אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> איסור פרסום זהות צדדים להסכם פשרה בתביעת רשלנות רפואית

איסור פרסום זהות צדדים להסכם פשרה בתביעת רשלנות רפואית

תאריך פרסום : 21/05/2008 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי חיפה
6300-08
19/05/2008
בפני השופט:
ב. גילאור- נשיאה

- נגד -
התובע:
1. עיתון הארץ
2. הוצאת עיתון הארץ בע"מ
3. רן רזניק עיתונאי - עיתון הארץ

עו"ד מ. מוזר ואח'
הנתבע:
פלוני ואח'
עו"ד א. אלרום ואח'
החלטה

עניינה של התביעה העיקרית ברשלנות רפואית.

בטרם נשמעו ראיות, הודיעו הצדדים כי הגיעו לכלל הסדר פשרה  ובקשו ליתן לו תוקף שלפסק דין. עוד בקשו להורות על איסור פרסום זהותם של הצדדים " מאחר שהתובעת 2 הינה קטינה והתשלום מתבצע, כאמור, לפנים משורת הדין ובלא שנשמעו ראיות".

בפסק הדין מיום 3/1/08 נקבע שהסכם הפשרה לטובתה של הקטינה וניתן לו תוקף של פסק דין. לבקשת הצדדים ניתן צו לאיסור פרסום זהותם.

בפני בקשת המוציא לאור של עיתון "הארץ" ועיתונאי מטעמו. המבקשים עותרים לפרסום כל פרטי הפרשה, לרבות שמות הנתבעים, ולמעט פרטים מזהים באשר לתובעים. לטענת המבקשים הסיבה בגינה התבקש וניתן צו איסור הפרסום אינה נכללת בגדר רשימת המקרים הסגורה המנויה בסעיף 70 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"). עוד הם טוענים באשר לזכות הציבור לדעת, וחשיבותו של עיקרון פומביות הדיון, אשר את חריגיו יש לפרש על דרך הצמצום. לטענתם של המבקשים מהות הטענות שבכתבי הטענות ותוכן הפשרה מהווים מושא לעניין ציבורי רב, והעניין הציבורי בפרשה מחייב איזון אינטרסים שתוצאתו התרת הפרסום.

 מנגד טוענים המשיבים- הנתבעים בדבר המשקל הרב שיש לייחס לכך שהפשרה הושגה בטרם נשמעו ראיות. מבלי שנשמעו העדויות ונותחו הראיות, לא ניתן לומר שיש הכרעה שיפוטית שיכולה לעניין את הציבור. לטענתם, אלמלא הייתה התובעת 2 קטינה, לא היה הסכם הפשרה מוגש לאישור בית המשפט, אלא בקשה מוסכמת לסילוק התביעה, בעוד שפרטי הפשרה היו נותרים נחלתם בלבד. עוד נטען באשר להשפעה הרוחבית שעלולה להיות להתרת הפרסום בניגוד לבקשת הצדדים לתביעה העיקרית, ולתועלת החברתית שבעידוד פשרות.

התובעים הודיעו שצו איסור הפרסום ניתן לבקשת הנתבעים, מבלי שהם התנגדו לכך, ואין להם עניין בהסרתו.

דיון

בניגוד למשתמע מלשון הבקשה והתגובה לה, הרי שמלבד איסור פרסום זהות הצדדים, לא הוגבל פרסומם של יתר פרטי הפרשה והפשרה, ולמען הסר ספק אציין שאני מתירה פרסומם של כל הפרטים, למעט זהות הצדדים.

אין עוררין שהעיקרון לפיו על ההליך המשפטי להתנהל בפומבי הינו אחד העקרונות החוקתיים המרכזיים שביסוד שיטת המשפט שלנו (ע"פ 353/88 וילנר נ' מדינת ישראלפ"ד מה(2) 444 (1991)). אלא שעיקרון פומביות הדיון, על הרציונלים העומדים בבסיסו, אינו עומד בדד. זהו עקרון יחסי, ועליו לסגת לעיתים מפני זכויות ואינטרסים נוגדים (בג"ץ 1435/03 פלונית נ' בית הדין למשמעת של עובדי המדינהפ"ד נח(1) 529 (2003)). כאשר מתבקשת פגיעה בעיקרון הפומביות יש לבחון קיומה של עילה העשויה להוות בסיס לבקשה, ואת השיקולים השונים - הן האינטרס בבסיס העילה והן שיקולים אחרים המצדיקים את פגיעה בעיקרון הפומביות (ע"פ 353/88 הנ"ל).

בעניינינו, איסור פרסום הפרטים המזהים מכוח סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט, על רקע הפגיעה החמורה בפרטיות של הנתבעים, ובמיוחד לאור משקלם של השיקולים השונים להתרת הפגיעה בעיקרון פומביות הדיון: עוצמתה המינורית של הפגיעה, נסיבות העניין והפשרה.

כבר נקבע כי המונח פרטיות הוא רחב, ותחום התפרשותה של הזכות לפרטיות אינו ניתן לאומדן מדויק. בע"א 439/88 רשם מאגרי מידע נ' ונטורהפ"ד מח(3) 808 (1994) הביע השופט בך דעתו ששמו של אדם נכלל בגדר " ענייניו הפרטיים של אדם". במקום אחר קבע הנשיא ברק כי ניתן לעגן את ההגנה על שם טוב בזכות לפרטיות, שכן פרסום שיש בו לשון הרע פוגע לא פעם בפרטיותו ובצנעת חייו של הנפגע (רע"א 4740/00 לימור אמר נ' אורנה יוסףתק-על 2001(3), 489 (2001)).

בנסיבות העניין שבפני, אושר הסכם הפשרה בטרם הוגשו ראיות ומבלי שנחקרו עדים, מבלי שנקבעו כל ממצאים עובדתיים ולא הוכרעה המחלוקת. טענות הצדדים לא עברו את " כור ההיתוך המשפטי" (ע"פ 11793/05 חברת החדשות הישראלית בע"מ נ' מדינת ישראלתק-על 2006(2), 62).

זאת ועוד, איסור פרסום שמות הנתבעים אינו מפר את הרציונלים בבסיס עיקרון פומביות הדיון. הלכה היא כי שלושה הם הרציונלים העיקריים מאחורי העיקרון האמור (ע"פ 11793/05 הנ"ל): הרציונאל הראשון הינו זכות הציבור לדעת, והוא מבוסס גם על חופש הביטוי וחופש העיתונות. בבסיס העיקרון החופש לפרסם ברבים את הנעשה בבית המשפט על מנת לאפשר לציבור לקבל מידע על אופן פעולתן של הרשויות הציבוריות, ובכלל זה הרשות השופטת, באופן שיאפשר לו ביקורת ציבורית על הרשויות, ועל מנת לתרום לגיבוש סדר היום הציבורי, על ידי מסירת מידע העשוי לסייע לפרטים לכלכל את צעדיהם ולעצב את השקפותיהם ודעותיהם (רע"א 3614/97 אבי יצחק נ' חברת החדשות הישראליתפ"ד נג(1) (1998)). הרציונאל השני בבסיס עיקרון פומביות הדיון הינו תרומתו לשיפור איכות ההחלטה הניתנת בסוף ההליך, והשלישי מתייחס לאמון הציבור ברשויות הציבור בכלל, ובבתי המשפט בפרט.

די בפרטי הפרשה המותרים לפרסום על מנת לקיים את שלושת הרציונלים המפורטים. בגדר האיזון בין עקרון פומביות הדיון לבין הפגיעה בפרטיות יש לשקול את מידת העניין הציבורי שבפרסום המסוים אל מול הנזק שייגרם כתוצאה ממנו. אין די בכך ששמם של הנתבעים מסקרן את הציבור. לטענת המבקשים " מהות הטענות שבכתב התביעה, ואף בכתב ההגנה, ואף תוכן הפשרה מהווים מושא לעניין ציבורי רב" (סע' 23 לבקשה). כל אלו מותרים לפרסום. די בהם כדי לספק את המידע הדרוש על מנת לממש את חופש הביטוי, לעצב את דעת הקהל ולאפשר ביקורת ציבורית. אין בשמותיהם של הנתבעים עניין ציבורי אשר יצדיק פגיעה בפרטיותם. לשם כך ניתן להקיש מן ההגנה מקבילה בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, במסגרתו נקט המחוקק לשון "עניין ציבורי" בכוונה ברורה לבדלה מן המונח "עניין לציבור" (ע"פ 11793/05 לעיל). להבדלה זו משמעות מהותית. "עניין ציבורי" משמעו עניין ומידע שבפרסומו יש משום תועלת לציבור או תועלת למדינה, במובן הערכי והעמוק, ולא במובן "הצהוב", דהיינו מידע שהציבור מתעניין בו בפן הרכילותי, מידע שיש בו כדי " לספק מזון לסקרנים או למלא יצרם של רכלנים..." (ע"א 213/69 חברת החשמל לישראל בע"מ  נ' עתון "הארץ" בע"מפ"ד כ"ג(2) 87). עניין ציבורי המצדיק פגיעה בפרטיות אדם על ידי פרסום הוא מידע העשוי להביא תועלת לציבור אם תורם הוא לגיבוש דעתו בעניינים ציבוריים, ואם יש בו כדי לגרום לשיפור אורחות חייו (ז' סגל "הזכות לפרטיות למול הזכות לדעת" עיוני משפט ט (תשמ"ג) 175, 196).

המטרות בשמן עומד עקרון פומביות הדיון נשמרות במלואן גם ללא פרסום פרטים מזהים, ובמיוחד על רקע נסיבות העניין והפשרה. משמעותה של הפשרה "קניית סיכון". בבסיס הפשרה יכולים לעמוד טעמים ראייתיים או אחרים ואין בה משום הודאה בטענות התביעה.

זאת ועוד, בקשתם של הצדדים לאיסור פרסום זהותם של הצדדים כחלק מן ההסכמות ביניהם, שעוגנו בהסכם הפשרה, שהוא לטובת הקטינה וזכה לאישורו של בית המשפט.

יש להקפיד שפרסום פרטי הפרשה ישקף באופן נאמן והוגן את נסיבות המקרה והפשרה.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום י"ד באייר, תשס"ח (19 במאי 2008) בהעדר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ