אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אירופה ישראל(מ.מ.ש) בע"מ נ' נכסי יבמ ישראל בע"מ ואח'

אירופה ישראל(מ.מ.ש) בע"מ נ' נכסי יבמ ישראל בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 01/03/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
2703-06
26/02/2012
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:
נכסי יבמ ישראל בע"מ ואח'
הנתבע:
אירופה ישראל(מ.מ.ש) בע"מ

החלטה

1.בפניי בקשה של הנתבעות לחייב את התובעת בהפקדת ערובה להוצאות בסכום של 1,200,000 ₪.

2.עסקינן בתביעה לתשלום סך של 13,600,000 ₪. על פי הנטען בכתב התביעה, הנתבעות, שמכרו לתובעת את זכויותיהן בבנין שהיה ידוע בשם בית IBM, הסתירו מהתובעת את מצבו ההנדסי הבעייתי של הבנין, למרות שזה היה ידוע להן היטב. בעקבות כך נגרמו לתובעת הנזקים המפורטים בכתב התביעה, שעניינם עלות ביצוע שיפוצים נרחבים בחזיתות הבנין, הוצאות מימון בתקופת השיפוץ ואובדן הכנסה מדמי שכירות.

3.הנתבעות טוענות כי מדובר בתביעת סרק שהתיישנה. עוד טוענת הנתבעות כי מצבו הפיזי של הבנין היה ידוע לתובעת שכן היתה ברשותה חוות דעת שמאי שהצביעה על בעיית החזיתות של הבנין, מה גם שמצב החזיתות היה גלוי לעיני כל. עוד טוענות הנתבעות כי מצבה הכלכלי של התובעת חמור ביותר וכי לא יעלה בידה לשלם את הוצאות המשפט לאחר שהתביעה תידחה. הנתבעות טוענות כי בנסיבות אלה, יש לחייב את התובעת בהפקדת ערובה להוצאות בסכום משמעותי, שכן ברור התביעה צפוי לגרום לנתבעות הוצאות כבדות.

4.מנגד, התובעת טוענת כי אין מקום לחייבה בערובה. התובעת טוענת כי עומדת לה עילת תביעה מוצקה, כי סיכויי ההצלחה בתביעה גבוהים וכי יש ברשותה את האמצעים לתשלום הוצאות היה והתביעה תידחה. התובעת מציינת כי בנוגע למצבה הכלכלי, הנתבעות מתבססות על פרסומים עיתונאיים שאין בהם ממש וכי מצבה הפיננסי איתן. התובעת מאשרת כי הוזמן על ידה סקר בענין נשירת האריחים מחזיתות הבנין, אך על פי הסקר, מדובר היה בצורך בתיקון נקודתי, בעלות של 60,000 דולר בלבד (הגם שהוצגה בפניה האפשרות להחליף את החיפוי בשלמותו, בעלות של כ- 3 מליון דולר). לחלופין טוענת התובעת כי סכום הערובה המבוקשת הוא מופרז וגבוה מאין כמוהו.

5.לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה, באתי לכלל מסקנה כי יש להעתר לבקשה באופן חלקי, מן הטעמים שיפורטו להלן.

6.ברע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ (1990) פ"ד מד(1) 647, 650- 652 נפסק כי:

"בעוד ששערי בית המשפט פתוחים לרווחה לפני תובע יחיד שהוא בשר ודם, אין המחוקק רואה בעין יפה הגשת תובענה ללא ערובה, שבה תובעת, שהיא חברה חסרת יכולת כספית, מסתתרת, כביכול, מאחורי האישיות המשפטית שלה כדי להימנע מתשלום הוצאות ... דעתי היא, שקיימת חזקה שיש מקום לחייב חברה במתן ערובה להוצאות, אלא אם כן קיימים, בנסיבות העניין, טעמים לסתור."

קיימת איפוא חזקה לפיה יש מקום לחייב חברה בערובה להוצאות, ומכאן שנטל הראיה לסתור את אותה חזקה מוטל על החברה. חזקה זו מצאה לה ביטוי סטטוטורי מפורש בהוראת ס' 353א' לחוק החברות, התשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק החברות") המטיל על תובעת שהיא חברה את נטל ההוכחה להראות כי ביכולתה לשלם את הוצאות המשפט, וקובע כך:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין."

7.ברע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם באתר משפטי) נקבע המתווה לפיו יש לבחון בקשה לחיוב חברה בערובה להוצאות:

"על בית המשפט הבוחן בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה, בהתאם ללשון הסעיף. זהו שלב הבדיקה הראשון. ואולם בכך, לא נעצרת הבדיקה. משקבע בית המשפט כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, אם לאו ... זהו שלב הבדיקה השני. בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר: (א) את הזכויות החוקתיות (הנוגדות) של הצדדים (ב) את ההנחה שחיוב החברה להפקיד ערובה במקרה כזה (בו לא הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע) מבטא את הכלל והפטור הוא החריג ... זאת ועוד – על פי הפרשנות שהיתה נהוגה ביחס לסעיף 232 לפקודה, שקדם לסעיף 353א לחוק, ניתן לומר – על דרך ההיקש –כי שאלת סיכויי ההליך ... גם היא יכולה להישקל על ידי בית המשפט במסגרת בחינתו את הנסיבות לסתור את ההנחה המצדיקה חיוב החברה בערובה. במילים אחרות – אם, למשל, סיכויי ההליך גבוהים, ייתכן שיהיה בכך כדי להוות נסיבות שבגינן מוצדק שלא לחייב בהפקדת ערובה (ראו: פרשת אויקל). ... בשלב זה הנטל רובץ על כתפי החברה התובעת – להראות מהן אותן נסיבות שבגינן לא מוצדק לחייב את התאגיד בהפקדת ערבות (עיינו: פרשת אויקל). ... בדרך כלל אין זה ראוי להיכנס בהרחבה במסגרת זו לניתוח סיכויי התביעה ויש להיזקק לעניין האמור רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד, או קלושים מאוד ...

משמסתיים שלב הבדיקה השני במסקנה שעל החברה להפקיד ערובה להוצאות הנתבע מגיע שלב הבדיקה השלישי, במסגרתו יש לבחון את גובה הערובה הנדרשת ולדאוג שתהיה מידתית ותאזן אל נכונה את שלל השיקולים הרלבנטיים ... "

ראה גם רע"א 857/11 מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ (פורסם באתר משפטי):

"עוד נפסק כי סוגיית חיובה של חברה-תובעת בהפקדת ערובה נבחנת בשלושה רבדים; ראשית, יש לבחון את מצבה הכלכלי של החברה. שנית, יש לבחון אם נסיבות העניין מצדיקות את חיובה של החברה בהפקדת ערובה, וההנחה היא כי לגבי חברות החיוב בהפקדת ערובה הוא הכלל והפטור הינו החריג; לבסוף יש לבחון את סיכויי התביעה ובעניין זה הנטל להוכיח שנסיבות העניין מצדיקות לפטור את החברה מהפקדת ערובה הוא נטל המוטל על כתפי החברה-התובעת, ועל דרך הכלל אין מקום לבחינה מעמיקה של סיכויי ההליך ויש להיזקק לשיקול אחרון זה רק מקום שבו מדובר בסיכויים גבוהים ביותר או קלושים ביותר. עם זאת, גם משהגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי יש הצדקה לחיובה של החברה התובעת בהפקדת ערובה, עליו לקבוע את שיעורה באופן מידתי המאזן כראוי בין כלל השיקולים הצריכים לעניין ... המשיבה אף לא הראתה כי הנסיבות הקונקרטיות מגלות טעם לפוטרה מהפקדת ערובה ובאשר לסיכויי התביעה – איני מוצאת כי המדובר בסיכויים גבוהים במיוחד או קלושים במיוחד ועל כן, בהתאם לאמות המידה עליהם עמדתי לעיל, אין מקום לייחס משקל מכריע לשיקול זה."

8.יצויין שהנטל להוכחת יכולת כלכלית מוטל על התובעת, ולא הנתבעות הן שצריכות להביא ראיות בדבר העדר יכולת כלכלית של התובעת. במקרה דנן, לא הרימה התובעת את נטל הראיה המוטל עליה בנוגע להוכחת מצבה הכלכלי. התובעת לא צירפה ראיות של ממש להוכחת יכולתה הכלכלית לשלם את הוצאות המשפט היה והתביעה תידחה. כך למשל, לא צורפו הדו"חות הכספיים של התובעת, לא צורפו מסמכים המעידים על הוצאותיה, על הרווח וההפסד שלה, על נכסים נזילים וכו'. העובדה שלתובעת יש חברות בנות העוסקות בתחומים רבים וומגוונים, בעולם כולו, אין בה די לענין זה, ובוודאי שאין בה כדי להוכיח נזילות שיש בה כדי לאפשר תשלום הוצאות משפט באופן מיידי, ובסכומים גבוהים. דמי הניהול ששולמו לתובעת בשנים 2009- 2010, בסכומים של עשרות מליוני ₪, לא בהכרח רלווטיים להיום, ובהעדר נתונים לגבי גובה ההוצאות של התובעת, אין בהם די. כמו כן, התובעת הודתה במסגרת תשובתה כי נאלצה לשנות את הסדר פרעון חובה לבנק בגין רכישת מניותיה של חברת הבת שלה, אלביט, מה שעשוי ללמד על קשיים פיננסיים כאלה ואחרים. התובעת גם לא ציינה מהו חובה לבנק בגין רכישת מניותיה של חברת אלביט, ולא נסתרה טענת הנתבעות לפיה חובה של התובעת לבנק הפועלים בגין רכישת המניות הינו כ- 800 מליון ₪, בעוד ששווי המניות, ששועבדו להבטחת החזר ההלוואה, הינו כ- 220 מליון ₪ בלבד.

9.באשר לשלב הבדיקה השני, לא שוכנעתי כי קיימות נסיבות שבגינן מוצדק ליתן לתובעת פטור מהפקדת ערובה. לנוכח העובדה שעוד קודם לרכישת הבנין היה בידי התובעת סקר בדבר מצבו הפיזי של הבנין, לרבות האפשרות שעלויות השיפוץ יעמדו על כשלושה מליון דולר, לא ניתן לקבוע כי סיכויי ההצלחה בתביעה הם כה גבוהים עד שאין צורך להעמיד בטוחה כלשהי להוצאות הנתבעות היה והתביעה נגדן תידחה. נזכיר כי בשלב זה הנטל רובץ על התובעת להראות מהן אותן נסיבות שבגינן לא מוצדק לחייב אותה בהפקדת ערבון, וכי בדרך כלל אין זה ראוי במסגרת זו לערוך ניתוח מפורט של סיכויי התביעה, אלא יש להיזקק לכך רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד. לא זה המקרה שבפניי.

10.יחד עם זאת, אין כל הצדקה להטלת ערובה בסכום של 1,200,000 ₪. חרף הנטען על ידי הנתבעות, וחרף הסכום המאוד גבוה של התביעה, לא נראה כי ניהול ההליכים צפוי להיות מורכב באופן חריג. הכלל הוא שיש לקבוע ערבון בסכום שיש בו כדי לאזן בין הצורך ליצור בטוחה הולמת להוצאות הנתבעות לבין הצורך שלא לנעול את שערי בית המשפט בפני התובעת באמצעות הטלת ערבון מופרז שעלול למנוע את ברור התביעה. כפי שציינתי בענין אחר:

"ככלל, לא ראוי לקבוע את סכום הערובה כנגזרת משווי הענין שבמחלוקת, שכן הערובה נועדה להבטיח תשלום הוצאות משפט, הא ותו לא. היא לא נועדה ליצור חסם מלאכותי בפני תובעים. יש לזכור כי גובהן של הוצאות המשפט איננו נגזר בהכרח מסכום התביעה, אלא ממורכבות ההליך, ולא תמיד ישנה התאמה מלאה בין סכום התביעה לבין מורכבות ההליך. אכן, במקרה דנן דומה כי מדובר בהליך מורכב למדיי, כעולה מתוך כתב התביעה המתוקן המחזיק 37 עמודים וכעולה מתוך שאלונים ארוכים שנשלחו על ידי התובעות, אך הסיכוי כי בסופו של דבר יושתו על התובעות הוצאות בסכום של 1,250,000 ₪ במקרה שהתביעה תידחה, הוא קלוש למדיי. יש איפוא לקבוע סכום שיש בו כדי לאזן בין הצורך ליצור בטוחה הולמת להוצאות הנתבעות (גם אם לא בהכרח בטוחה מלאה), לבין הצורך שלא לנעול את שערי בית המשפט בפני התובעות באמצעות הטלת ערבון מופרז שעלול למנוע את ברור התביעה."

ת.א. (ת"א) 6304-01-11 BONTAN CORPORATION INC נ' שלדיאלי בע"מ (2011) (פורסם באתר משפטי).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ