אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלי נ' זיו

אלי נ' זיו

תאריך פרסום : 11/02/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום אשקלון
22300-08-10
04/02/2014
בפני השופט:
עידו כפכפי

- נגד -
התובע:
אלי משה
הנתבע:
גיל זיו
פסק-דין

פסק דין

1.האם התובע זכאי לפיצויים בגין נזקים אשר נגרמו לטענתו למוסך שבבעלותו בתקופה בה הושכר לנתבע? כמו כן, האם הוא זכאי לפיצוי המוסכם בגין כל יום שבו לא תוקנו הליקויים לשביעות רצונו, במהלך התקופה שממועד השבת המושכר לידיו ועד למועד בו יתוקנו הליקויים בפועל.

רקע וטענות הצדדים

2.התובע הינו הבעלים של נכס בשטח כולל של 1040 מ"ר ובו מבנה תעשייה ומלאכה, סככה וחצר, הנמצא ברחוב הקדמה באזור התעשייה הצפוני באשדוד, (להלן: המושכר). בתאריך 31.03.04 נחתם בין הצדדים הסכם שכירות (להלן: הסכם השכירות) והנתבע שכר מהתובע את המושכר לתקופה של שנה וניתנו לו 5 תקופות אופציה בנות 12 חודשים כל אחת. הנתבע ניצל את כל תקופות האופציה ושכר את המושכר מהתובע למשך 6 שנים, מיום 31.03.04 ועד ליום 31.03.10. במהלך תקופת השכירות, ניהל הנתבע במושכר מוסך לתיקון קפיצי רכב, כאשר התובע ניהל בצמוד לו, מוסך לתיקון מכאני של משאיות.

כדי להבין את המונח "בצמוד לו" יש לעיין בתמונות המושכר שצירפו הצדדים, בבחינת אין טוב כמראה עיניים. מדובר בסככה אחת, פתוחה בחזיתה, ללא מחיצת הפרדה בתוכה, בה ניהלו שני הצדדים, כל אחד בחלקו, עסק עצמאי בתחום הטיפול במשאיות.

לטענת התובע, בתום תקופת השכירות, השיב הנתבע את המושכר כאשר היו בו ליקויים רבים שהיה על הנתבע לתקן אולם הלה סירב לעשות זאת וטען כי האחריות לתיקון אינה מוטלת עליו. הליקויים שנדרש לתקנם הם: ניקיון כללי של הבטון, הסרת כתמי שמן ולכלוך, ניקיון הגג וחצי תעלת הניקוז בסככה. החלפת מכסים עקומים בתעלת הניקוז , תיקון פגמים בבטון הסככה, תיקון פגמים בבטון ליד השער כתוצאה מחומצה, תיקוני טיח וסיוד כללי, החזרת דלת המחסן. התובע צירף לכתב התביעה חוות דעת שמאית, לפיה אומדן העלויות לתיקון הליקויים עומד ע"ס 18,154 ₪.

עוד טוען התובע, כי סירובו של הנתבע לתקן את הליקויים גרם לו הפסדים כספיים נוספים, מאחר ולא היה באפשרותו להשכיר את המושכר במצבו. לשיטתו הוא זכאי לקבל בנוסף, פיצוי מוסכם בשיעור של 100 דולר ליום מכוח סעיף 15(א) להסכם השכירות, בגין כל יום איחור שבו לא השיב הנתבע את המושכר "במצב טוב ותקין", כפי שהתחייב בהסכם. סך הפיצוי המוסכם הנתבע ברכיב זה הועמד על סך של 52,800 ₪.

הנתבע טוען כי המושכר שימש כמוסך לתיקוני קפיצים של כלי רכב כאשר התובע ניהל בצדו של הסככה, מוסך לתיקון מכאני של משאיות. בין שני המוסכים לא חצץ דבר ולטענתו, לא אחת נזל לחלקו שמן מרכבי לקוחותיו של התובע. נטען כי המושכר הוחזר לתובע כשהוא פנוי מכל חפץ ואדם , כפי שקיבלו מאת התובע, למעט בלאי סביר. למרות זאת ועל מנת לסיים את יחסי השכירות בדרכי שלום, דאג הנתבע לאחר קבלת דרישת התובע, לנקות, לצבוע ולבצע תיקונים במושכר.

דיון והכרעה

3.לאחר שבחנתי את חומר הראיות, החלטתי כי דין התביעה להידחות. הטעם העיקרי לדחיית התביעה נובע ממצב המושכר עם השבתו לידי התובע, תוך בחינת המצב לאור מהותו והשימוש לו יועד, מוסך למשאיות. לא הוכח כי מצבו של המושכר בתום תקופת השכירות, היה גרוע יותר ממצבו לפניה וזאת מאחר ולא הובאו ראיות המעידות על מצבו המקורי. לפיכך עולה כי המושכר הושב במצבו ולאחר בלאי סביר.

חוות הדעת השמאית מציינת אמנם ליקויים הקיימים במוסך (בהנחה ואכן מדובר בליקויים), אולם לא ניתן לקבוע כי ה"ליקויים" לא היו קיימים במושכר טרם השכרתו לנתבע. בעניין זה אף אישרה המומחית, בעדותה, כי אין לה ידיעה ביחס למצב המושכר לפני שהושכר לנתבע וכי במסגרת חוות דעתה, העריכה את עלות תיקון הליקויים בלבד ולא התייחסה לגורם האחראי להם.

4.בעניין זה, מסר העד רפאל צפדיה, בחקירתו, כי ביקר במושכר בימיו הראשונים של הנתבע במקום, על רקע בקשתו להתקין במוסך מערכת אוויר. לדברי העד, כבר באותה עת היו קיימים במושכר הפגמים הנטענים: תעלת ניקוז מלאה בשמן, חרסינות חסרות וחורים בקיר. מעדותו עלה כי לא יתכן שהנתבע התחיל לעבוד קודם לביקורו במקום מאחר והיה זה הוא שהתקין במושכר את מערכת האוויר, אשר בלעדיה, לא היה באפשרות הנתבע להתחיל בעבודתו במוסך. לא מצאתי כי החברות בין העד לנתבע פוגעת באמינות עדותו ולא עלו סתירות בעדותו שיש בהן כדי לפגוע בגרסתו.

הנתבע טען כי קיבל את המושכר לחזקתו לאחר ששימש במשך שנים כמוסך וכי הליקויים הנטענים, היו קיימים בו עוד מאותה עת. לא מצאתי כי ההצהרה בסעיף 5 להסכם השכירות, בדבר היות המושכר תקין וראוי לשימוש נוגדת את טענות הנתבע. מקובלת עלי טענתו כי לא ראה לנכון לציין את הליקויים בחוזה מאחר ובעיניו, המושכר היה במצב סביר לצורך מטרת השימוש בו.

עדות הנתבע לפיה פינה את המושכר באותו מצב בו היה כאשר קיבל אותו, למעט בלאי סביר, אמינה בעיני והחלטתי לאמצה על בסיס העדויות ועיון במכלול התמונות שהוגשו.

ביחס לשקעים והפגיעות בבטון, הנתבע טען כי עת שכר את המושכר מהתובע, היו קיימים שקעים ופגיעות ברצפת המושכר וכי מדובר בנכס אשר פעל משך שנים כמוסך.

בנוגע לכתמי החומצה, הודה כי נהג לנקות את הבטון באמצעות חומצה גופרתית בריכוז נמוך מאוד, עם זאת טען כי לא הבחין בכתמי חומצה. לדברי הנתבע, התובע בעצמו פנה אליו וביקש ממנו חומצה על מנת לנקות בצד שלו. מכל מקום, התובע מעולם לא העלה טענה כנגדו טענה בעניין זה, במהלך התקופה ששהה במושכר.

מעיון בתמונות שהגיש התובע על מנת להוכיח את הנזק שנגרם לבטון כתוצאה מהחומצה (סומנה 4.3.3) ניתן להבחין, בקושי רב, בכתם לבן בבטון, שטיבו לא ברור. עם זאת, לא הוכח כי הנתבע גרם לכך. כאמור לעיל, מדובר במבנה ששימש כמוסך ומטבע הדברים, אופן העבודה במקום יגרום להיווצרות בלאי טבעי במשטח הבטון. מדובר במשטח בטון ישן שנבנה עם הקמת המבנה בשנת 1980 לערך לפי עדות התובע. המשטח והמבנה כולו בנויים ברמת גימור נמוכה, הבטון אינו חלק ולא ניתן לקבוע כי מצבו נגרם בגין שימושו של הנתבע.

אשר למצב החרסינות, הנתבע טען כי כך היה מצבן מלכתחילה וכי במקומות בהן חסרה חרסינה, לא הייתה חרסינה גם בעת קבלת המושכר. נטען כי התובע הוא אשר פגע באריחים בעת שהסיר את גרם המדרגות המובילים לגלריית המוסך. עדות זו לא נסתרה ועולה מהתמונות, בהן נראה כי נותרו סימנים בקיר המעידים על קיומן בעבר של מדרגות במקום.

ביחס לתיקוני טיח וסיוד כללי, טען הנתבע כי למרות שלא היה מחוייב לעשות כן, תיקן וצבע את הקירות החיצוניים של המוסך, מילא חלק מהחורים בקיר, גירד את הקילופים וצבע את הקיר. לטענת הנתבע בנוסף, חלק מהחורים התבקש על ידי התובע שלא לתקן מאחר ולדבריו, לא הוא אשר גרם להם אלא השכן שפגע בחומה עם מלגזה. אמנם טענה זו לא פורטה בתצהיר אולם שעה שנשאל הנתבע על עניין זה בחקירתו, ועדותו היתה מהימנה, לא מצאתי מניעה לקבלה.

ביחס לתעלת הניקוז, הנתבע טען כי כחודשיים שלושה טרם עזיבתו, ניקה את התעלה יחד עם הפועל שלו. בנוגע לשמן הצף בתעלה נטען כי בעבודה עם קפיצים לא נדרש ניקוז לשמן מאחר ובמהלך העבודה ניגר מעט שמן מהמשאיות, אשר נוקה על ידו במקום. בנוסף לדבריו, התובע נהג לשטוף את השמן מרצפתו לכיוון רצפת הנתבע ובכך התלכלכה הרצפה אף יותר. גרסת הנתבע לפיה גם התובע אחראי לזיהום התעלה, מוצאת חיזוק בעדות התובע לפיה מדובר בתעלה משותפת וכן בעדותו לפיה הוא נוהג לרכוש חצי חבית - חבית שמן בחודש, כאשר כל חבית מכילה 280 ליטר שמן, (עמ' 16, שורות 10-12).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ