אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> איסור פרסום בתביעות לפי החוק למניעת הטרדה מינית וחוק איסור לשון הרע

איסור פרסום בתביעות לפי החוק למניעת הטרדה מינית וחוק איסור לשון הרע

תאריך פרסום : 31/01/2013 | גרסת הדפסה
ע"ע
בית דין ארצי לעבודה
29212-05-12
20/01/2013
בפני השופט:
1. עמירם רבינוביץ
2. רונית רוזנפלד
3. אילן איטח


- נגד -
התובע:
פלוני
עו"ד מאיר אבירם
עו"ד אורית סבטני
הנתבע:
1. אלמונית
2. פלונית

עו"ד מיכל פיינברג
עו"ד איתמר כהן
עו"ד טניה ליאחובסקי
פסק-דין

השופטת רונית רוזנפלד

פתח דבר

1.      האם יש להורות על קיום דיון בדלתיים סגורות בתביעותיהם ההדדיות של הצדדים, שעניינן בעילות לפי החוק למניעת הטרדה מינית התשנ"ח-1998 וחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, וליתן צו פרסום אודותיהם? זו השאלה העומדת להכרעתנו בערעור, לאחר מתן רשות, על החלטתו של בית הדין האזורי בירושלים (הנשיאה דיתה פרוז'ינין ונציגי הציבור מר אפרים פוסט וגב' נירה עילם; ס"ע 48426-01-12). בהחלטתו מושא הערעור, דחה בית הדין האזורי את בקשת המערער לקיום הדיון בדלתיים סגורות ולאיסור פרסום, וזאת בכפוף להוראתו בדבר חיסיון שמה של המשיבה 2.

הרקע העובדתי

2.      המערער עבד אצל המשיבה 1 (להלן: המשיבה), שהיא תאגיד ציבורי, במשך שנים רבות עד לפרישתו לגמלאות ביום 5.1.2012, לאחר כ-30 שנה בהן כיהן כיו"ר ועד העובדים אצלה. המשיבה 2 (להלן: פלונית), עובדת המשיבה, התלוננה כי המערער הטריד אותה מינית. אצל המשיבה התנהל בירור של התלונה. בודקת התלונה, עו"ד בר יהודה, שהינה עורכת דין חיצונית למשיבה (להלן גם: הבודקת), מצאה את התלונה מוצדקת, והמליצה על נקיטת אמצעי משמעת כנגד המערער. המשיבה הודיעה למערער כי היא מאמצת את המלצות הבודקת. בעקבות הבירור פרש המערער לגמלאות, על פי החלטתו, מבלי שננקטו נגדו אמצעי משמעת. המערער הגיש תביעתו לבית הדין האזורי כנגד שתי המשיבות בה תבע מהן פיצוי כספי על נזקים שנגרמו לו לטענתו עקב תלונת השווא של פלונית נגדו. לפי הנטען בכתב התביעה, פלונית העלתה כנגד המערער תלונת שווא בעילה של הטרדה מינית, באופן מגמתי ועל מנת להרחיקו מהתמודדות נוספת לתפקיד יו"ר הוועד. לטענתו, המשיבה "עטה" על ההזדמנות להרחיקו מתפקידו כיו"ר הוועד. בכך פגעו פלונית והמשיבה במעמדו ובשמו הטוב. בתביעתו טוען המערער ארוכות כנגד פגמים שנפלו בהליך הבדיקה של הבודקת וכנגד מסקנותיה. לטענתו " ככל שלא ננקט כלפיו כל הליך משמעתי או אחר שבו ניתנה לו ההזדמנות להפריך את הנטען כלפיו ולהוכיח את חפותו יש לבטל את ממצאי סיכום הבירור מסקנותיו והמלצותיו". לדבריו: " הפגמים שנפלו בבירור התלונה הינם חמורים מהותיים ויורדים לשורשו של עניין באופן שמצדיק את ביטול דו"ח סיכום הבירור על מסקנותיו והמלצותיו ".

בהתייחס לפלונית מוסיף המערער וטוען בתביעתו כי היא הוציאה דיבתו רעה, ודבריה הם "לשון הרע" כמשמעם בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק איסור לשון הרע). בקשר למשיבה נטען כי באופן שבו נעשה בירור התלונה על ידי המשיבה, נהגה המשיבה בקלות ראש ובחוסר רגישות " ולא כמתחייב מהוראות החוק למניעת הטרדה מינית, ובכך גרמה לביזויו והשפלתו בשלב בו הוא החליט על פרישתו מהעבודה ". לטענת המערער נגרם לו נזק קשה וכבד בגינו הוא תובע מן המשיבות פיצוי בסך 500,000 ש"ח. בנוסף לכך נטען כי המשיבה הפרה כלפיו את הוראות החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998 (להלן: החוק למניעת הטרדה מינית), ועל כך הוא זכאי לפיצוי נוסף בשיעור של 50,000 ש"ח. כמו כן תובע המערער פיצוי באותו סכום משתי המשיבות עקב פגיעה שפגעו המשיבות בכבודו כאדם וכעובד.

בד בבד תלויה ועומדת לבירור בבית הדין האזורי תביעה שכנגד שהגישה פלונית כנגד המערער, בעילה של הטרדה מינית, ולפי חוק איסור לשון הרע. במסגרת התביעה שכנגד מפרטת פלונית בין השאר את מעשי ההטרדה המיוחסים על ידה למערער.

3.      במצורף לכתב התביעה הגיש המערער בקשה לקיום הדיון בתביעה בדלתיים סגורות (להלן: הבקשה). בבקשתו חזר המבקש ופרט את טענותיו כפי שפורטו בכתב התביעה. ביום 25.1.2012 ניתנה החלטת בית הדין האזורי בדבר איסור פרסום ארעי. לאחר דיון שהתקיים בבקשה ניתנה ביום 30.4.2012 החלטת בית הדין האזורי בדבר דחיית הבקשה לקיום הדיון בדלתיים סגורות ואיסור פרסום. כמו כן קיבל בית הדין את בקשת פלונית והורה על חיסיון שמה בלבד. על החלטת בית הדין האזורי הגיש המערער בקשת רשות ערעור. בהחלטת השופטת ורדה וירט ליבנה מיום 30.10.2012 ניתנה למערער רשות ערעור.

החלטת בית הדין האזורי

4.      בבואו לדון בבקשת המערער, עמד בית הדין האזורי על מעמדו המיוחד של הכלל בדבר פומביות הדיון, כאחד מן העקרונות החוקתיים שביסוד שיטת המשפט שלנו, ועל כך שככלל, הזכות לפרטיות הגם שהיא מעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נסוגה מפני עקרון פומביות הדיון. בית הדין הפנה לחריגים לכלל בדבר פומביות הדיון, המפורטים בסעיף 68(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, ובהם החריג הקבוע בסעיף 68(ב)(5) לפיו רשאי בית משפט לדון בדלתיים סגורות לשם " הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ה-1998". בית הדין עמד בפסק דינו על ההגנה המיוחדת הניתנת לצדדים בהליכים על פי החוק למניעת הטרדה מינית שנועדה, בין היתר, למנוע חשיפת פרטים אינטימיים מחייהם. בית הדין ציין בהחלטתו כי לפי הוראת סעיף 10(ג) לחוק למניעת הטרדה מינית המחוקק מטיל חובה פוזיטיבית להיעתר לבקשה לסגירת הדלתיים. עם זאת, ניתן שיקול דעת לבית הדין " להחליט אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו". בית הדין נדרש לצורך כך לבחון את האינטרסים השונים ולאזן ביניהם, כשמצד אחד יש לבחון את אינטרס הציבור בפרסום ומאידך יש לבחון את הנזק שעלול הפרסום לגרום לבעלי הדין. בית הדין ציין עוד, כי יש להבחין בין הליך פלילי להליך אזרחי, שבהליך פלילי מוגש כתב אישום לאחר חקירה של הרשויות בעוד שבהליך אזרחי הטענות לא נבדקו על ידי גורם חיצוני אובייקטיבי.

5.      בהתייחסו לנסיבות המקרה, ציין בית הדין, כי המבקש לא הכחיש את טענותיה של פלונית, כי עקב פרסום פרשות ההטרדה המינית שנקשרו בשמו לא ייגרם לו נזק גדול בפרסום, אם בכלל, וכי אין מדובר במידע חדש שלא היה ידוע קודם לכן. כמו כן, על אף שמדובר בהליך אזרחי בו בדרך כלל, לא נבחנות התלונות על הטרדה מינית על ידי גורם חיצוני ואובייקטיבי, בעניינו של המערער מינתה המשיבה עו"ד חיצונית לבירור תלונתה של פלונית. בירור זה העלה כי התלונה מוצדקת, ומכל מקום אין היא מבוררת לראשונה בבית הדין. סיבה זו מטה הכף לפתיחת הדלתיים. אשר לאינטרס הציבורי ציין בית הדין, כי המערער מילא במשך כ-30 שנה תפקיד של יושב ראש ועד העובדים אצל המשיבה, שהיא תאגיד ציבורי ומעמדה מעוגן בחוק. לפיכך, קיים אינטרס ציבורי בפרסום מידע אודות תביעתו של המערער. זאת מה עוד, שבבקשתו של המערער צוין כי תלונתה של פלונית נועדה להרחיק אותו מהתמודדות על תפקיד יושב ראש ועד העובדים. בשל התלונה, ועקב פרישתו מעבודתו בעקבות תוצאות הבירור שנערך בעניין זה, נמנעה ממנו אפשרות להציג את מועמדותו לתפקיד זה. אלה הן שאלות שיש לציבור עניין בהן, ואין מדובר במידע רכילותי. לפיכך נקבע כי האינטרס הציבורי לנהל את ההליך בדלתיים פתוחות מצדיק סטייה מדרך המלך, שהינה ניהול ההליך בדלתיים סגורות. על כן הוחלט כי התביעות ההדדיות תשמענה בדלתיים פתוחות. עם זאת נקבע כי אין אינטרס ציבורי להתיר את חשיפת שמה של פלונית בשלב זה, וכי שמה יוותר חסוי.

בקשת רשות הערעור

6.      לטענת המערער, החלטתו של בית הדין האזורי פוגעת בזכויותיו הדיוניות והמהותיות, ואינה עולה בקנה אחד עם החריגים שנקבעו בדין לעקרון פומביות הדיון. עקרון זה, כמו גם זכות הציבור לדעת, אינם עקרונות מוחלטים. בהליכים שעניינם הטרדה מינית נתן המחוקק הגנה מיוחדת לצדדים להליך, והורה על ניהול ההליך בדלתיים סגורות לשם הגנה על זכויותיו של הנאשם בהטרדה מינית, לרבות פרטיות והגנה על שמו הטוב. המערער מבהיר כי הוא הגיש את תביעתו לבית הדין האזורי במטרה לטהר את שמו. בתביעתו טען כי התלונה שהוגשה נגדו היא תלונת סרק שהוגשה עקב רצונה של פלונית לסייע למקורב לה, ששימש כסגנו בארגון העובדים, להיבחר לתפקיד יו"ר הארגון. בנסיבות אלה, החלטתו של בית הדין האזורי אינה מגנה על זכותו של המערער לפרטיות ומפני טענות שאינן מבוססות.

         כמו כן, בית הדין האזורי לא התייחס לנזק שכבר נגרם למערער כתוצאה מפרסום הפרשה בתקשורת, ולכך שמסיכום הבירור שערכה הבודקת עולה, כי נערכו על ידה ניסיונות לא מבוטלים להגיע אל מתלוננות נוספות. אילו היו מבקשות מתלוננות אחרות להגיש תלונה נגד המערער, הייתה להן אפשרות להגיש תלונה לאחר הפרסום או לפחות בזמן בו נבדקה תלונתה של פלונית על ידי הבודקת. לפיכך אין צורך בפרסום הפרשה כעת במטרה להזמין תלונות נוספות נגד המערער.

         אשר לבירור התלונה על ידי הבודקת מדגיש המערער, כי הוא טען לפגמים רבים בהליך בירור התלונה נגדו, לרבות בעצם מינויה כאחראית לבירורה, וכי טענותיו לעניין הרקע להגשת התלונה לא נבדקו כלל על ידה. לפיכך, אין לפרסם טענות ועובדות שלא הוכחו לפני בית הדין, ואשר יש בידי המערער להפריכן.

         נוסף על כך טוען המערער, כי בית הדין העניק משקל לקיומו של האינטרס הציבורי לדעת את פרטי תביעתו על שום מקום עבודתו, וטענתו כי התלונה נועדה להרחיקו מהתמודדות על תפקיד יו"ר הוועד. עם זאת, בית הדין לא התייחס לכך שהמערער כבר אינו עובד במשיבה, ממנה פרש מבלי שננקטו כנגדו צעדים משמעתיים. ככל שמדובר באינטרס ציבורי מוצדק, אין הצדקה לפרסם את פרטי ההליך באופן חלקי אלא להורות גם על חשיפת שמה של פלונית. כמו כן נטען שהליכים בתביעות הטרדה מינית נערכים בדרך כלל בדלתיים סגורות, ללא קשר למיהות הגוף שבו מועסקים הנילון והמתלונן. אילו רצה המחוקק לאבחן את מיהות הגוף שבו התבצעה לכאורה הטרדה המינית בהקשר של פומביות הדיון, היה מורה במפורש על ניהול ההליך בו מעורבים גופים אלה בדלתיים פתוחות.

         לאור האמור, ובאיזון האינטרסים של שני הצדדים, היה מקום להתייחס גם להעצמת נזקו של המערער על ידי פרסום ההליך, כאשר הוא מצוי בראשיתו וטרם נקבעו בו ממצאים עובדתיים מבוססים. אילו יימצא כי תביעתו של המערער מוצדקת, לא יהיה ניתן לרפא את הנזק שייגרם לו. עם זאת, ניתן להגשים את האינטרס הציבורי על ידי היתר פרסום לאחר מתן פסק הדין. בית הדין לא שקל את היתרון שבאיסור פרסום בתקופת ניהול המשפט, ומתן היתר פרסום לאחריו, ולפיכך, החלטתו אינה מידתית. משכך ביקש המערער כי החלטת בית הדין האזורי תבוטל, וכי ההליך בעניינו ינוהל בדלתיים סגורות.

7.      בתגובתה לבקשת רשות הערעור טענה המשיבה, כי היא אינה מתנגדת לבקשת המערער, בכפוף לכך שיוטל צו איסור פרסום מלא על שמותיהם של כל הצדדים להליך, וכי הדיון יתקיים בדלתיים סגורות, עד למתן פסק הדין. לגישתה, גם לתאגיד ציבורי עומדת הזכות להגן על שמו הטוב ועל המוניטין שלו, ואין להבחין בינו ובין מעסיק פרטי. שמה של המשיבה כתאגיד ציבורי המתקיים בעיקר מתרומות ייפגע אם שמה יפורסם עוד בטרם הוכחו הטענות החמורות אשר העלה המערער נגדה. עוד נטען כי למשיבה אין עוד כל קשרי עבודה עם המערער; כי מאז ינואר 2012 המערער אינו חלק מוועד העובדים, וכי לא קיימת ישות בשם ועד הגמלאים שלה. 

8.      בתגובתה, סומכת פלונית את ידיה על החלטתו של בית הדין האזורי. פלונית מוסיפה, כי מסיכום הבירור שנערך על ידי הבודקת עולה, כי המערער סיגל לעצמו דפוס התנהגות רב שנים, אשר התאפיין בניצול כוחו כיו"ר ועד העובדים לצורך הטרדה מינית של עובדות במשיבה. בשל תפקידו וכוחו הרב חששו עד כה עובדות רבות להגיש נגדו תלונות. לאור סיכום בירור זה הוחלט על סיום עבודתו של המערער ועל פרישתו לאלתר מתפקידו. למיטב ידיעתה של פלונית, אף כיום ממשיך המערער למלא תפקיד בכיר בוועד הגמלאים של המשיבה, וזאת על אף נסיבות פרישתו. אין ראיה טובה מכך על כוחו הרב של המערער אצל המשיבה, ולסיבה מדוע עובדות אחרות חוששות להגיש נגדו תלונה. פלונית סבורה, כי בקשתו של המערער " נועדה לצורך עניין אחד בלבד - לסכל אפשרות של עובדות נוספות שהוטרדו מינית על ידו לדעת על קיומו של ההליך, ובכך למנוע מהמשיבה [פלונית, ר.ר.] להביא ראיות נוספות על התנהלותו..". על כן, בפרסום הפרשה יש תועלת לחברה, ולפיכך יש להעדיף את האינטרס הציבורי על פני שמו הטוב של המערער. עוד נטען כי במקרה זה ההטרדה המינית היא חוליה אחת בשרשרת של הטרדות מיניות שביצע המערער במקום העבודה. על כך ניתן ללמוד מן הבירור שנערך בתלונתה של פלונית. בנסיבות שכאלה יש מקום לשקול את פרסום ההליך. אם כך הם הדברים כאשר מדובר בהליך אותו יוזמת מתלוננת, קל וחומר הוא כאשר מדובר בהליך אותו יוזם הנילון.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ