אלי זהר נ' משרד התחבורה

החלטה

1. בעתירה זו תקף העותר את החלטת המשיב לפסול את רשיון הנהיגה שלו למשך שלושה חודשים (מיום 5.6.2010) בשל 38 נקודות שנרשמו לחובתו. כן טען כנגד החלטת היועץ המשפטי של המשיב שלא מצא לנכון להמליץ למשיב לשנות מהחלטתו. דיון בעתירה נקבע לפניי והמשיב נדרש להגיש כתב תשובה.

2. בכתב התשובה שמיום 12.4.2010 טען המשיב כטענה מקדמית כי יש לסלק העתירה על הסף בין היתר בשל חוסר סמכות עניינית. זאת שכן ההחלטה נשוא העניין ניתנה במשרד הרישוי ברחובות וגם זכות הטיעון (השימוע) נערך שם. ביני לביני נדחה מועד הדיון בתיק לבקשת העותר ובמקביל נתבקשה תגובת העותר לנדון. העותר טען כי יש לבית משפט זה סמכות מקומית בנדון שכן העתירה תוקפת בין היתר את החלטת היועץ המשפטי של המשיב שמקום מושבו בירושלים, כאמור לעיל.

3. לאחר עיון במכלול החומר שלפני בנדון, ובכלל זה בתגובת המשיב לתגובת העותר (מיום 5.5.2010), מסקנתי היא כי בית משפט זה נעדר סמכות מקומית לדון בהליך ולפיכך יש להורות על העברת הדיון בעתירה זו לבית המשפט לעניינים מנהליים במחוז המרכז וזאת מכוח סמכותי שעל פי סעיף 79 (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984. תקנה 2(א) של תקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 קובעת כי עתירה מינהלית תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו ניתנה החלטה אשר נגד מוגשת העתירה. במקרה דנן לב ליבה של העתירה וכל הטיעון שבה, מופנה כנגד ההחלטה לפסול את רישיון הנהיגה של העותר. החלטה זו ניתנה במשרד הרישוי ברחובות. גם שימוע שנערך בעקבותיה נערך שם. נכון הדבר כי לאחר מכן פנה העותר אל היועץ המשפטי של המשיב בבקשה כי ימליץ על נקיטת אמצעי תיקון חלופי ובקשה זו סורבה בהחלטה שניתנה בירושלים. אלא שעיון בעתירה מראה כי למעשה אין טיעון של העותר כנגד שיקול דעתו של היועץ המשפטי וסמכותו אלא לגוף ההחלטה – החלטה שניתנה כאמור במשרד הרישוי ברחובות.

4. במצב דברים זה תועבר העתירה כאמור לבית המשפט לעניינים מנהליים במחוז המרכז ותידון שם.

5. תשומת לב המזכירות לחשיבות העברת התיק בהקדם נוכח מועד הכניסה לתוקף של החלטת הפסילה.

ניתנה היום, כ"ב אייר תש"ע, 06 מאי 2010, בהעדר הצדדים.