן נוסף בחו"ל, היא קביעה המצויה במתחם הסבירות, ואינני סבורה כי בית המשפט צריך להתערב בה.

העותרים בקשו כאמור גם לטעון כי יש לתת מעמד לעותרת גם מכוח היותו של המקרה שלה מקרה חריג, המצריך סטייה מהנוהל ויישום שיקולים הומניטאריים. בקשה לסטייה מהנוהל תוך יישום שיקולים הומניטאריים, היא בקשה שצריכה להבחן מדי פעם, לאור מכלול הנסיבות הרלוונטיות הקיימות בעת שקילת הבקשה. במקרה דנן, העותרת היא כיום בת 69. לא נטען כי מצבה הרפואי הוא בעייתי, כי מצבה הכלכלי הוא בעייתי, או כי יש טעם מיוחד אחר המחייב היום את המסקנה כי עליה להצטרף לבנה החי בישראל.

אם העתירה תדחה, תוכל העותרת להמשיך להגיע לישראל כתיירת, כפי שעשתה עד היום, ובתקופות שהותה בישראל – לשהות עם העותר ועם בני משפחתו. מובן כי ככול שנסיבותיה של העותרת (או של בנה השני) ישתנו בשלב כלשהו בעתיד, יוכלו העותרים לשוב ולהגיש בקשה למשיב, בקשה שתיבחן כמובן בהתאם למכלול הנסיבות הרלוונטיות כפי שיהיו באותו מועד. אם ישתנו הנסיבות, יתכן כי יהיה מקום להעניק לעותרת מעמד מכוח שיקולים הומניטאריים.

בשלב זה – העתירה נדחית.

לאור העובדה כי מדובר במקרה מצער ובעייתי - אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ' אייר תש"ע, 04 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ