אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלדרוב נ' המוסד לביטוח לאומי / חיפה ע"י הלשכה המשפטית

אלדרוב נ' המוסד לביטוח לאומי / חיפה ע"י הלשכה המשפטית

תאריך פרסום : 13/04/2014 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
5992-03-09
06/04/2014
בפני השופט:
אילת שומרוני-ברנשטיין

- נגד -
התובע:
ניקולאי אלדרוב
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי

החלטה

לפנינו בקשה מטעם התובע למנות מומחה רפואי נוסף בתיק הנדון, בו הגיש התובע תביעה להכיר בעורו כפגיעה עבודה.

ההליכים בתיק עד כה

בהחלטה מיום 16.05.2013 קבענו את התשתית העובדתית בתיק ומינינו את פרופ' רוני וולף לשמש מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין על מנת שיחווה את דעתו אודות המחלה ממנה סובל התובע ואודות הקשר הסיבתי בינה ובין עבודתו של התובע.

יצוין כי עם מינויו של פרופ' וולף למומחה מטעם בית הדין, לא העלה מי מהצדדים טענות לגבי מינויו או לגבי מומחיותו והבקשה שלפנינו הוגשה רק לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה.

בתאריך 19.06.2013 התקבלה חוות דעתו של המומחה בה נקבע כי קיים קשר סיבתי בין מחלת התובע ובין עבודתו. בחוות הדעת קבע המומחה כי התובע סבל מפריחה אלרגית. (להלן- "חוות דעת ראשונה").

בתאריך 17.07.2013 לאחר קבלת חוות הדעת ומבלי להגיש שאלות הבהרה, הגיש הנתבע בקשה למינוי מומחה אחר. בקשה זו נדחתה בהחלטת בית הדין מיום 28.8.13, מהטעם שיש להפנות קודם כל שאלות הבהרה למומחה המתייחסות להסתייגויות ב"כ הנתבע, בטרם תינתן החלטה על מינוי מומחה אחר.

בהמשך לכך, הגיש הנתבע ביום 30.9.13 בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה. בקשתו זו התקבלה בחלקה, והשאלות שהותרו הופנו למומחה בהחלטת בית הדין מיום 27.11.13.

המומחה הגיש תשובותיו לשאלות ההבהרה ביום 24.12.13 (להלן- "חוות הדעת השנייה").

ביום 16.1.14 הגיש הנתבע הבקשה שלפנינו למינוי מומחה אחר. עיקר הטעמים עליהם ביסס הנתבע את בקשתו זו הם:

המומחה התעלם בחוות הדעת השנייה לעובדה שהרישום הראשון לגבי האלרגיה הוא מחודש 1/06 , היינו עוד בטרם החל התובע עבודתו.

המומחה לא התייחס לחומרים אליהם נחשף התובע ולא לאמצעי המיגון בהם השתמש.

המומחה ביסס החלטתו רק על כך שהתובע החליף מחלקות ועל כך שהפריחה בפניו נסוגה כשעזב את מחלקת הצביעה וחזרה כשחזר למחלקת הצביעה, דא עקא- ברישומים לגבי המעבר בין המחלקות אין כל תיעוד לאילו חומרים נחשף התובע במחלקה האחרת אליה עבר ומתי עבר אליה.

בכך המומחה סטה מהתשתית העובדתית שנקבעה על ידי בית הדין, מבלי שיש לו נתונים מדויקים אחרים. ככל שהמומחה נתקל בחוסר עובדתי היה עליו להגיש בקשה להבהרות מבית הדין.

ביום 11.08.2013 התקבלה תגובתו של התובע לבקשה, ממנה עולה כי התובע מתנגד למינוי מומחה נוסף מהטעם שתשובות המומחה לשאלות ההבהרה מיום 17.12.13 נותנות פיתרון מלא לשאלות הנתבע ונותנות תיאור עדכני לגבי מחלתו של התובע והשפעת העבודה כהשפעה בלעדית על מצבו הרפואי, והופעת האלרגיה אצלו.

דיון והכרעה

בהנחיות נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים נקבע:

"16. ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים בהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, ככל שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה. מינוי מומחה נוסף או אחר פותח תפח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה.

17. בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן כל מענה לכל שהשאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין משהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו".

18. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למיני מומחה אחר דומים לטעמים בגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית הדין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; ככל שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; ככל שנפל פגם אישי במומחה; או מטעם אחר שיירשם".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ