אליהו רחמים נ' בנק לאומי סניף עפולה ואח'

החלטה

1.הבקשה מצדיקה דיון בפגרה, רק בכל הנוגע, לסעד הזמני לעיכוב הליכי מימוש מכירת המשכון, זאת עד להכרעה בהליך הערעור.

בהתאם ההחלטה להלן מצטמצמת לסוגיה זו בלבד.

2.נקדים כי בהקשר להליכי המכירה כאמור, וכעולה מפרוטוקול הדיון בפני בית משפט קמא מיום 20.7.10, הרי ניתן ללמוד כי כבר נמכר הנכס הממושכן, לאחר אישור יו"ר ההוצל"פ וכן כי התמורה אף חולקה לגורמים שונים באישור יו"ר ההוצל"פ.

תמוה הדבר אם כן שהמבקש לא ראה לציין ולעדכן את הדברים הנ"ל בבקשתו, ובמקום זאת הגיש בקשתו במתכונת שהגיש ולפיה טרם נמכר הנכס. (לציין כי הבקשה הוגשה כפי שהוגשה על אף ביקורת בית משפט קמא בהחלטתו מ- 20.7.10 גם בסוגיה זו.

כפועל יוצא מהאמור, לא הוברר לי מה תכלית הסעד הזמני המבוקש שעה שבפנינו לכאורה מעשה עשוי.

מכל מקום ויתרה מזאת וכעולה מביקורת בית משפט קמא בהחלטתו מיום 20.7.10, מאז בוטל צו המניעה הזמני (מיום 11.1.07) על פי החלטתו מיום 26.2.08, (ומהנימוקים היפים לגוף הבקשה לסעד זמני, שנקבעו שם, ובנפרד מההחלטה לסוגיית ההתיישנות), לא ביקש המבקש להשיב על כנו את צו המניעה שבוטל, אלא רק לאחר הכרעת ערכאת הערעור להשיב התיק לדיון בסוגיית ההתיישנות ב- 10.08.

4.זאת ועוד גם משהוגשה בקשת המבקש להשבת הסעד הזמני על כנו, נדחתה בקשתו הנ"ל, הן על ידי בית משפט קמא והן על ידי ערכאת הערעור, זאת למרות ההחלטה לסוגיית ההתיישנות כאמור, ואשר עליה מבסס המבקש את עיקר בקשתו הנוכחית.

5.על פי המפורט נימוקי בית משפט קמא בהחלטתו מיום 20.7.10, לדחות בקשה נוספת לצו מניעה מבוססים הם, ואין מקום לשנותם, לרבות בהתחשב גם בשינויי הנסיבות שחל מאז ההחלטה מ- 26.2.08, והפועל כשלעצמו לחובת המבקש בפרט בהינתן כך שהנכס כבר נמכר באישור יו"ר ההוצל"פ כאמור.

6.הטענות החוזרות והנשנות בסוגיית המסמכים החסרים, כבר הוכרעו בעבר ומכל מקום אינם שיקול רלוונטי להכרעה שבפניי.

7.לסיכום אני מורה אם כן על דחיית הבקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד.

8.המבקש ימציא בקשתו והחלטה זו, לתגובת המשיבים, ואשר ימסרו את תגובתם תוך 14 יום מההמצאה.

9.התיק יובא בפני השופט המטפל, על מנת שיראה הצורך במתן החלטות משלימות, הן בסוגיית הסעד הזמני והן בבקשת רשות הערעור עצמה.

10.המזכירות תודיע.

ניתנה היום, כ"ג אב תש"ע, 03 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.