אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אליהו חברה לביטוח בעמ ואח' נ' הראל ואח'

אליהו חברה לביטוח בעמ ואח' נ' הראל ואח'

תאריך פרסום : 12/06/2013 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום חיפה
4131-09-09
03/06/2013
בפני השופט:
אבישי רובס

- נגד -
התובע:
אליהו חברה לביטוח בע"מ
הנתבע:
גיא הראל
פסק-דין

פסק דין

1.התובעת, אליהו חברה לביטוח בע"מ (להלן "אליהו"), הגישה כנגד הנתבע תביעת שיבוב על סך של 30,603 ₪. לטענתה, ביום 7.10.2006 נהג מר קריימר פבל ברכב המבוטח על ידה, ברח' מעלה השחרור בחיפה והגיע קרוב לעקומה חדה. הנתבע הגיע עם רכבו מהכיוון הנגדי, סטה מנתיב נסיעתו לעבר רכבו של קריימר, התנגש בו וגרם לו לנזקי רכוש. לאחר התאונה התברר, כי הנתבע נהג תחת השפעת אלכוהול.

כתוצאה מהתאונה נגרמו לרכב המבוטח על ידי אליהו נזקים כבדים, אשר בגינם הוכרז כאבדן כללי. בהתאם להתחייבותה על פי פוליסת הביטוח ועל סמך הערכת שמאי, שילמה אליהו למבוטחה סך של 26,079 ₪, לאחר ניכוי השתתפות עצמית.

אליהו טענה, כי התאונה ארעה בשל רשלנותו של הנתבע, אשר נהג תחת השפעת אלכוהול, סטה מנתיבו ופגע ברכב המבוטח על ידה. נטען, כי בשל אחריותו לתאונה הוגש כנגד הנתבע כתב אישום בבית המשפט לתעבורה בחיפה.

2.הנתבע התגונן מפני התביעה והכחיש באופן גורף את הטענות שנטענו בכתב התביעה בנוגע לארוע התאונה, ללא גרסה עצמאית באשר לנסיבות התאונה. עוד טען הנתבע, כי היה מבוטח אצל שומרה חברה לביטוח בע"מ (להלן "שומרה") בפוליסה המכסה את חבותו כלפי צד שלישי ולכן, על שומרה לשאת בנזקים הנטענים. נטען, כי שומרה דחתה את תביעתו, למרות חובתה כמבטחת.

בד בבד, הגיש הנתבע הודעה לצד שלישי הן כנגד שומרה, בטענה שביטחה את הרכב, והן כנגד מר אמיר בוהדנה (להלן "בוהדנה"), שהיה בעליו של הרכב בו נהג הנתבע בעת האירוע. הנתבע טען, כי הודיע לשומרה על קרות התאונה ושיתף פעולה עמה אולם, שומרה דחתה את בקשתו בטענה, כי בעת התאונה היה תחת השפעת אלכוהול. עוד טען, כי הפוליסה אינה מחריגה נהיגה בשכרות מהכיסוי הביטוחי. בהמשך, הכחיש הנתבע את הטענה כאילו בוהדנה מסר לשומרה הודעות כוזבות או הסתיר ממנה מידע וכי ממילא טענה זו אינה מעניינו וכלפיו נוצר מצג לפיו, קיים ביטוח תקף.

3.שומרה התגוננה מפני ההודעה לצדדים שלישיים ועתרה לסלק את התביעה על הסף. לטענתה, טרם הגשת התביעה נשוא תיק זה, הגישה אליהו כנגדה תביעה בגין נזקי הרכב למוסד לבוררות של איגוד חברות הביטוח לישראל "בנועם", מכוח הסכם בוררות שהם צד לו. במסגרת הליך הבוררות, התגוננה שומרה בטענה, כי מבוטחה הסתיר ממנה עובדות מהותיות בקשר לאירוע התאונה, לרבות זהות הנהג, בכוונת מרמה, כאשר בטופס ההודעה על אירוע התאונה מסר כי הוא זה שנהג ברכב ולא הנתבע.

ביום 13.5.2009 ניתן פסק הבורר, אשר דחה את תביעת אליהו וקבע, כי התנהגותו של מבוטחה של שומרה במקרה זה, אשר באה לידי ביטוי במסירת עובדות כוזבות, נופלת לגדרה של מרמה בתביעת תגמולים ולכן, על פי סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח, אין המבוטח זכאי לתגמולי ביטוח. שומרה טענה, כי משנדחתה תביעתה בהליך הבוררות, מוצתה עילת תביעתה והיא מנועה מלהגישה כנגד המזיק (הנתבע). עוד נטען, כי בהתאם לסעיף 21 לחוק הבוררות, פסק הבוררות מחייב את בעלי הדין וחליפיהם כמעשה בי-דין. לפיכך, משהכריע פסק הבורר בעילת התביעה של אליהו כנגד שומרה, נוצר מעשה בי-דין מסוג השתק עילה, המונע מאליהו להגיש תביעתה כנגד הנתבע. בעניין זה הפנתה שומרה לפסק דין שניתן בת"א 20942/05.

4.הצד השלישי מס' 2, אמיר בוהדנה, לא התגונן מפני ההודעה אולם, לא הוכח בפני באופן כלשהו, כי ההודעה לצד שלישי נמסרה לידיו. לפיכך, ההודעה לצד שלישי כנגדו תמחק.

5.הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית, בהתאם לתקנות. במהלך דיון ההוכחות הגיעו הצדדים לידי הסכמה לפיה, הנתבע אחראי לתאונה וכי קיים אשם תורם של מבוטחה של אליהו, בשיעור של 15%. עוד הוסכם, כי הנזק ייקבע בהתאם לשיעורי האחריות, מתוך סכום התביעה. המצהירים מטעם הצדדים נחקרו על תצהיריהם. משלא הוגשו סיכומיה של אליהו, נדחתה תחילת תביעתה אולם, לאחר מכן בוטל פסק הדין בהסכמה והצדדים הגישו סיכומיהם.

דיון והכרעה

6.השאלה העיקרית בתיק זה הינה, האם לאור הליך הבוררות קיים מעשה בי-דין (אם מכח השתק פלוגתא ואם מכח השתק עילה), שיש בו, כטענת שומרה, כדי למנוע מאליהו הגשת התביעה דנן כנגד הנתבע. לטעמי, התשובה לשאלה זו שלילית.

7.         נזכיר, כי השתק פלוגתא והשתק עילה הינם שני ענפים של הכלל בדבר מעשה בי-דין. השתק פלוגתא מקים מחסום דיוני לבעל דין המבקש לשוב ולהתדיין בשאלה עובדתית מסוימת שכבר נדונה בין בעלי הדין בהתדיינות קודמת, וזאת בהתקיים ארבעה תנאים. הראשון - הפלוגתא העולה בכל אחת מההתדיינויות זהה, על רכיביה העובדתיים והמשפטיים. השני - התקיים דיון בין הצדדים באותה פלוגתא במסגרת ההתדיינות הראשונה וניתן לצדדים יומם בבית המשפט ביחס לאותה פלוגתא. השלישי - ההתדיינות הסתיימה בהכרעה מפורשת או מכללא של בית המשפט באותה פלוגתא, בקביעת ממצא פוזיטיבי, להבדיל מממצא הנובע מהיעדר הוכחה. הרביעי - ההכרעה הייתה חיונית לצורך פסק הדין שניתן בתובענה הראשונה (ע"א 246/66 קלוג'נר נגד שמעוני, פ"ד כב(2) 561, ע"א 303/79 אבני נגד גליקסמן, פ"ד לה(1) 92, ע"א 1041/97 סררו נגד נעלי תומרס בע"מ, פ"ד נד(1) 642, ע"א 1545/08 מוסקונה נגד סולל בונה בע"מ (4.3.2010).

על פי הכלל של השתק עילה, משעה שנדונה שאלה לגופה והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך (ובכלל זה גם בורר), אין מקום להיזקק לתביעה נוספת בין אותם צדדים, אם מבוססת התביעה הנוספת על עילה זהה לזו של העילה הראשונה (ראה ע"א 246/66, לעיל).

8.אין חולק, כי בין אליהו לבין שומרה התנהלה בוררות במסגרת הליך "בנועם". במסגרת הליך זה, הגישה אליהו תביעה כנגד שומרה, במסגרתה טענה, כי נהג הרכב המבוטח על ידי אליהו (הנתבע - גיא הראל) התרשל בנהיגתו וגרם ברשלנותו לארוע התאונה ולנזקים לרכב המבוטח על ידי אליהו.

9.         שומרה התגוננה מפני התביעה בהליך הבוררות וטענה כי לא קיים לארוע כיסוי ביטוחי מטעמה, מאחר ונהג הרכב המבוטח נהג בשכרות וכי "הנתבע 1" (כך במקור - א.ר.) הסתיר ממנה כי נהג במצב של שכרות ובכך נהג בחוסר תום לב והפר את סעיפים 24 ו - 25 לחוק חוזה הביטוח. לחילופין, טענה כי מבוטחה (בוהדנה) הסתיר ממנה מידע זה ובטופס ההודעה על מקרה הביטוח רשם כי הוא שנהג ברכב בעת ארוע התאונה. לטענתה, בוהדנה מבוטחה נהג כלפיה בכוונת מרמה ולכן, היא פטורה מחבותה לשלם את תגמולי הביטוח.  לחילופין, טענה כי יש להטיל על נהג הרכב המבוטח על ידי אליהו אשם תורם, מאחר וגם הוא נהג תחת השפעת אלכוהול ולכן, לא זהה את התנהלות רכבו של בוהדנה.

10.עיון בפסק הבוררות מעלה, כי הבורר דן אך בטענה בדבר העדר כיסוי ביטוחי למקרה הנדון על פי פוליסת הביטוח של שומרה. הבורר קבע, כי פוליסה זו אינה כוללת הוראה מפורשת המשחררת אותה מתשלום תגמולי ביטוח כשסיבת התאונה הינה נהיגה תחת השפעת אלכוהול, להבדיל מהשפעת סמים, שלגביה ישנה הוראה מפורשת. לפיכך, קבע כי שומרה אינה פטורה מלשאת בנזקי הרכוש שנגרמו הן למבוטחה והן לרכב צד ג'. בהמשך, דן הבורר בשאלה, האם מעשיו של מבוטח שומרה (בוהדנה), שבאו לידי ביטוי במסירת הודעה לפיה נהג ברכב בעצמו, בעוד שבפועל נהג בו הנתבע ובהסתרת העובדה כי בעת אירוע התאונה היה הנהג תחת השפעת אלכוהול, עולים כדי מעשי מרמה הפוטרים את שומרה מתשלום תגמולי הביטוח. הבורר קבע, כי מדובר בעובדות כוזבות העולות כדי כוונת מרמה ולכן, על פי סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח, אין המבוטח זכאי לתגמולי הביטוח. מנימוק זה נדחתה התביעה.

11.פסק הבורר לא דן בשאלת האחריות של הנהגים לאירוע התאונה שבעטיו נגרמו הנזקים לרכב המבוטח על ידי אליהו. לכן, לא קיים השתק פלוגתא בנקודה זו. מנגד, עילת התביעה שנדונה על ידי הבורר זהה לחלוטין לעילת התביעה בהליך נשוא תיק זה. אלא, שלא די בכך כדי לדחות את התביעה.

12.על פי סעיף 21 לחוק הבוררות, התשכ"ח - 1968, באין כוונה אחרת משתמעת מהסכם הבוררות, מחייב פסק בוררות את בעלי הדין וחליפיהם כמעשה בי-דין. בע"א 718/75 שרה עמרם נגד גד סקורניק, פ"ד לא(1) 29, נקבע כי עצם העובדה שלא קיימת זהות מוחלטות בין הצדדים להליך הראשון, אינה מונעת את ההסתמכות על השתק פלוגתא. די בכך שבעל הדין הוא חליפו של בעל הדין בהליך הראשון או שיש "קירבה משפטית" (PRIVITY) בינו לבין בעל הדין בהליך הראשון או שיש זהות אינטרסים בין בעלי הדין,  כדי לענות על התנאי של זהות בעלי הדין.

בענייננו, משעה שבמהלך הבוררות התנערה שומרה ממבוטחה וטענה, כי במקרה הנדון לא קיים כיסוי ביטוחי לאירוע התאונה, הרי שהיא אינה מהווה עוד חליפתו של המבוטח (בוהדנה) או הנתבע, שאין חולק כי נהג ברכב ברשות ובהתאם, אין בוהדנה או הנתבע מהווים חליפים של שומרה. שומרה אינה יכולה לטעון מצד אחד, כי פוליסת הביטוח אינה מכסה את האירוע ובאותה נשימה, לעלות טענה הפוכה לפיה הנתבע, שאחריותו לתאונה אינה מכוסה לשיטתה בפוליסה, הינו חליפה. בעת הליך הבוררות, כלל לא הייתה זהות אינטרסים בין האינטרס של שומרה לדחות מעליה את חובת התשלום מחמת העדר כיסוי ביטוחי לאירוע לבין האינטרס של הנתבע (ובוהדנה) לפיו, יקבל כיסוי ביטוחי, בין אם נהג הרכב המבוטח אחראי לתאונה ובין אם לאו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ