אליהו נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק - דין

1.בפני ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 25.7.2012 אשר קבעה למערער נכות בשיעור של 19% לצמיתות.

העובדות:

2.המערער יליד שנת 1965, קמעונאי בחנות למוצרי חשמל.

3.ביום 4.4.2011 נפגע המערער במסגרת עבודתו בקרסול שמאל.

4.ועדה רפואית אשר בדקה את המערער ביום 12.12.2011, קבעה כדלקמן:

"הועדה עיינה בצילום קרסול שמאל מיום 11.10.11. דפורמציה של פטישון פנימי ושל השפה האחורית של טיבה דיסטאלית עם רושם לאי סדירות של מפרק טיבה טלרי.

בבדיקה: היקף קרסול שמאל בגובה פטישון 30.3 ס"מ לעומת 28.5 מימין. הטיה דורסאלית, קרסול שמאל 10 מעלות, פלאנטרית 30 מעלות, תנועת סובטלרינת מוגבלות".

בסיכום ומסקנות קבעה הועדה כדלקמן:

"הוועדה מקבלת את ערר התובע וקובעת נכות זמנית בת 30% מ- 1.11.11 ועד 31.3.12. קיים רושם להתפתחות אטרוניס פוסט טראומית במפרק הטביה טלרי. הנכות משקפת הגבלה טביה טלרית וסוביה טלרית.

לוועדה הבאה – הועדה מבקשת צילומים עדכניים ובמידה ותבוצענה, גם בדיקות דימות אחרות".

5.ביום 28.5.12, לאחר סיום תקופת הנכות הזמנית, התכנסה הועדה הרפואית וקבעה למערער נכות בשיעור 12.5% וזאת מיום 1.4.2012.

6.המערער הגיש ערעור על החלטת ועדה זו וביום 25.7.2012 התכנסה הועדה הרפואית לעררים (להלן: "הועדה") וקבעה:

"הועדה עיינה במסמך דר' שפי אורטופד, 17.7.12, שמצאה בבדיקת אולטרה סאונד טינוסינוויטיס גיד טיבלי אחורי, כמו כן מכתבו של ד"ר לפידוס, אורטופד, 23.7.12 שמצא את אותם ממצאים שאיבחנה הועדה. כמו כן המציא מסמך שנשלח לפיזיותרפיה שוב.

הועדה מקבלת את ערעורו וקובעת נכות 15% לפי סעיף 48(ד)א-ב מותאם".

7.בנוסף הפעילה הועדה את תקנה 15 בעניינו של המערער והגדילה את נכותו בשליש, מאחר והמערער לא חזר לעבודתו ומתקשה בעליה בסולמות ובמדרגות.

8.טענות המערער –

א.בהתאם לבדיקת הועדה ולאור טווחי הכיפוף שתוארו בממצאי הבדיקה ובכאב עליו מתלונן המערער, הרי שהיה על הועדה לקבוע כי המערער סובל מקשיון נוח.

ב.לאור ההלכה שנקבעה בפסק-דין שרון פז הוועדה אינה מוסמכת לקבוע דרגת נכות שאינה מופיעה לצד ליקוי קיים (עב"ל 1137/02 שרון פז – המל"ל פד"ע לט 433) .

ג.טעתה הועדה בכך שלא נתנה דעתה לנכות הזמנית שניתנה למערער בשיעור של 30%, וזאת לאור העובדה כי אין שינוי משמעותי במצב הקרסול בין התקופה בה נקבעה הנכות הזמנית לבין מצבו של המערער כיום.