אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אישור לחייבים לבצע "מכר עצמי "של דירה ובטול מנוי כונס נכסים מטעם הבנק שפעל אך ורק לקיום האינטרסים של עצמו

אישור לחייבים לבצע "מכר עצמי "של דירה ובטול מנוי כונס נכסים מטעם הבנק שפעל אך ורק לקיום האינטרסים של עצמו

תאריך פרסום : 13/10/2010 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט המחוזי חיפה
14468-06-10
05/10/2010
בפני השופט:
א' קיסרי

- נגד -
התובע:
1. יניב שטרית
2. שלי שטרית

הנתבע:
<בנק לאומי למשכנתאות בע"מ
פסק-דין

זוהי בקשה למתן רשות לערער על החלטתו של בית משפט השלום בחדרה (כב' השופט נ' ג'השאן) מיום 6.6.10 ברע"צ 23600-03-10 (" החלטת קמא"). בהחלטת קמא נדחתה בקשה לרשות לערער שהגישו המבקשים כנגד החלטת רשם ההוצאה לפועל בחדרה (כב' הרשם ש' רומי) מיום 27.2.10 בתיק הוצאה לפועל מספר 12-09094-09-6 (" החלטת הרשם השנייה"), שבגדרה נדחתה בקשת המבקשים לעיכוב הליכי הוצאה לפועל ולביטול הליך מימוש משכון הרובץ על זכויותיהם של המבקשים בדירה הנמצאת ברחוב הלוטם 3/23 בנשר והידועה כחלקה 18/23 בגוש 12671 (" הדירה"). כמו כן דחה בית המשפט קמא בגדר החלטתו גם בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה קודמת של הרשם, שניתנה ביום 1.11.09 (" החלטת הרשם הראשונה"), שבה דחה הרשם את הודעת המבקשים על רצונם לבצע מכר עצמי של הדירה בהתאם להוראת סעיף 81ב1.(ב)(3) לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז-1967 (" החוק").

בהחלטה שנתתי ביום 22.6.10 נקבע שהמשיב (" הבנק") יגיש תשובה, וזו הוגשה ביום  20.9.10. ביום 26.9.10 נתתי החלטה המורה לבנק להגיש הבהרות, ולאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובהבהרות שהוגשו מטעמו של הבנק הגעתי למסקנה שיש לקבל את הבקשה, לדון בה כבערעור עצמו ולקבל את הערעור.

הרקע, בקיצור הדרוש לפסק דין זה, הוא שהדירה הייתה, והיא עדיין, ממושכנת לבנק להבטחת הלוואה שהמבקשים נטלו ממנו. המבקשים פיגרו בתשלומי ההלוואה, ועל כן פתח הבנק ביום 12.8.09 בהליכי מימוש המשכון בתיק ההוצאה לפועל 12-09094-09-6. במועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל עמד חובם של המבקשים בגין פיגורים בתשלומי ההלוואה על סך 55,949.16 ש"ח.

האזהרה נמסרה למבקשים ביום 20.8.09. ביום 6.9.09 הגישו המבקשים בקשה לרשם ההוצאה לפועל, שבה הם עתרו לאישורו של הרשם "למכירת הנכס באופן עצמאי והחזרת מלוא ההלוואה לבנק לאומי למשכנתאות העומדת על סך 611,000 ש"ח. ניסיונותינו להגיע להסדר עם בנק לאומי להקטנת החזר המשכנתא החודשי ובכך לשמר בידינו את הנכס לא צלחו ועל כן אנו מבקשים למכור את הבית ולהחזיר את המשכנתא". יום לאחר הגשת הבקשה האמורה נתן הרשם החלטה שבה נאמר, בחלק הצריך לפסק דין זה, כי " החייבים הודיעו על רצונם למכור את הדירה בעצמם לסילוק החוב, וזאת בהתאם להוראות סעיף 81ב(ב)(3). העתק הבקשה יומצא לזוכה, לתגובתו בתוך 21 ימים מיום המצאת ההעתק".

ביום 1.11.09, לאחר שהרשם עיין בתשובת הבנק, הוא דחה את בקשת המבקשים בקובעו " במענה לבקשת החייבים ל"מכר עצמי" משיב הכונס, כי אין הבקשה מתייחסת כלל לכל רכיבי החוק הנדרשים, היינו לבד מהבעת רצון החייבים, עליהם להבטיח את פירעון מלוא החוב המובטח במשכון, ולא אך את הנוכחי, המבטא לפי שעה, אך חוב פיגורין. על כן - נדחית בקשת החייבים, באשר אינה עולה בקנה אחד עם הוראות סעיף 81ב1.(ב)(3)...". ביום 4.11.09 הגיש הבנק בקשה למנות את בא כוחו ככונס נכסים, וביום 7.11.09 החליט הרשם למנות את עורך דין ח' חכם, אחד מבאי כוחו של הבנק, להיות כונס הנכסים של הדירה (" כונס הנכסים").

ביום 5.1.10 התקשרו המבקשים בהסכם עם הגברת מ' שרם, שלפיו היא התחייבה לרכוש מהם את הדירה תמורת סכום של 650,000 ש"ח (" הסכם המכר"). בין שאר הוראות הסכם המכר נכללה התחייבות של המבקשים לגרום לביטול הליכי ההוצאה לפועל וסילוק המשכנתא, ולפי הצהרת המבקשים הכלולה בהסכם עמדה יתרת החוב לבנק באותה עת על סך 632,000 ש"ח.

ביום 12.1.10 הגישו המבקשים לרשם בקשה לעכב את הליכי ההוצאה לפועל ולבטל את תיק מימוש המשכון, וזאת בכפוף להפקדת מלוא יתרת החוב בתיק ההוצאה לפועל. ביום 27.2.10 ניתנה החלטת הרשם השנייה, שכאמור דחתה את בקשת המבקשים. הרשם קיבל את טענות כונס הנכסים שהסכם המכר נעשה על ידי המבקשים בניגוד להחלטת הרשם הראשונה, כי אין למבקשים זכות קנויה לבצע "מכר עצמי", וכי יש לאסור עליהם את עסקת המכר. הרשם הוסיף וקבע כי מעת שמתמנה כונס נכסים הוא בא בנעלי החייבים, ועל פי החוק אסור לחייב לעשות כל דבר שיש בו כדי להפריע לכונס הנכסים במילוי תפקידו. עוד הוא קבע כי הגשת הבקשה השנייה, לאחר שנדחתה בקשה קודמת בעניין זה, נגועה בחוסר תום לב והיא מהווה הכשלה של צד ג', השם את כספו על קרן הצבי כאשר הוא מתקשר עם המבקשים בהסכם מכר לגבי נכס שמונה לו כונס נכסים.

על החלטת הרשם השנייה הגישו המבקשים בקשת רשות לערער לבית המשפט קמא, שבגדרה הם עתרו גם להארכת מועד להגשת בקשת רשות לערער על החלטת הרשם הראשונה, וכאמור בית המשפט קמא ראה לדחות את שתי הבקשות.

בית המשפט קמא ראה לקבל את טענתו העיקרית של הבנק, שנטענה גם בהליך הנוכחי, כי המבקשים פעלו בחוסר תום לב קיצוני וכי לאחר שניתנה החלטת הרשם הראשונה הדוחה את בקשתם לבצע מכר עצמי, הם התקשרו בהסכם מכר ובכך הם פעלו בניגוד לסעיף 56 לחוק, האוסר על חייב לפעול באופן המפריע לכונס נכסים במילוי תפקידו. בית המשפט קמא סבר גם כי החלטת הרשם השנייה מוצדקת, מכיוון שאילו היה נעתר לבקשת המבקשים הוא היה נותן הכשר להסכם בלתי חוקי שנעשה, כך סבר בית המשפט קמא, " אגב הפרת הוראות סעיף 56 לחוק ההוצאה לפועל, ואגב הפרת הלכות תום הלב, ובכך הייתה צומחת למבקשים תועלת חרף התנהלותם, עליה עמדתי לעיל".

את החלטתו לדחות את בקשת המבקשים להאריך את המועד להגשת בקשת רשות לערער על החלטת הרשם הראשונה נימק בית המשפט קמא בשניים. ראשית, הוא מצא שהיא לא נתמכה בתצהיר, וכי הרושם המתקבל מהתנהלות המבקשים הוא שבמקום להגיש את הבקשה במועד הם עסקו בניסיונות לעקוף את החלטת הרשם הראשונה וחיפשו דרכים לסכל את תהליך הכינוס. שנית, בית המשפט קמא סבר, כפי שסבר הרשם בהחלטתו הראשונה, שבקשת המבקשים לבצע מכר עצמי הייתה חסרה פרטים מהותיים. לדעתו, כוונת סעיף 81ב1.(ב)(3) לחוק היא אמנם לאפשר לחייב למכור את הנכס בעצמו, וזאת על מנת שלא לפגוע בערכו, אלא שהוא סבר עוד שמכוח הוראות אותו סעיף נדרש החייב להוכיח שהליך המכר העצמי שאותו הוא מבקש לנקוט לא יפגע בנושה, ועל כן על המבקש לבצע מכר עצמי להמציא לרשם ההוצאה לפועל פרטים מהותיים, כגון ראיה לגבי המחיר שבו ניתן למכור את הנכס. בית המשפט קמא סבר כי בקשת המבקשים לבצע מכר עצמי נעדרה מסוימות, וכי הודעתם הכללית שלפיה בכוונתם למכור את הנכס אינה ממלאת אחר דרישות סעיף 81ב1.(ב)(3). הוא סבר כי היה על המבקשים להביא בפני הרשם את מלוא המידע, ועל הרשם היה להשתכנע כי ההליך אינו פוגע באינטרסים מהותיים של הבנק, ודעתו הייתה כי בקשת המבקשים אינה ממלאת אחר דרישות אלה.

בבקשה שבפניי טוען הבנק מספר טענות, אולם אין ביכולתי לקבל אף אחת מהן.

הטענה הראשונה שאותה יש לדחות היא כי ההליך הנוכחי הוא בקשת רשות ערעור בגלגול שני, ועל פי ההלכה שנפסקה בעניין רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, לו (3) 123 (1982), אין לתת למבקשים רשות ערעור, מפני שהבקשה איננה מעלה כל שאלה עקרונית שיש לה חשיבות החורגת מן המחלוקת בין בעלי הדין עצמם. דעתי שונה. הוראתו של סעיף 81ב1.(ב)(3), שהוסף לחוק כחלק מתיקון 23 שלו, היא הגנה על נוטלי הלוואות לדיור, ובהתאם לכך הוא קבע הסדרים שתכליתם להקל על חייבים שנטלו הלוואות כאלה, בין השאר באמצעות מתן אפשרות לחייב למכור את הנכס במכר עצמי. עיון בשתי החלטותיו של הרשם, כמו גם בהחלטת קמא, מלמד כי לא ניתנה הדעת, ומכל מקום לא במידה הדרושה, לתכלית שלשמה נקבעו הוראות המכר העצמי ולכן, וכדי להעמיד דברים על מכונם, ראוי לתת למבקשים רשות לערער גם אם מדובר בערעור שני.

זאת ועוד, מעיון בכתבי הטענות שהוגשו הן בהליכים שקדמו לבקשה זו והן בהליך הנוכחי, מתעוררת לכאורה שאלה הנוגעת לבעיה הידועה כ"בעיית הנציג" שהיא " הבעיה המתעוררת כתוצאה מכך שהפרט האחד (או קבוצת הפרטים האחת, להלן - הנציג) מנהל את ענייניו של הפרט האחר (או קבוצת הפרטים האחרת, להלן - המיוצג), כך שתוצאותיהן של פעולות הנציג משפיעות על כיס העושר של המיוצג. במערך יחסים זה, אין עוד כל ערובה לכך שהעסקאות שיבצע הנציג בשמו של המיוצג תהיינה עסקאות יעילות או הוגנות..." (דברי המחברת א' חביב סגל, בספרה דיני חברות (תשס"ז), 380 כפי שהובאו בע"א 2438/09 מדינת ישראל - רשם ההקדשות נ' קרן ברל כצנלסון (טרם פורסם, 12.9.10)).

בענייננו מתעוררת הבעיה מהיבט שונה ותוצאתה גם חמורה יותר מפני שלא זו בלבד שהנציג פועל מתוך עניין שאינו תואם את עניינו של המיוצג (בענייננו, הבנק), אלא שבה בעת הוא אף פוגע בזכותו של צד שלישי (בענייננו, המבקשים), בעוד המיוצג הוא שווה נפש לפגיעה זו. מצב עניינים כזה ביקש המחוקק למנוע כאשר חוקק את סעיף 81ב1.(ב)(3) לחוק, ובמקום שבו הופרו זכויותיו של הצד השלישי מתבקשת התערבותו של בית המשפט כדי למנוע את הפגיעה בו על ידי פעולה של הנציג.

הטענות שהועלו על ידי באי כוח הבנק, הן בפני הרשם והן בפני בית המשפט קמא, לא זו בלבד שלא תאמו את עניינו של הבנק, אלא שהן נועדו לסכל את האפשרות הנתונה למבקשים למכור את דירתם ולסלק את חובם לבנק, והכול בשל מה שאינו יכול להתפרש אלא כעניינם בהליך של באי כוח הבנק עצמם. על רקע חוסר ההתאמה בין עניינו של הבנק לבין עניינם של באי כוחו, ועל רקע הנתונים העולים מכתבי הטענות, שלפיהם במועד עשיית הסכם המכר היה בסכום התמורה שנקבע בו כדי לכסות די והותר את חובם של המבקשים לבנק, לא היה מקום לקבוע שהסכם המכר הוא הפרה של הוראות סעיף 56 לחוק, כפי שלא היה מקום לקבוע שבהתקשרותם פגעו המבקשים בעניינו של הבנק. מעיון בהחלטת קמא, כמו גם בהחלטות הרשם, ניכר כי הדעת כלל לא ניתנה לעניין זה, אף שעל רקע תכלית חקיקתו של תיקון 23 לחוק, ובכלל זה גם סעיף 81ב1.(ב)(3), ראוי היה שכך ייעשה.

בהתאם לחוק, מינוי כונס נכסים נועד לאפשר את מימוש המשכון במקום שבו הממשכן אינו יכול או אינו מעוניין לסייע לבעל המשכון במימושו. מינוי כונס נכסים איננו תכלית העומדת בפני עצמה, ולכונס נכסים, בחזקתו ככזה, לא יכול להיות עניין משל עצמו במימוש המשכון או בתוצאות הליך ההוצאה לפועל. לכן, משראה הרשם לדחות את בקשת המבקשים, אך מן הנימוק שבינתיים מונה כונס הנכסים וכי הסכם המכר הוא בבחינת הפרעה למילוי תפקידו, הוא טעה כשהתעלם מעניינם של המבקשים כמו גם מעניינו של הבנק. לטעות דומה נתפש גם בית המשפט קמא, שכמו הרשם התעלם גם הוא מן העובדה שעליה עמדתי לעיל, שמתן אפשרות להשלים את ביצועו של הסכם המכר היה משיג במלואה את מטרתו של ההליך ומשרת בכך את עניינם של הבנק ושל המבקשים כאחד והעובדה שבינתיים מונה כונס נכסים הייתה לכן בלתי רלבנטית ולא היה מקום להיזקק לה כל עיקר.

גם בהליך זה הרבו באי כוח הבנק לטעון שבהתקשרם בהסכם המכר פעלו המבקשים בניגוד לדין, בחוסר תום לב ותוך הפרה של הוראת סעיף 56 לחוק, והם תמכו טענות אלה, בין השאר, גם בקביעות הרשם בשתי החלטותיו ובית המשפט קמא בהחלטתו. יחד עם זאת, וחשוב לציין את הדבר, לא ניתן למצוא בטענותיהם ולו טענה אחת שלפיה סכום התמורה הצפויה להתקבל על פי הסכם המכר אינו מספיק לפירעון מלא של חוב המבקשים לבנק. משום כך לא ניתן לקבל טענות אלה, ושלא כבית המשפט קמא והרשם, אני סבור שלא היה מקום לייחס למבקשים חוסר תום לב בשל התקשרותם בהסכם המכר.

אם מניחים שהתמורה שיכולים המבקשים לקבל על פי הסכם המכר מספיקה כדי סילוק מלוא חובם לבנק, אזי בלתי אפשרי לקבוע שבהתקשרם בהסכם המכר הם פעלו בחוסר תום לב, מפני שהמוכר את דירתו כדי לסלק חוב הלוואה שאותה נטל, הוא זה הנוהג בתום לב ובהתאם למצוות הדין. לעומת זאת,  מי שמבקש לסכל את ניסיונו של החייב לפרוע את חובו, תוך שהוא מעלה כלפיו טענות של פעולה בחוסר תום לב ובניגוד לדין בכך שהוא מפריע, כביכול, לפעולות כונס הנכסים, דווקא הוא זה אשר עליו יש לומר שהוא פועל בחוסר הגינות ותום לב, ולכן קביעתו של בית המשפט קמא, אשר ייחס למבקשים דווקא "התנהלות בלתי חוקית" הנגועה ב"הפרת הלכות תום הלב",  יסודה בטעות המצדיקה התערבות בה. זאת ועוד, מעיון בהסכם המכר עולה שהמבקשים לא הסתירו מרוכשת הדירה את העובדה שנפתחו הליכי הוצאה לפועל למימוש המשכון הרובץ על הדירה, והסכם המכר אף כולל הוראות שנועדו להבטיח את עניינה של הרוכשת, בכך שהיא לא תשלם סכום כלשהו בטרם יינתן אישור של רשם ההוצאה לפועל להסכם המכר וגם מהיבט זה קשה להבין את הטענות שהופנו כלפי המבקשים ואת קבלתן על ידי הרשם ועל ידי בית המשפט קמא.

גם עניין מינוי כונס הנכסים מחייב התייחסות שכן דעתי היא שנפל פגם במינויו ובית המשפט קמא טעה כאשר לא נתן דעתו לכך. כונס הנכסים מונה על פי החלטה של הרשם שניתנה ביום 7.11.09, והרשם ראה עצמו רשאי להחליט כך מפני שבהחלטתו הראשונה הוא דחה את בקשתם של המבקשים לבצע מכר עצמי. אלא שאני סבור שהחלטתו הראשונה של הרשם יסודה בטעות, שאליה נתפש גם בית המשפט קמא. סעיף 81ב1.(ב)(3) לחוק קובע:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ