אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אליעזר פלורסהיי ם נ' מועצה מקומית אלעד

אליעזר פלורסהיי ם נ' מועצה מקומית אלעד

תאריך פרסום : 26/12/2010 | גרסת הדפסה
ת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
128-06
26/12/2010
בפני השופט:
דר' מיכל אגמון-גונן

- נגד -
התובע:
1. אליעזר פלורסהיים ע"י ב"כ עו"ד משה מורגנשטרן 2. עו"ד שמואל גרוסמן
הנתבע:
מועצה ה מקומית אלעד
פסק-דין

פסק דין

לפני בקשה לאישור כתובענה ייצוגית של תובענה מינהלית אשר עניינה בגביית תשלום חודשי קבוע מהתושבים בתחום המועצה המקומית אלעד (להלן: המועצה המקומית), בגין אספקת שירותי תחזוקה, גינון וניקיון של שטחים פתוחים ברחבי המועצה (להלן: תחזוקת שפ"פ). לטענת המבקשים, גבייה זו נעשתה שלא כדין.

המועצה המקומית הודיעה על הפסקת הגבייה בהתאם לסעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות). לפיכך, עניינו של פסק דין זה בגמול למבקש ובשכ"ט לב"כ המבקש לפי הוראות סעיפים 9(ג), 22 (ב) ו-23 לחוק תובענות ייצוגיות.

1. כללי

המבקשים הינן תושבי הישוב אלעד (להלן: אלעד). המבקש 2 שימש בזמנים הרלוונטיים לתובענה כחבר המועצה המקומית ויו"ר ועדת ביקורת, וכיום משמש כסגן ראש המועצה.

החל משנת 1999, גובה המועצה המקומית מתושבי אלעד, בנוסף לתשלום הארנונה, תשלום חודשי קבוע בסך 10 ₪ עבור תחזוקת שפ"פ (להלן: התשלום). דרישת התשלום עבור תחזוקת שפ"פ מופיעה בסעיף במכתב דרישת הארנונה.

משהמבקש 1 חדל מלשלם את התשלום, לטענתו לאחר שגילה כי התשלום נגבה ללא סמכות, שלחה אליו המועצה המקומית ביום 5.7.02 מכתב התראה במסגרתו הודיעה כי אם לא ישלם את התשלום ואת יתרת הפיגורים, בסך 63 ₪, עד ליום 15.7.02, תאלץ להפסיק את הספקת המים לביתו או לעקל את משכורתו (נספח א' לבקשה). המבקש 1 פנה במכתבים מיום 11.7.02 ומיום 17.9.02 (נספחים ב' ו-ג' לבקשה) בדרישה למחוק את החיוב ולהסביר מדוע ובאיזו סמכות התשלום נגבה.

ביום 10.10.02 השיבה המועצה המקומית לדרישות המבקש 1 (נספח ד' לבקשה) כדלקמן:

"חיוב שפ"פ מבוצע על פי חוות דעתו של היועץ המשפטי של המועצה עו"ד עודד פלוס ועל פי הוראת גזבר המועצה רו"ח מר אמנון מקסימוב.

פנייתך תועבר ליועץ המשפטי של המועצה".

ביום 25.11.02 נשלח אל המבקש 1 מכתב התראה נוסף מאת המועצה המקומית, בו היא מודיעה כי אם לא ישלם את החוב בגין תשלום עבור תחזוקת שפ"פ, בסך 108 ₪, עד ליום 1.12.02, תאלץ המועצה מקומית להפסיק את הספקת המים לביתו םאו לעקל את משכורתו (נספח ה' לבקשה). נוכח מכתב התראה זה, שילם המבקש 1 את החוב (נספח ו' לבקשה).

לטענת המבקש 2, כחבר מועצה וכיו"ר ועדת הביקורת, פעל גם הוא על מנת שהמועצה המקומית תפסיק את הגבייה, אך ללא הואיל.

התובענה שלפני הוגשה בשני גלגולים. בתחילה, הגישו המבקשים בשנת 2002 תובענה אזרחית לבית משפט השלום ברמלה ובקשה לאשרה כייצוגית מכוח תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (ת.א. 4012/02). ההליכים בבית המשפט השלום נמשכו עד לפרסום חוק תובענות ייצוגיות. לאחר פרסום חוק תובענות ייצוגיות, ובהתאם להוראות החוק, ניתנה החלטת בית משפט השלום ברמלה על העברת הדיון להליך של תובענה מינהלית.

התובענה ובקשת האישור שלפני הוגשו ביום 15.1.07. ביום 31.5.07 הגישה המועצה המקומית תגובה לבקשת האישור, ובקשה לסילוקה על הסף. המועצה המקומית לא כפרה בכך שאין מקור חוקי לגביית התשלום כתשלום חובה, וטענה כי התשלום נגבה במתכונת הסכמית בין המועצה לנציגויות הבתים המשותפים, כתשלום רשות בגין שירות שמספקת המועצה. בין השאר, טענה המועצה בתגובתה כי "המועצה אינה נוקטת כל צעדי אכיפה בעניינם של תושבים אשר אינם משלמים את דמי השפ"פ. ידוע כי בעבר היו מספר בודד של מקרים בהם נשלחו התראות לפי פקודת המיסים (גביה) בקשר עם התשלום הנ"ל, ואולם זאת בשל טעות של פקידי מועצה, אשר הופסקה כליל מיד לכשנודע הדבר" (סעיף 29 לתגובה). עוד טענה המועצה המקומית כי: "גם העובדה שהתשלום עבור אחזקת שטחי השפ"פ מצורף לדרישת התשלום לארנונה אין ללמוד ממנה מסקנות מרחיקות לכת, שכן הדבר נעשה מטעמי נוחות אדמיניסטרטיבית גרידא" (סעיף 29 לתגובה).

ביום 3.1.08 הודיעה המועצה המקומית על הפסקת הגבייה. בהודעה נכתב:

"במסגרת הדיונים שנערכו במועצה לקראת אישור תקציב 2008, נערכו במועצה דיונים מעמיקים ובחינה מחודשת של המדיניות הנוהגת לעניין גביית תשלומי תחזוקת שפ"פ ועל-פיהם התקבלה החלטה, כי החל מחודש ינואר 2008, תופסק הגבייה בגין רכיב זה".

נוכח ההודעה על חדילה מגבייה, הודיעו הצדדים על הסכמתם כי התובענה תימחק ותינתן החלטה בשאלת ההוצאות.

2. הוצאות בתובענה מינהלית שבעקבותיה הודיעה הרשות על הפסקת הגבייה

השיקולים לפסיקת גמול לתובע ושכ"ט לבא כוחו מקום בו נדחתה או נמחקה התובענה על פי סעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, מפורטים בסעיפים 22 ו-23 לחוק זה. סעיף 22(ב) מפרט את השיקולים לפסיקת גמול לתובע, כדלקמן:

"בקביעת שיעור הגמול יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ