אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> איסור על עבריין מין להתגורר בבית משפחתו במשך שנה ממועד שחרורו

איסור על עבריין מין להתגורר בבית משפחתו במשך שנה ממועד שחרורו

תאריך פרסום : 10/12/2008 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
3014-08
07/12/2008
בפני השופט:
ח' מלצר

- נגד -
התובע:
פלוני
עו"ד סאמר עלי
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד עמית אופק
החלטה

1.        זהו ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ר' שפירא) מתאריך 9.3.08, בגדרה הוחלט על מתן צו פיקוח לעורר על פי חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו - 2006 (להלן - חוק ההגנה). הערר מכוון כנגד אותו רכיב של הצו שבמסגרתו נאסר על העורר להתגורר בבית משפחתו בצפון הארץ במשך שנה ממועד שחרורו (25.3.08).

הרקע

2.        העורר הורשע במסגרת הסדר טיעון בביצוע עבירות מין באחיו. בעת ביצוע העבירות היה העורר כבן שמונה עשרה ואחיו כבן חמש עשרה. העבירות בוצעו בבית המשפחה, כאשר העורר ואחיו היו לבדם בבית. בעקבות הרשעתו, נגזר על העורר עונש של שמונה שנות מאסר, מהן חמש שנים וחצי לריצוי בפועל. ערעור שהגיש לבית משפט זה וכוון כנגד חומרת העונש נדחה (ע"פ 820/03 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 11.8.03)).

3.        לקראת סיום מאסרו של העורר התבצעה הערכת מסוכנותו של העורר כנדרש על פי סעיף 6 לחוק ההגנה. נמצא כי רמת מסוכנותו של העורר היא בינונית, ובעקבות זאת ביקשה המדינה כי יינתן צו פיקוח ומעקב לגבי העורר למשך ארבע שנים ממועד שחרורו, במסגרתו ייקבעו התנאים הבאים:

(א)   שיתוף פעולה עם המפקח, חובת קיום מפגשים עם קצין הפיקוח, במועדים ובתדירות שייקבע קצין הפיקוח מעת לעת.

(ב)    הגבלה ביצירת קשר עם קורבן העבירה ואחיו הקטינים, אלא אם כן נוכח במקום בגיר נוסף.

(ג)    הגבלה על מקום מגוריו באופן האוסר עליו מגורים בבית המשפחה, מאחר ומשפחתו אינה משתפת פעולה עם גורמי הטיפול ובביתם מתגורר בן קטין, שעלול להיפגע על ידי המשיב.

(ד)    קבלת אישור קצין הפיקוח למקום עבודה, בין בתמורה ובין בהתנדבות - על מנת לוודא העדר קשר בינו לבין קטינים במקום העבודה וכן שלילת סכנה לקורבנות פוטנציאליים במקום העבודה.

4.        במסגרת הדיון שקיים בית המשפט הנכבד קמא בבקשת המדינה, הסכים העורר למגבלות האמורות בסעיפים (א), (ב) ו-(ד), אף כי סבר כי מדובר בתקופת פיקוח ארוכה מדי. בעניין זה קבע בית המשפט הנכבד קמא כי תקופת ההגבלה של 4 שנים היא ראויה - ועל כך אין ערר בפני.

           בנוסף קבע בית המשפט הנכבד קמא כי יש לקבוע על העורר את המגבלה המפורטת בסעיף (ג), הנוגעת למקום מגוריו, אך להגבילה לתקופה קצרה יותר - למשך שנה אחת (במקום ארבע שנים, כפי שנתבקש על ידי המדינה). בית המשפט הנכבד קמא נימק את החלטתו בכך שהקורבן - אחיו של העורר - לא נמצא בבית הוריו בימות השבוע, אלא רק בסופי השבוע, וזאת נוכח לימודיו בעיר מרוחקת יותר. כמו כן ציין בית המשפט הנכבד קמא את העובדה שאביו של העורר הינו גמלאי של משטרת ישראל, אשר מאז ביצוע העבירות ועד היום יצא לגמלאות וכעת נמצא בבית באופן קבוע ולנוכחותו יש משקל של פיקוח שאין להתעלם ממנו. בית המשפט ציין כי חוק ההגנה מאפשר לקצין הפיקוח לשוב ולבקש את הארכת צו הפיקוח ככל שיש בכך צורך ועל כן אין מקום ליתן צו לתקופה כה ארוכה כבר בשלב זה. בית המשפט הדגיש כי בקיצור תקופת ההגבלה יש כדי לאזן את הסיכון הנשקף מן העורר כלפי קטינים וכלפי אחיו, בדרך של קביעת מגבלה מידתית, וכי בתקופה שבה יורחק העורר מבית הוריו ניתן וראוי לבחון את התנהגותו ואת האפשרות לחזרתו למגורים בבית הוריו. כנגד רכיב זה של החלטת בית המשפט הנכבד קמא מכוון הערר שלפני.

5.        לטענת העורר, הרחקתו מבית הוריו פוגעת בחופש התנועה שלו ובחירותו באופן העולה על הנדרש והיא הפכה אותו בפועל לחסר בית הנאלץ ללון בפרדסים ובצידי הדרך. בא כוחו של העורר מדגיש כי העורר החל לרצות את עונשו בגיל 18 ולא הספיק להתבסס כלכלית בצורה שתאפשר לו כעת לעמוד ברשות עצמו. לטענתו, כל עוד חוק ההגנה אינו מציע אלטרנטיבה למי שהורחק מבית מגוריו - הן מבחינת מקום מגורים חלופי והן מבחינת מימון שכר דירה או השתתפות במימון שכזה, לא ניתן ליישם דרישה זו. בהקשר זה מפנה בא כוחו של העורר לפסיקה דומה שניתנה בהקשרלחוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה- 2004 (להלן - חוק חזרת עבריין מין לסביבת נפגע העבירה). מבחינה דיונית טען בא כוחו של העורר כי בית המשפט הנכבד קמא שגה בכך שלא נתן לו לחקור את עורך חוות הדעת בעניין המסוכנות הנשקפת מן העורר.

6.        לטענת המדינה, הרחקתו של העורר מבית הוריו הכרחית נוכח העובדה שעדיין מתגורר בבית קטין. בא כוח המדינה ציין עוד כי בניגוד לאמור על ידי בא כוחו של העורר, העורר עצמו מסר בשיחה עם קצין הפיקוח שלו כי הוא מתגורר בימים אלה בבית סבתו מצד אמו. עוד הדגיש בא כוח המדינה כי העורר סירב לקבל טיפול במהלך מאסרו ולכן ריצה את מלוא מאסרו וגם לא שוחרר בשחרור מוקדם. לשיטת המדינה, העורר עדיין לא מכיר בבעייתיות שבמעשים שביצע באחיו ועל כן לא ניתן לאפשר את חזרתו לבית. כן ציין בא כוחה של המדינה כי אף הורי העורר והקורבן אינם מכירים בחומרת המעשים שביצע העורר, וכל הנסיבות הללו מלמדות כי הרחקתו מן הבית לתקופה של שנה הינה הכרחית ומידתית. לגבי טענותיו בנוגע להיעדר חלופה למגורים או סיוע מטעם המדינה, הסביר בא כוחה של המדינה כי קיימות אפשרויות לסיוע לאסיר משוחרר, הן ברשות לשיקום האסיר והן ברשויות הרווחה המקומיות, והלין על כי העורר כלל לא פנה לאחד מן הגופים שיכולים לסייע לו בטרם הגיש את הערר לבית המשפט.

7.        לאחר הדיון שהתקיים בפני התבקש העורר לבדוק את כל החלופות האפשריות לקיום צו מעקב בהכוונת הרשות לשיקום האסיר, רשויות הרווחה בכפרו, או בסיוע קרובי משפחתו. בא כוחו של העורר עדכן כי פנה הן לרשות לשיקום האסיר והן לרשות הרווחה המקומית ואולם מאמציו להסדיר מדור לעורר עלו בתוהו. על כן ביקש כי תינתן החלטה בערר, וכך אעשה.

חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין

8.        חוק ההגנה הינו חוק צעיר יחסית, אשר נכנס לתוקפו בתאריך 1.10.2006. מטרתו, כאמור בסעיף 1 לו, היא "להגן על הציבור מפני ביצוע עבירות מין חוזרות על ידי עברייני מין, באמצעות הערכות מסוכנות בשלבים השונים של ההליך המשפטי ותכנית מעקב ופיקוח". על פי הקבוע בסעיף 12 לחוק ההגנה, רשאי בית המשפט - לאחר שקיבל הערכת מסוכנות - להוציא לגבי עבריין מין צו פיקוח ומעקב (לעיל ולהלן - צו פיקוח) לתקופה שייקבע (שלא תעלה על חמש שנים), במידה וסבר שרמת הסיכון שעבריין המין יבצע עבירת מין נוספת איננה נמוכה. צו כאמור יוצא רק לאחר שקיים בית המשפט דיון לאחר קבלת המלצת יחידת הפיקוח והערכת המסוכנות.

9.        סעיף 13(ב) לחוק ההגנה מפרט מגבלות שונות, אותן רשאי בית המשפט לקבוע בצו הפיקוח, ובהן: מגבלה על צריכת משקאות משכרים, או שימוש בסמים מסוכנים; מגבלה על החזקת חומר או כל דבר שנועד לעורר מינית; מגבלה על הימצאות בסביבת מקומות מסוימים; מגבלה על קיום קשר עם עברייני מין; וכן מגבלה לעניין מקום מגורים או עבודה (הקבועה בסעיף 13(ב)(11) לחוק).

           סעיף 23 לחוק ההגנה קובע כי על החלטה ליתן צו כאמור יכול עבריין המין, או נציג היועץ המשפטי לממשלה לפנות לבית המשפט שהוציא את צו הפיקוח בבקשה לעיון חוזר, או להגיש ערר לבית משפט של ערעור. בית משפט זה פסק כי ערר שיוגש לפי סעיף 23 לחוק ההגנה ידון בפני דן יחיד, גם אם נדון בבית המשפט קמא בפני הרכב תלתא. במקרים מסוימים ונדירים ידון בית משפט זה בערר לפי סעיף 23 בהרכב תלתא, ומקרים אלה ייקבעו בהתאם לשיקולים המקובלים לקביעת הרכב שלושה במקום דן יחיד (בש"פ 5668/07 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.9.2007) (להלן - עניין פלוני)).

10.      לא למיותר לציין כאן כי נוכח חדשנותו של חוק ההגנה במחוזותינו, הוא טרם פורש ופותח די הצורך בפסיקה, ועל כן אנו צועדים כאן עדיין בשדה לא חרוש. עלינו לבחון איפוא כעת, מהם השיקולים שעל בית המשפט לשקול בטרם יתן צו פיקוח בכלל, וצו המטיל מגבלות על מקום מגורים בפרט?

           כאמור לעיל, מטרת חוק ההגנה החדש הינה להגן על כלל הציבור מפני פגיעה חוזרת של עבריין המין (ראו: סעיף 1 לחוק; דברי ההסבר להצעת החוק, ה"ח 3180, 923-922). על כן, נערכת לעבריין המין מבעוד מועד הערכת מסוכנות, במטרה לבחון מהו הסיכון שיישקף ממנו לחברה לאחר שחרורו ממאסר. בפני בית המשפט ניצבת הערכת המסוכנות, והיא צריכה להוות את הבסיס לכל החלטה לגבי צו הפיקוח. במה דברים אמורים? על בית המשפט לבחון את עניינו הפרטני של עבריין המין, כפי שהוא משתקף מהערכת המסוכנות שבוצעה לו - נסיבות ביצוע העבירה וחומרתה, התנהגותו של עבריין המין במאסרו, הכרתו במעשים שביצע ונכונותו לקבל טיפול במידה והגורמים המוסמכים סברו כי יש מקום לטיפול, הערכת גורמי הטיפול לגבי המסוכנות הקונקרטית הנשקפת ממנו, ועוד גורמים נוספים המשתנים ממקרה למקרה. לאור נתונים אלה יש לשקול את הבקשה למתן צו פיקוח. יוער, כי בניגוד לחוק חזרת עבריין מין לסביבת נפגע העבירה - אין הכרח על פי חוק ההגנה לבחון את מצבו של הקורבן ביחס לעבריין המין, שכן מטרת החוק אינה להגן על הקורבן הספציפי, אלא על הציבור בכללותו. מובן, עם זאת, שככל שהמגבלה הנדרשת בצו הפיקוח על פי חוק ההגנה היא מגבלה הנוגעת ליחסי עבריין המין עם הקורבן, הרי שאז יש לבחון גם סוגיה זו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ