אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אין מקום לקבוע כי הדיונים הנוספים לשמיעת ראיות יוקלטו

אין מקום לקבוע כי הדיונים הנוספים לשמיעת ראיות יוקלטו

תאריך פרסום : 16/03/2008 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
2193-08
16/03/2008
בפני השופט:
א' גרוניס

- נגד -
התובע:
1. מנורה חברה לביטוח בע"מ
2. אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ

עו"ד עוזי לוי
עו"ד אלי שורקי
הנתבע:
שלומי לובטון
החלטה

1.        בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד סגן הנשיא י' טימור) דחה בקשה של המבקשות כי דיונים הקבועים בפניו, בהליך אזרחי המתנהל בין המשיב למבקשות, יוקלטו. בקשת רשות הערעור שלפניי הוגשה על החלטה זו.

2.        המשיב הגיש תביעה נגד המבקשות בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בשתי תאונות דרכים. בית המשפט מינה מומחים רפואיים אשר הגישו חוות דעת באשר לנכויות מהן סובל המשיב. שמיעת הראיות החלה בישיבה שנערכה ביום 6.2.08. באותה ישיבה אף נחקר המשיב בחקירה נגדית. חקירתו טרם נסתיימה. בסיום הדיון קבע בית המשפט שני מועדים נוספים לשמיעה בחודש זה. לאחר הדיון הנזכר הגישו המבקשות לבית משפט קמא בקשה כי הדיונים הנוספים הקבועים בפניו יוקלטו, תוך שהמבקשות יישאו בעלות ההקלטה. כאמור, בית המשפט דחה את הבקשה בהחלטה קצרה.

3.        בבקשת רשות הערעור טוענות המבקשות כי יש חשיבות רבה לכך שגם השאלות הנשאלות על ידי בא כוחן במהלך חקירתם של העדים ימצאו ביטוי בפרוטוקול וכך אף התשובות המדויקות של העדים וכן האופן בו ניתנות התשובות. יצוין, כי המשיב התנגד לבקשה שהוגשה לבית המשפט המחוזי.

4.        תקנה 174 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מורה כדלקמן:

"הפרוטוקול יירשם בידי השופט או בידי הרשם בענין שלפניו או בדרך אחרת שקבע השופט או הרשם, לפי הענין, בין בידי רושם או קצרן שקבע לכך ובין במכשיר הקלטה או באמצעי מכניים אחרים".

(וכן ראו סעיף 135 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982).

 ההוראה שבתקנה הינה אנכרוניסטית משהו. היא מחזירה אותנו לימים רחוקים, עת שרישום הפרוטוקול נעשה על ידי השופט (או הרשם) בכתב ידו. בעבר, כאשר לחלק מן השופטים היו מתמחים, נעשה הרישום בידי המתמחים. ברור, כי בעת שהפרוטוקול נעשה בכתב יד לא נרשמה כל מילה ומילה היוצאת מפיו של עד, וכך אף לא נרשם כל הגה הנאמר מפיו של אחד הפרקליטים או על ידי השופט היושב לדין. כבר באותה תקופה, עת נעשה הרישום בכתב יד, לא הייתה חובה לרשום בפרוטוקול כל מילה ומילה, אלא "מספיק אם הרישום משקף בצורה מרוכזת ותמציתית את עיקרי הדברים שנאמרו" (ע"א 33/75, 435/75 איר טרמו בע"מ נ' אתרים בחוף תל-אביב-יפו בע"מ, פ"ד ל(1) 547, 551 (השופט צ' ברנזון) (1975)). משהוכנסו מחשבים למערכת בתי המשפט, חל שינוי בשיטת רישומו של הפרוטוקול. מאותה עת, וכך כיום, נעשה הרישום על דרך הקלדה במחשב. גם בשיטה זו אין רישום מילולי מלא של כל הנאמר באולם המשפטים. נראה שההתקדמות הטכנולוגית לא שינתה בהרבה מבחינת אופיו של הרישום בפרוטוקול.

5.        הפרוטוקול משמש הן את הערכאה הדיונית והן את ערכאת הערעור. בכל הנוגע לערכאה הראשונה, תפקיד הפרוטוקול הוא לסייע בידי השופט היושב לדין בבואו לתת את פסק הדין. מכאן שלפרוטוקול חשיבות שולית בכל אותם מקרים בהם ההחלטה או פסק הדין ניתנים מיד בתום הדיון. לעומת זאת, כאשר ההחלטה או פסק הדין אינם ניתנים מיד בסיום השמיעה, עיון בפרוטוקול ובחינתו משמשים את השופט לשם אחזור המידע הנדרש לצורך הכרעה. ככל שמדובר בערכאת הערעור, הביקורת על ההחלטה או פסק הדין מצריכה לעתים בחינה של התנהלות ההליך בערכאה הדיונית, במיוחד לעניין דברי העדים במשפט. כך ניתנת אפשרות, אף כי מוגבלת, לערכאת הערעור לבחון האם הממצאים אכן מעוגנים בעדויות שנמסרו.                  

6.        תקנה 174 מדברת על כך שהפרוטוקול יירשם בידי השופט "...או בדרך אחרת שקבע השופט...". אין ספק ששיטת רישום הפרוטוקול אינה מבוססת על בחירה של השופט המסוים, אלא מדובר בהחלטה מערכתית, שלפיה הרישום נעשה כיום על דרך הקלדה. אין צורך לומר שאין זה מתקבל על הדעת שכל שופט יחליט באופן עצמאי באיזו שיטה ייערך הפרוטוקול באולמו שלו. יחד עם זאת, רשאי השופט היושב לדין לקבוע כי בהליך מסוים רישום הפרוטוקול יעשה בדרך שונה מאשר הקלדה במחשב. על בעל דין המעוניין שהרישום יעשה בדרך שונה מהמקובל והנהוג מוטל נטל כבד לנמק את בקשתו.

7.        החיסרון הגדול של רישום פרוטוקול באמצעות הקלטה הינו "התנפחותו" של הפרוטוקול למימדים אדירים. פרוטוקול ארוך מקשה מאוד על השופט היושב לדין בבואו לכתוב את פסק הדין.  אותו קושי קיים אף כאשר ההליך מגיע לערכאת הערעור. לא זו אף זו, ההקלטה יוצרת בעיות בעת שמספר אנשים מדברים בעת ובעונה אחת, בין היתר משום שנוצר קושי לזהות מיהו הדובר. כמובן שיש להודות, כי הקלטה נותנת תמונה מדויקת יותר של המתרחש. עם זאת, כפי שהדבר נכון אף לעניינים אחרים, אין להתעלם משיקולי יעילות. הדרך של הקלדה יעילה יותר מזו של הקלטה. יוער, כי בעבר התעוררה בבית משפט זה השאלה האם יש להתיר הקלטה פרטית של הדיון, אך במקרה דנא הסוגיה שונה היא (לענייו הקלטה פרטית של הדיונים ראו, בג"צ 305/89 ניר נ' בית המשפט השלום בחיפה, פ"ד מה(3) 203 (1991); בג"צ 6371/94, ע"פ 6381/94 דרעי נ' בית המשפט המחוזי בירושלים, פ"ד מט(1) 133 (1995)).     

8.        השאלה הנשאלת עתה היא האם המבקשות הצביעו על טעות כלשהי בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, אשר דחתה את הבקשה לעריכת הפרוטוקול על דרך הקלטה. המבקשות לא נימקו במה שונה ההליך המסוים מכל תיק שגרתי אחר, המתנהל במערכת בתי המשפט. כאמור, עסקינן בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו בתאונת דרכים. תביעות רבות כאלה מתנהלות בבתי משפט השלום והמחוזי בארץ. אין שום ייחוד במקרה הקונקרטי. אין שום סיבה מדוע דווקא בתביעתו של המשיב בגין נזקיו ינוהל הפרוטוקול, לבקשת המבקשות, בדרך שונה מזו הנוהגת והמקובלת לרישום פרוטוקול בכל בתי המשפט של הערכאה הראשונה בארץ. אין להבין מדבריי כי מקרה ייחודי, למשל מבחינת מספרם הרב של העדים, יצדיק, כשלעצמו, עריכת הפרוטוקול על דרך הקלטה. יש צורך בטעמים חזקים ומיוחדים על מנת שבית המשפט ייעתר לבקשה להקליט הדיונים, תחת רישום הפרוטוקול באמצעות הקלדה. המבקשות לא הרימו נטל זה. יש אף לציין, כי לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב האם ומתי לנהל את הפרוטוקול בשיטה שונה מן המקובל.

9.        בקשת רשות הערעור נדחית אפוא. משלא נתבקשה כלל תשובה, לא ייפסקו הוצאות.  

           ניתנה היום, ט' באדר ב' התשס"ח (16.3.2008).                                                                    

ש ו פ ט


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    מה

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ