אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אליהו יחזקאל ז"ל ואח' נ' שטראוס ואח'

אליהו יחזקאל ז"ל ואח' נ' שטראוס ואח'

תאריך פרסום : 02/04/2014 | גרסת הדפסה
עש"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
14652-03-13
27/03/2014
בפני השופט:
יהודית שיצר

- נגד -
התובע:
1. עיזבון המנוח אליהו יחזקאל ז"ל
2. רוזה יחזקאל

הנתבע:
1. אפרת שטראוס
2. זהר שטראוס

פסק-דין

פסק דין

ערעור על פסק דינה של המפקחת על רישום המקרקעין בפתח תקווה (כב' המפקחת טלי להב, להלן: "המפקחת") בתיק 210/11 מיום 25.11.2012 (להלן: "פסק הדין"). בפסק הדין נעתרה המפקחת באופן חלקי לתביעת המשיבים.

עיקרי העובדות

הצדדים לערעור הינם בעלי דירות בבית המשותף שברחוב אלוף דוד 143 רמת גן, בשכונת רמת חן ברמת גן. בבניין 4 דירות, מתוכן דירת המערערים בקומת הקרקע (להלן: "יחזקאל"), מעליה דירת המשיבים (להלן: "שטראוס"), ובשתי הדירות הנותרות מתגוררים משפחות סלטון וג'משי (בהתאמה). הבניין נבנה בשנת 1960 בקירוב ונרשם בשנת 1974 בפנקס הבתים המשותפים. בנוסף לארבע הדירות קיימת חצר עורפית גדולה, חצר צדדית וחצר קטנה יותר בחזית.


על פי נסח רישום המקרקעין, קיים תקנון מוסכם ובסיסי (משנת 1974) שמאמץ את הוראות התקנון המצוי למעט חריג אחד הקובע כי שיעורו של החלק ברכוש המשותף הצמוד לכל דירה יהא בחלוקה שווה בין הדיירים, דהיינו, 1/4 מהרכוש המשותף לכל דייר, ולא ייקבע על פי שטח רצפת הדירה של כל דירה בבניין ביחס לשטח הרצפה של כלל הדירות. לפיכך חלים כללי התקנון המצוי בסייג של החריג הנ"ל.

המשיבים רכשו בשנת 2007 את זכויות החכירה בדירתם, במטרה להרחיבה ולהתגורר בה. לקראת אמצע שנת 2008 הודיעו המשיבים למערערים כי בכוונתם להרחיב את דירתם ולבקש היתר בנייה כדין. המערערים וכל שאר דיירי הבניין, נתנו את הסכמתם העקרונית לבניה. על בסיס הסכמה זו הגישו המשיבים לרשות הרישוי ברמת-גן, בקשה למתן היתר להרחבת הדירה, ובספטמבר 2008 אישרה הרשות את הבקשה. המערערים ושאר דיירי הבניין אישרו את תוכניות הבניה, וחתמו עליה.

בשלהי 2008 חזרו בהם המערערים מהסכמתם להרחבת דירתם של המשיבים, והגישו את התנגדותם לעיריית רמת גן (ב-26.10.2008), ללא הנמקה. רשות הרישוי, על אף התנגדותם אישרה את הבקשה להיתר הבנייה, ובמאי 2009 ניתן ההיתר. בשלב מאוחר יותר, הוגשה תוכנית בנייה מתוקנת להעתקת הממ"ד מקומה שניה לקומה ראשונה, לנוכח דרישת יחזקאל ולנוכח תלונתם לרשות הרישוי.

תוכנית השינויים (ת/5) אושרה וניתן היתר להעתקת הממ"ד, אך גם על מתן ההיתר לשינויים ערערו המערערים בפני ועדת הערר המחוזית וערעורם נדחה. התנגדותם של המערערים להרחבת דירת המשיבים השתכללה והחריפה לכדי מאבק ארוך ומתיש בין הצדדים. במסגרתו הוגשה תובענה מצד יחזקאל כנגד שטראוס. בשלב מסוים יחזקאל חזרו בהם מתביעתם ביום 29.11.11 (לאחר שהוגשה חוו"ד המומחה שמונה ע"י ביהמ"ש שלא הניחה את דעתם של יחזקאל) ונותרה עומדת בפני עצמה התביעה שכנגד של שטראוס, שהסעד העיקרי שבה היה להצהיר כי שטראוס השיגו את הרוב הדרוש להרחבת דירתם וכי ההרחבה בוצעה כדין. כמו כן ביקשו הריסת החומה שהקימו יחזקאל בחצר שהפרידה את דירתם מיתר שטח החצר וכך דמי שימוש בגין שימוש יחודי למטרת קייטנה, בחצר המופרדת.

פסק דינה של המפקחת

3.המפקחת קיבלה בפסק דינה את מרבית תביעת שטראוס, והצהירה כי הם השיגו את הרוב הדרוש להרחבת דירתם וכי הרחבתם בוצעה כדין. ניתן: "צו מותנה להריסת החומה. הצו מותנה בקיומה של אסיפה כללית וקבלת החלטה ברוב קולות", שכן החומה מצויה אף בשטחם של דיירים אחרים בבניין. המפקחת גם חייבה את יחזקאל בתשלום דמי שימוש ראויים בסך 2,250 ₪ לשטראוס בגין השימוש הייחודי שעשו בחצר לתקופה של 9 חודשים, החל מיום הגשת התביעה שכנגד ע"י שטראוס באוקטובר 2010 ועד ליוני 2011. המפקחת הטילה על המערערים הוצאות משפט, שבכללם, בין היתר, גם שכ"ט המומחים ושכ"ט העדים.

דיון

4.בערעור עמוס ובלתי סדור העלו המערערים טענות שונות שבחלקן לא נטענו בפני בימ"ש קמא ואתייחס לעיקריות שבהן.

זכויות הבניה וההסכמים בין הדיירים

5.המערערים תלו את עיקר יהבם על הסכמים בין דיירי הבניין משנת 2007 ו– 2009, הקובעים כי הגג לקומות העליונות והחצר לקומות הקרקע. המערערים טענו כי המפקחת התעלמה מהסכמים אלו, שמגדירים את זכויות הבניה שלא על פי התקנון המצוי בחוק, וכן התעלמה מכך שהמשיבים בהתנהלותם בפרשייה, הפרו את ההסכמים הנ"ל.

לא ראיתי טעם מספיק, להתערבות ערעורית במסקנת המפקחת כי הסכמים אלו אינם בגדר זכויות מחייבות. המפקחת נימקה קביעתה בעיקר בעובדה שהמערערים עצמם זנחו הסכמים אלו בהתנהגותם, כאשר התנגדו לכך שהמשיבים ירחיבו דירתם אל הגג. וכך קבעה המפקחת בפסק דינה:

"ואולם, למגינת לב הנתבעים היו אלה שבמאבקם המתמשך בבניה בגג ערערו את הנוהג בבית שלפיו "חצר לדירות הקרקע וגג לדירות הגג ...". (עמ' לפסה"ד, ש' 25-26)

יצויין, כי מעבר לנימוק זה אותו פירטה המפקחת בהרחבה בפסק דינה, הסתמכות המערערים על ההסכמים הנ"ל לא נקייה מקשיים נוספים. כך למשל העובדה שהסכם 2007 לא נחתם ע"י המשיבים אלא ע"י הבעלים הקודמים של דירתם, והעובדה שההסכמים הנ"ל לא נרשמו בלשכת רישום המקרקעין, שעל כן המשיבים לא הוזהרו בדבר קיומן של זכויות מוקנות לכאורה ברכוש המשותף. כך גם העובדה שהסכם 2009 לא נחתם ע"י המשיבים (למרות שבמועד זה הם כבר היו דיירי הבניין). אינני רואה צורך להכריע בקשיים אלה. עצם העובדה שהמערערים עצמם זנחו את ההסכמים הנ"ל בהתנהגותם, מספיקה כדי להשאיר את מסקנת המפקחת על כנה. מאותה סיבה, גם טענת המערערים שהפנו להסכם בין דיירי הבניין הסמוך, שטרם נרשם בטאבו, ושבו סוכם כי הגג ישתייך לדירות הגג והחצר לדירות הקרקע, לא יכולה להועיל למערערים. הסדרים בבתים אחרים אינם מחייבים את דיירי הבניין הנדון.

יובהר, שהמשיבים מצידם הגיעו להסכמות עם הדיירים האחרים בבניין:

ההסכם בין ג'משי למשיבים להרחבת דירת המשיבים קיבל תוקף של פסק דין ביום 8.2.2011. ההסכם בין המשיבים לסלטון קיבל תוקף בפרוטוקול הדיון מיום 22.1.2012. המערערים לא סתרו עובדות אלו, אך טענו כי הסכמות אלו מהוות הפרה של הסכמי 2007 ו– 2009. כפי שהוסבר לעיל הסכמי 2007 ו – 2009 נזנחו אפילו ע"י המערערים עצמם, וההסכמות המאוחרות יותר, גוברות על ההסכמות המוקדמות. לפיכך, אין להתערב במסקנת המפקחת שקבעה כי יש להעניק למשיבים את הסעד ההצהרתי, שכן הושג הרוב הדרוש של הדיירים להרחבת דירתם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ