אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אי מתן צו לקיום שתי צוואות- הוכחה השפעה בלתי הוגנת

אי מתן צו לקיום שתי צוואות- הוכחה השפעה בלתי הוגנת

תאריך פרסום : 02/07/2008 | גרסת הדפסה
ע"ז
בית משפט לעניני משפחה
40080-04,40081-04,40082-04
26/06/2008
בפני השופט:
בן ציון גרינברגר

- נגד -
התובע:
1. עזבון המנוחה ב. ה. ז"ל
2. ע. מ.

עו"ד נפתלי שילה
הנתבע:
1. א. כ.
2. ר. כ.

עו"ד אילן הקר
פסק-דין

1.                   בפרשה עגומה ומצערת זו נחלקים בני משפחתה של המנוחה, ב.ה. ז"ל (להלן: "המנוחה"), לשני מחנות. המנוחה ערכה בחייה שתי צוואות, וכל צד מבקש לקיים צוואה אחת, זו אשר לטובתו, ומתנגד לקיום הצוואה האחרת, בטענת השפעה בלתי הוגנת.

הרקע להליכים שבפניי

2.                   המנוחה, ילידת שנת 1911 או 1915, הלכה לעולמה ביום 17.6.03. בעלה של המנוחה נפטר שנים רבות לפניה, בשנת 1986. עד לפטירת הבעל, התגוררו בני הזוג בדירתם שברחוב ... ב..., ולאחר מכן נותרה המנוחה להתגורר בדירה בגפה.  לבני הזוג נולדו שלוש בנות: א' (להלן: "א'"), ע (להלן: "ע'"), וא.פ (להלן:"א'.פ'."). לכל אחת מהבנות נולדו ילדים, הם נכדי המנוחה.

3.                   במהלך קיץ 1998 עברה המנוחה להתגורר בביתו של אחד מבניה של הבת א', ר' (להלן: "ר"), שבמושב ... (בו מתגוררת גם א' עצמה). עוד לפני המעבר לביתו, נתנה המנוחה לר' ביום 15.7.97 יפוי כח לצורך ביצוע פעולות בחשבון שלה בבנק לאומי. ביום 18.10.98, במהלך התקופה בה התגוררה המנוחה בביתו של ר', חתמה המנוחה על צוואה (להלן: " הצוואה הראשונה"), בה ציוותה לו את כל רכושה.

4.                   המנוחה התגוררה אצל ר' עד ליום 23.7.00, אז הוצאה מביתו על ידי שירותי הרווחה (הנסיבות תפורטנה בהמשך), ומצבה חייב את אישפוזה (ביום 30.7.00) בבית החולים הדסה עין כרם.

5.                   עם שחרורה מן האשפוז ביום 13.8.00, הוחלט כי המנוחה לא תחזור ל(מושב), אלא תעבור להתגורר בביתה של ע' ב... . במהלך תקופת שהותה בביתה של ע', חתמה המנוחה ביום 19.4.01 על צוואה נוספת (להלן: " הצוואה השנייה"), והפעם ציוותה את כל רכושה לע'. המנוחה המשיכה להתגורר בביתה של ע' עד לפטירתה ביום 17.6.03.

ההליך הפלילי

6.                   כאמור, המנוחה הוצאה מביתו של ר' על ידי שירותי הרווחה ביולי 2000. שירותי הרווחה נקטו בצעד דרסטי זה לאחר שהועלו טענות חמורות נגד ר' בכל הקשור לתנאי מגוריה ומחייתה של המנוחה במחיצתו ושליטתו של ר' עת התגוררה אצלו ב (מושב). המנוחה אף הגישה תלונה נגדו למשטרה על כל הנ"ל, ובהתבסס על תלונה זו, ועל החקירה שהתנהלה בעקבותיה הוגש בבית המשפט המחוזי בנצרת ביום 16.10.01 כתב אישום כנגד ר' (תפ 1209/01), לפיו יוחסו לו העבירות הבאות: א. התעללות בחסר ישע בידי אחראי; ב. הזנחת מושגח; ג. עושק. ביום 27.11.05, הורשע ר' בעבירות של הזנחה ועושק, בעוד שזוכה, מחמת הספק, מעבירת ההתעללות (להלן: " הכרעת הדין"). ביום 25.12.05 נגזר עונשו של ר', והוא נדון לעונשים הבאים: א. 10 חודשי מאסר בפועל; ב. 18 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים; ג. קנס בסך 15,000ש"ח.

7.                   ערעורו של ר' נגד פסק הדין נדחה על ידי בית משפט העליון ביום 1.3.07 (עפ 1280/06).

המישור הדיוני

8.                   ביום 13.8.03, הגישה ע' לרשם לענייני ירושה בקשה לקיום הצוואה השנייה (תע 40080/04). ביום 14.9.03 הודיע ר' לרשם אודות הצוואה הקודמת של המנוחה. לאחר דין ודברים בין בעלי הדין לבין הרשם לענייני ירושה, הועבר התיק ביום 21.12.03 לבית משפט זה. ביום 21.3.04 הגישו א' ור' לרשם לענייני ירושה בקשה למתן צו קיום הצוואה הראשונה, אשר הועברה אף היא לבית משפט זה (תע 40082/04), על מנת שידונו הצוואות במאוחד. ביום 28.3.04, הגישו א' ור' גם התנגדות לקיום הצוואה השנייה (תע 40081/04).

9.                   ביום 10.11.03, הגישה ע' בקשה למינוי מנהל עיזבון זמני (תע 43480/03), זאת מאחר ומצד אחד, הפסיקה האפוטרופוס של המנוחה, הקרן לטיפול בחסויים, לטפל ברכוש המנוחה עקב פטירתה, ומצד שני, מאחר שהוגשו לבית המשפט שתי בקשות לקיום שתי צוואות שונות, וניכר כי ההליכים יימשכו זמן רב. ביום 20.11.03, מיניתי את עו"ד י.ר. כמנהל עיזבון זמני, ובהמשך ההליכים צורף גם בא כוחם של א' ור' כמנהל עיזבון זמני נוסף, והצו הוארך מפעם לפעם (הארכה אחרונה, עד ליום 14.12.08, בש"א 52911/08).

10.               ההליכים שבפניי התמשכו זמן רב מהרגיל, וזאת עקב ההמתנה לסיום סופי וחלוט של ההליך הפלילי נגד ר', תחילה בבית המשפט המחוזי ולאחר מכן בבית המשפט העליון; על חשיבותו לענייננו אעמוד בהמשך. עיכובים נוספים נוצרו מפאת אילוצים של בעלי הדין, וישיבת קד"מ ראשונה התקיימה רק ביום 18.1.05, כשנה וחצי לאחר הגשת הבקשה הראשונה לצו קיום צוואה. יוער, כי חרף העובדה שפורמלית הוגשה התנגדות למתן צו קיום צוואה רק מטעם א' ור', המתנגדים לקיום הצוואה השנייה, הרי שגם ע', מצידה, מתנגדת למתן צו לקיום צוואת המנוחה הראשונה. לפיכך יש לראות את פני הדברים, כאילו הוגשו שתי התנגדויות.

11.               להשלמת התמונה יצוין, שביום 17.12.01 (היינו, עוד בחייה של המנוחה) הגישה הקרן לטיפול בחסויים תובענה נגד ר' בבית המשפט לענייני משפחה ב... (תמ"ש 37000/01), מתוקף תפקידה כאפוטרופסית של המנוחה, למתן פסק דין הצהרתי, בו ייקבע שסך 1,353,388ש"ח שקיבל ר' מהמנוחה ללא תמורה, ניתנו לו שלא כדין. לטענתה, ההעברה בוצעה רק עקב הפעלת לחץ בלתי הוגן על המנוחה, כשסבלה מדמנציה ונמצאה במצב של תשישות נפש מובהקת, ובמצב שלא היתה מסוגלת לדאוג לענייניה. עקב פטירת המנוחה בשנת 2003 ואי-סיום הדיון בבית משפט זה לקביעת יורשי המנוחה, נותרה תובענה זו תלויה ועומדת בפני כבוד השופטת אלה מירז עד לקביעת יורשי המנוחה בהליכים הנוכחים שבפניי.

טענות הצדדים

12.               כאמור, כל אחד מהצדדים מבקש לשכנע, שהצוואה אותה הוא מבקש לקיים, היא היא הצוואה שערכה המנוחה מתוך רצון חופשי ואמיתי, ואילו הצוואה האחרת נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת. מעיון בטיעוני הצדדים עולה כי טענת כל צד להשפעה בלתי הוגנת (טענה המתבססת על סעיף 30 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה")), שלובה בטענה של הצדדים כי בעת עריכת הצוואה אליה הם מתנגדים, לא הייתה המנוחה מסוגלת להבחין בטיבו של המסמך,  בשל מצב רפואי פיזי ומנטאלי לקוי (סעיף 26 לחוק הירושה).

13.               לטענת א' ור', המתנגדים לקיומה של הצוואה השנייה, במהלך שנת 2000 הציבה לעצמה ע' מטרה אחת ברורה, והיא, להשתלט על המנוחה לטובת האינטרסים שלה עצמה. לטענתם, צוואת המנוחה השנייה  - שנערכה משך שהייתה בביתה של ע' - אינה משקפת את רצונה האמיתי, והיא נערכה תחת לחץ והשפעה בלתי הוגנים, עת המנוחה היתה במצב דמנטי קשה ותלויה תלות מוחלטת בבתה, ללא יכולת הבחנה בזמן ובמקום, ומבלי שיכלה לזהות אפילו את בתה. עוד נטען, שבגין מצבה הקשה של המנוחה, מונה לה אפוטרופוס, עובר לכתיבת הצוואה השנייה, ודי בעובדה זו - שכבר הייתה חסויה בעת עריכת הצוואה השנייה - כדי לפוסלה.

14.               לטענת ע', מאידך גיסא, הצוואה השנייה נערכה מתוך רצון חופשי של המנוחה, לאחר שהבינה את טיבה. מצבה המנטאלי של המנוחה, כך נטען, מעוגן בחוות דעת של רופאים ואף נבדק על ידי מספר אנשים זרים שהיו נוכחים בשעת עשייתה. כמו כן מכחישה ע' מכל וכל את הטענה שהמנוחה הייתה במצב של יחסי תלות בה באותה תקופה. המנוחה הגיעה למסקנה, באופן עצמאי לחלוטין, שע' הצילה אותה ממלתעותיהם של א' ור', וכי על כן תזכה היא בעיזבונה. באשר לצוואה הראשונה, יש לפוסלה בכל מקרה, על בסיס פסק הדין הפלילי החלוט של בית המשפט המחוזי, בו הורשע ר' בעבירות של הזנחה ועושק. בפסק דין זה התייחסות גם לנסיבות עריכת הצוואה הראשונה, ובו נקבע שהמנוחה נאלצה לחתום על הצוואה מתוך אימה ופחד.

פסק דין פלילי כראיה לכאורה בהליך אזרחי

15.               למן תחילת ההליכים, ביקשה ע' להגיש את הכרעת הדין בתיק הפלילי כראיה בתיק זה, להוכחת טענתה שהצוואה הראשונה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת. בשלב מאוחר יותר הוגשו לבית המשפט גם גזר הדין שניתן בבית המשפט המחוזי ופסק הדין שניתן בהליך הערעור בבית המשפט העליון.

16.               משהפכה הכרעת הדין לחלוטה, אין עוד מקום לטענה (אשר אמנם הועלתה בשלבים שלפני סיום ההליך בבית משפט העליון) בדבר חוסר היכולת להגיש את הכרעת הדין כראיה לכאורה בהליך דנן. אף ר' וא' בסיכומיהם אינם חולקים על כך שניתן להגיש את הכרעת הדין החלוטה כראיה לכאורה בהליך דנן, בהתאם לסעיף 42א(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן: "הפקודה"), בו נקבע כדלהלן:

42א.   (א)   הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי, המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכא.פ. לאמור בהם אם המורשע או חליפו או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע, ובכלל זה מי שחב בחובו הפסוק, הוא בעל דין במשפט האזרחי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ