אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אליהו נ' מדינת ישראל

אליהו נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 14/05/2010 | גרסת הדפסה
עמ"ת
בית המשפט המחוזי מרכז
8206-05-10
11/05/2010
בפני השופט:
נגה אהד

- נגד -
התובע:
אמיר אליהו
הנתבע:
מדינת ישראל

החלטה

בפניי ערר על החלטת בית משפט בראשון לציון מיום 22.4.10 כב' השופטת זמיר שדחתה בקשת העורר לעיון חוזר וביטול כל התנאים המגבילים בתיק מ"ת 21573-11-09.

העובדות המתוארות בערר: ביום 31.10.08 הוגש כתב אישום כנגד העורר ואחרים בת"פ 4637-08 המייחס לו 8 אישומים בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, התפרצות בצוותא למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה, גניבה בצוותא, היזק לרכוש במזיד, החזקת כלי פריצה, עיסוק ללא רשיון תקף ונהיגה ללא רשיון וללא ביטוח. יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים בב"ש 7236-08.

ביום 2.3.09 לאחר קבלת תסקיר קצין מבחן, קבע כב' השופט ארניה, כי העורר ישוחרר לקהילה "זוהרים" עד תום ההליכים. עוד קבע כב' השופט ארניה כי אין להוציא העורר לחופשות מהקהילה, כל בקשה לחופשה כזו תוגש לבית המשפט. על החלטה זו הוגש ערר וקבעה כב' השופטתב ברודי, לא בלי היסוס, שלא להתערב בהחלטת בית משפט קמא. ביום 11.6.09 הודה העורר במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן ל-5 אישומים, הורשע, ונדחה המשך דיון לצורך קבלת תסקיר ליום 29.10.09.

בין לבין, ביום 31.7.09 הודיע במכתב קהילת "זוהרים" על הפסקת הטיפול בעורר מיום 23.7.09 עקב התנהלות שאינה עומדת בציפיות הקהילה. 9 ימים לאחר שעזב קהילת "זוהרים" נעצר העורר בביתו.

על הפרה זו הוגש כתב אישום במסגרת ת"פ 3702-09 אליו נלוותה בקשה למעצר עד תום ההליכים בב"ש 9209-09.

בית משפט קמא לאחר שקיבל תסקיר בענין העורר, הורה על שחרורו לקהילת "רטורנו". המשיבה הגישה ערר על החלטה זו ונדחתה.

ביום 5.11.09 סולק העורר מקהילת "רטורנו" ונעצר רק ביום 17.11.09 . זאת, כשבועיים בלבד לאחר שנגזר עונשו בתיק 3702-09 שהוא בענין ההפרה הראשונה לאחר שעזב את קהילת "זוהרים".

בעקבות עזיבת קהילת "רטורנו" הוגש כתב אישום בעבירה של הפרת הוראה חוקית בת"פ 21558-11-09 יחד עם בקשה למעצר עד תום ההליכים. לאחר קבלת תסקיר ביום 10.12.09 שוחרר העורר בבית משפט קמא (כב' השופטת סילש)לקהילת "קרן תשובה" למעצר בית מלא.

ביום 7.1.10 כב' השופטת זמיר הקלה בתנאי שחרור העורר ואיפשרה יציאה לעבודה בפיקוח מנהל ההוסטל והרשות לשיקום האסיר.

ביום 9.2.10 הודח העורר מהוסטל "קרן תשובה" לאור מכתב מאת מנהל ההוסטל לבית המשפט בו נרשם בין היתר כי העורר מנסה לפרוץ גבולות, אינו מקבל אחריות, מגלה חוסר הבנה להליך הטיפולי, הצוות מתרשם מאדם מניפולטיבי ומתוחכם, בעל הפרעות אישיות אנטיסוציואליות עם קווים של פסיכופטיה כשהמניע העיקרי להתנהלותו הוא עשיית כסף קל , מהיר וללא מאמץ.

לאור מכתב זה ביקשה המשיבה לקיים דיון דחוף ובמסגרת בקשה לעיון חוזר שהוגשה מטעמו של העורר. הדיון התקיים ביום 2.3.10 , ניתנה החלטה לשלוח העורר לקבלת תסקיר ועד לקבלת התסקיר הורה בית המשפט על שהיית העורר בקהילת "קרן תשובה". עוד ביום 2.3.10 נעצר העורר בגין ההפרה בבריחה מ"קרן תשובה", הוגש נגדו כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים.

לאחר דיון החליט בית המשפט לשחרר העורר לקהילת "קרן תשובה" בתנאי מעצר בית מלא.

הוגש ערר לבית המשפט המחוזי. כב' השופט סטולר החזיר התיק לבית משפט קמא לדון בבקשה לעיון חוזר במעמד הצדדים. בית משפט קמא הורה על קבלת תסקיר. כמו כן לאחר ששמע בית משפט קמא את מנהל ההוסטל "קרן תשובה" קבע כי בלא פיקוח צמוד לעורר אין להעתר לבקשתו לעיון חוזר ומכאן הערר שלפנינו במסגרתו מבקש ב"כ העורר לבטל כל התנאים המגבילים בהם נמצא מעל 14 חודשים ולאחר שהמשיבה הסכימה לכל היציאות הטיפוליות בעניינו.

ב"כ המשיבה מפנה להפרות החוזרות ונישנות של המערער את תנאי המעצר, ולהחלטת כב' השופטת זמיר המדברת בעד עצמה.

לגופו של ענין, דין הערר להידחות.

לא בכדי ציינתי ופרטתי השתלשלות העובדות, מתן ההזדמנויות לעורר בבית משפט פעם אחר פעם, על ידי שופטים שונים. החלטות שאושרו בבית המשפט המחוזי ועל אף זאת המשיך העורר בהפרות.

עיינתי עיין היטב בהחלטתה הארוכה והמנומקת של כב' השופטת זמיר בעניינו של העורר. אני מסכימה עם קביעתה בסעיף 22 להחלטה ואין מקום לטענה כי העורר נמצא מזה 14 חודשים בתנאים מגבילים כשהוא מפר פעם אחר פעם תנאי השחרור ולא משכיל להבין, להפנים, כי עד כה בית משפט נתן לו הזדמנויות רבות. פעם אחר פעם עוזב העורר מקום המעצר עליו הורה בית משפט בצו, אינו מודיע לגורמים המוסמכים .

בהפרות החוזרות ונשנות של העורר מוכיח העורר לבית המשפט כי אין ליתן אמון בו כלל ועיקר.

בבסיס החלטה לשחרר נאשם כלשהו למעצר בית בתנאים כאלה ואחרים מצוי אמון, שראה בית המשפט ליתן בנאשם, לאחר ששוכנע בית משפט בין היתר על ידי תסקיר קצין מבחן כי אותו נאשם ראוי לאמון זה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ