אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אין קשר בין מחלת הטרשת הנפוצה, לבין תנאי השירות של המערערת

אין קשר בין מחלת הטרשת הנפוצה, לבין תנאי השירות של המערערת

תאריך פרסום : 27/12/2009 | גרסת הדפסה
ע"נ
בית משפט השלום ראשון לציון
271-07
29/11/2009
בפני השופט:
יעל בלכר - אב"ד

- נגד -
התובע:
מ' מ'
עו"ד נצחיה לבנדה רצון
הנתבע:
אגף השיקום -קצין התגמולים
עו"ד דרורי מפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי)
פסק-דין

בפנינו ערעור על החלטת קצין התגמולים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 (נוסח משולב) (להלן: " החוק") מיום 17.10.07, לפיה אין קשר בין מחלת הטרשת הנפוצה ובין תנאי השירות של המערערת ו/או החבלה מיום 7/10/04.

כללי

1.             המערערת, ילידת 6.11.84, התגייסה ביום 21.11.02 בפרופיל 97 ושירתה כלוחמת מג"ב ומכ"ית על קו התפר בקיבוץ בחן, ביחידת מ"ח פלחוד של משמר הגבול.

2.             לטענת המערערת שירותה לווה בדחק נפשי ופיזי מתמשך ושוחק ולא-אחת, חששה לחייה. בתוקף תפקידה נחשפה לקטטות, מעצרים חיפושים אחר חשודים ואוכלוסייה עוינת סביבה. המערערת מציינת במיוחד שני אירועים חריגים שחלו בתקופת שירותה. האחד, אירוע בכפר קאסם מיום 7.10.04, אותו מתארת המערערת כקשה ביותר. והשני, במסגרת ה"התנתקות", בשירות הקבע, אליו גויסה כחודש לאחר תום השירות הסדיר  (שהסתיים ביום 15.5.05).

3.             אשר לאירוע בכפר קאסם - לטענת המערערת, במהלך סיור בכפר ביקשה מתושב להזדהות. הלה סירב וכתוצאה מכך כ-30 אנשים התאספו סביב הג'יפ בו הייתה המערערת עם צוותה, הכו אותה ואת אנשי הצוות, ניסו לגנוב את נשקה ולחטוף את אחד מאנשי הצוות. המערערת, שהייתה פצועה, חששה לחייה ובנס ניצלה מהמקום (עמ' 4-5 לתיק הרפואי). התקרית הסתיימה לאחר שנהג הג'יפ ירה באוויר, ההמון הזועם הופתע, והם יצאו במהירות רבה מהכפר.

4.             לטענת המערערת, היא הגיעה לבי"ח מאיר חבולה בכל חלקי גופה, שרוטה, דם ניגר ממקומות שונים בגופה ובמיוחד חשה כאבי ראש עזים. המערערת שוחררה באותו היום, עם המלצה למנוחה וללא ממצאים מיוחדים. כיממה לאחר מכן, חשה טשטוש בראיה בעין שמאל ובהמשך, גם בימין. כאבי ראש שלא פסקו. פנתה למרפאה הצבאית ומשם הופנתה לבי"ח איכילוב. בביה"ח נבדקה על ידי נוירולוג וע"י רופא עיניים שלא מצאו ממצאים מיוחדים. הטשטוש חלף כעבור שבוע-שבועיים, אולם בהמשך חזרה תחושת הטשטוש בראיה ואף חשה הרדמות ברגלים ובידיים. לטענת המערערת, תלונותיה בעניין זה לא זכו להתייחסות מיוחדת, היא לא נשלחה לבדיקות נוספות והומלצו מנוחה ומשככי כאבים לפי הצורך.

5.             ביום 15.5.05 סיימה המערערת את שירות החובה וכעבור חודש, גויסה לשירות קבע שהסתיים בתאריך 1.1.06. במהלך שירות הקבע, השתתפה המערערת בפעילות ב"התנתקות". תפקידה היה לעזור בפינוי תושבים סרבנים, תפקיד קשה שלווה בסערת רגשות. כבר לאחר הפינוי הראשון, באוטובוס בדרך חזרה, חשה שוב בהירדמויות ברגל וביד. כשהחמירו התופעות פנתה למרפאה של ביקור רופא בכפ"ס. הרופא לא מצא ממצאים מיוחדים. לאחר כיומיים פנתה לרופאת המשפחה בקופת חולים, שהפנתה אותה לבדיקה נוירולוגית. הנוירולוג שלח את המערערת לאשפוז בבי"ח מאיר.

6.             ביום 7.7.05 אושפזה  המערערת בבי"ח מאיר ושם לראשונה אובחנה מחלת טרשת הנפוצה בה לקתה (האשפוז 7/7/05-12/7/05).

7.             לאחר אשפוזה האחרון וגילוי מחלתה שובצה המערערת בתפקיד של סמלת מבצעים ולא כלוחמת, וזאת עד לתום שירות הקבע. במהלך שירות הקבע סבלה המערערת מעוד שני התקפים ואושפזה בתאריכים 18/9/05 ו- 28/11/05. 

תמצית טענות הצדדים

8.             לטענת המערערת, מחלת הטרשת בה לקתה התפרצה תוך ועקב השירות. אופי שירותה הצבאי והאירוע בכפר קאסם, בפרט, היו הגורמים לפרוץ מחלת הטרשת שבה לקתה בסמוך לאחר אירוע זה. לחילופין, אם יקבע כי המחלה לא נגרמה עקב תנאי השירות, הרי שהמחלה החמירה עקב שירותה הצבאי.

9.             המשיב אינו חולק על קיומו של האירוע בכפר קאסם ועל כך שמדובר באירוע דחק, אלא שלשיטתו, אין קשר בין אירוע זה, וכלל תנאי השירות של המערערת, לבין מחלתה. לטענת המשיב, המערערת לא עמדה בנטל להוכיח קיומה של אסכולה רפואית שלפיה יש בדחק נפשי כדי לגרום לפריצת מחלת הטרשת הנפוצה או להחמרתה. גם אם קיימת אסכולה רפואית כאמור, מחלתה של המערערת פרצה לפני גיוסה. יתר על כן, וגם אם נקבל שתנאי השירות היו מלחיצים, היו בחיי המערערת גורמי דחק אחרים, קשים יותר, שאינם קשורים לשירות. עוד טוען המשיב כי חוות הדעת מטעם המערערת נשענת על תשתית ראייתית לא מבוססת.

חוו"ד המומחים הרפואיים

10.         המערערת תמכה ערעורה בחוות דעת רפואית נוירולוגית מיום 11.9.06 ערוכה על ידי פרופ' עמוס קורצ'ין (מסמך 135 לת"ר). על פי חוות הדעת, פרצה המחלה לאחר האירוע בכפר קאסם. המערערת סבלה מייד לאחר שחרורה מבי"ח ללא ממצאים, מטשטוש ראיה וראיה כפולה וכעבור מספר ימים גם מהרדמות ברגל, אולם לא נבדקה ע"י נוירולוג. ההפרעות נמשכו עד לאשפוזה ביום 7/7/05, שאז אובחנה המחלה.

11.         פרופ' קורצ'ין קובע כדלקמן:        


" אין ספק כי גב' מ' סובלת מטרשת נפוצה, וכי מחלתה זו פרצה במהלך שירותה הצבאי. טרשת נפוצה היא מחלה אוטו-אימונית, כלומר מחלה בה תוקפת מערכת החיסון של הגוף מרכיבים של הגוף עצמו, ובמקרה זה המוח וחוט השדרה. טרשת נפוצה מאופיינת על ידי מהלך של פגיעות מבודדות ונפרדות זו מזו באזורים שונים של מערכת העצבים, לא ידוע מה הגורמים המביאים לפגיעה באזור זה או אחר, אולם יש נתונים מצטברים על כך שלחץ נפשי יכול לתרום לפרוץ המחלה (1-9). הלחץ הנפשי בו היתה שרויה גב' מ' בשל תנאי השירות הנו בעל משמעות מיוחדת. מצב של לחץ ( stress) גורם להפעלת מערכת החיסון, ומאמרים רבים, מדברים על הקשר בין לחץ נפשי לפריצת מחלות אוטואימוניות בכלל וטרשת נפוצה בפרט. ועדה של האקדמיה האמריקאית לנאורולוגיה אשר מונתה כדי לבחון שאלה זו קבעה כי 'הקשר בין לחץ נפשי קודם והופעת טרשת נפוצה או החמרתה נחשב אפשרי'.            
"בסיכום, על סמך כל הנתונים והשיקולים הנ"ל הנני סבור כי יש לראות את תנאי השרות כגורמים לפריצתה של מחלת טרשת נפוצה (
trigger) אצל גב' מ'"   [ההדגשות אינן במקור].

12.         מטעם המשיב הוגשו שתי חוות דעת ערוכות על ידי פרופ' שדה, הראשונה מיום 30.9.07 (מסמך 144 לת"ר- חוו"ד מייעצת) והשניה מיום 13.4.08 (מסמך 265 לת"ר - חוו"ד מגיבה). בחוות הדעת המייעצת סקר פרופ' שדה את הספרות המקצועית. פרופ' שדה מציין כי " ועדה של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה בחנה סוגיה זו בשנת 1999. מסקנת חברי הועדה היא שאין עדות מדעית מספקת המאמתת או שוללת את קיום הקשר הסיבתי בין דחק נפשי ובין טרשת נפוצה ועל כן ניתן לשקול קשר כזה כאפשרי, אולם העדות המדעית בדבר קשר כזה אינה מספיקה בכדי לקבוע את קיומו בביטחון רפואי סביר". בהמשך בוצע מחקר של Mohr שהתפרסם בעיתון Neurology בשנת 2000. המחקר הצביע על השפעה שולית של דחק נפשי ובין הופעת נגעים חדשים של המחלה ב- MRI. במאמר מערכת בירחון היוקרתי Brain, שנכתב ע"י אחד החוקרים החשובים נקבע כי " הקשר בין התלקחויות של טרשת נפוצה ובין דחק נפשי הוא מזערי אם בכלל". כך גם בסקירה נרחבת משנת 2002 בעיתון המוביל Neurology. עוד ציין פרופ' שדה כי הדעה המקובלת " שאין הוכחה לכך שמתח נפשי יכול לעורר התקף של טרשת נפוצה בא גם לידי ביטי בספרי הסמך (textbooks). למשל בספר הלימוד הקלאסי של Harrison (במהדורה ה- 16 בגרסת האינטנרט המתעדכנת [מידי] יום) ..... או בספר הלימוד הקלאסי בנוירולוגיה Adams & Victor במהדורתו האחרונה (השמינית) .....

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ