אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אין מקום להתערב בהחלטת מנהל מקרקעי ישראל שלא להרוס מבנה חורג של יקב "הקסטל"

אין מקום להתערב בהחלטת מנהל מקרקעי ישראל שלא להרוס מבנה חורג של יקב "הקסטל"

תאריך פרסום : 28/07/2010 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
9374-09
28/07/2010
בפני השופט:
א' רובינשטיין

- נגד -
התובע:
רמת רזיאל כפר שיתופי של תנועת חירות בית"ר בע"מ
עו"ד יצחק אבידני
הנתבע:
1. אליהו בן זקן
2. מוניק בן זקן
3. מינהל מקרקעי ישראל

עו"ד דרור ויגדור
עו"ד אדם שפרוך
עו"ד טלי מרקוס
החלטה

א.             בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטים כנפי-שטייניץ, סובל ויעקובי) מיום 21.10.09 בתיק ע"א 3129/09 וע"א 3133/09, בו נדחה ערעור המבקשת (להלן האגודה) על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (סגן הנשיא שמעוני) מיום 31.12.08 בתיק א' 24906/99 וא' 9155/02; בערעורם של המשיבים 2-1 (להלן בן זקן) הוחלט על החזרת הדיון לבית משפט השלום, כפי שיפורט להלן. עניינם של ההליכים מחלוקת באשר להפעלתו של יקב שמפעילים המשיבים במושב רמת רזיאל.

רקע והליכים

ב.             האגודה מחזיקה במשבצת הקרקע בה שוכן המושב רמת רזיאל כבת רשות של המשיב 3 (להלן המינהל). בן זקן הם חברים באגודה, והם המקימים והבעלים של יקב "קסטל" המצוי בשטחי האגודה (להלן היקב). היקב הוקם בשנת 1992 בלול שהיה בנחלתם של בן זקן. בשנת 1996 הורחב היקב, בהסכמת האגודה והמינהל. בשנת 1998 הגישו בן זקן בקשה נוספת להרחבת היקב; בשלב זה טען המינהל, כי מדובר במפעל תעשייתי, המהוה שימוש חורג בשטח חקלאי, ועל כן טעון הסכם הרשאה. לבקשת המינהל הסכימה האגודה לחתום על הסכם הרשאה וכן להרחבת היקב, אך דרשה כי ייחתם הסכם נוסף בינה לבין בן זקן, בו יוסדרו אופן הפעלת היקב, שעות פעילותו, מניעת מפגעים ומטרדים וכיוצא באלה. הסכם זה נחתם ביום 14.4.99 (להלן הסכם ההפעלה), ובעקבותיו נחתם הסכם הרשאה בין בן זקן לבין האגודה והמינהל ביום 18.4.99 (להלן הסכם ההרשאה). שני ההסכמים נחתמו לתקופה של כשלוש שנים, עד ליום 31.1.02. בעקבות כך ניתן היתר בניה להרחבת היקב. במסגרת עבודות ההרחבה, בנו בן זקן 350 מ"ר נוספים במרתף, מעבר לתכנית שאושרה, ללא היתר או הסכמת המינהל והאגודה (להלן השטח החורג). כדי להכשיר בניה נוספת זו, הגישו בן זקן ביום 13.7.99 בקשה להיתר בניה. הועדה המקומית לתכנון ובניה אישרה ביום 29.6.00 את הבקשה להיתר, בכפוף לאישור המינהל והאגודה, אשר לא ניתן עד היום.

ג.              בעקבות התפתחות זו, הוגשו מספר תביעות לבית משפט השלום בירושלים. המינהל הגיש תביעה נגד בן זקן לאטימת השטח החורג ולמניעת שימוש בו (ת"א 24906/99). בתביעה שכנגד טענו בן זקן, כי לא היה מקום מתחילה לקבוע שמדובר בשטח חורג הטעון הסכם הרשאה, וכי יש לחייב את המינהל והאגודה לאשר את היתר הבניה ביחס לשטח החורג. האגודה הגישה מצדה תביעה שכנגד, בדרישה להימנע מכל פעולה ביקב, להשיב את מצב המבנה לקדמותו, ולתשלום פיצויים בשל הפרת הסכם ההפעלה. בהמשך, הגישה האגודה תביעה נפרדת (ת"א 9155/02) בטענה כי תוקף הסכם ההפעלה והסכם ההרשאה פג, וכי על בן זקן להפסיק את פעולת היקב ולפנותו. בית משפט השלום, שאף טרח לבקר במקום, קיבל את תביעת המינהל (ובמובן זה גם את תביעת האגודה) והורה לבן זקן להימנע משימוש בשטח החורג ולאטום אותו. ביחס לתביעת האגודה, חייב בית המשפט את בן זקן לשלם לאגודה את הפיצוי המוסכם על פי הסכם ההפעלה (5,000$), בשל כך שהבניה בשטח החורג היתה הפרה של ההסכם, אך קבע כי מעבר לכך לא היו הפרות נוספות ונדחו טענות האגודה בדבר הפרות הנוגעות לאופן הפעלת היקב (שעות פעילות, השלכת פסולת, היקף הייצור וכדומה). עוד נקבע, כי היקב הוא אכן מבנה תעשיה ולא חקלאות, כשיטת המינהל, ועל כן מדובר בשימוש חורג הטעון הרשאה. לעניין תקופת ההסכמים נקבע, כי אין לקבל את פרשנות האגודה, לפיה היה על בן זקן להפסיק את הפעלת היקב עם תום שלוש שנות תוקפו של הסכם ההפעלה. נאמר, כי נוכח תכלית הסכם ההפעלה והסכם ההרשאה, התנהגות הצדדים במשך תוקפו, והפרקטיקה הנוהגת לגבי הסכמי משבצת והסכמי הרשאה, יש לראות בהסכמים אלה הסכמים בני חידוש, ואין להורות על הפסקת פעילות היקב רק משום שתמה תקופת ההסכמים הנקובה. על פסק דין זה עירערו האגודה ובן זקן.

ד.             בית המשפט המחוזי דחה את ערעור האגודה. לעניין תקופת ההסכמים, קיבל בית המשפט את עמדת בית משפט השלום, כי הסכם ההפעלה קשור להסכם ההרשאה, וכי אין בו התחייבות מצד בן זקן להפסקת פעילות היקב עם תום ההסכם. הוסף, כי הסכמי המשבצת של מושבים מול המינהל, כמו גם הסכמי הרשאה, נחתמים כדבר שבשגרה לתקופות של שלוש שנים, אך אין בכך בלבד כדי להעיד על כוונת הצדדים להביאם לכלל סיום בתום תקופה זו. נאמר, כי תכליתו המרכזית של הסכם ההפעלה היא הגנה על האגודה וחבריה מפני מפגעים שונים העלולים להיווצר מהפעלת היקב, וכי התקופה הנקובה בו הותאמה לתקופת הסכם ההרשאה. לעניין זה הודגש, כי המינהל אינו מבקש את הפסקת פעילות היקב, אלא אך את אטימת השטח החורג, ואינו מתנגד להארכת הסכם ההרשאה. עוד צוין, כי האגודה עצמה הביעה נכונות לאשר את המשך פעילות היקב לאחר תקופת ההסכם, בכפוף לתנאים שונים. בעניין אחר נקבע, כי אין להתערב במסקנות בית משפט השלום באשר לאי קיומן של הפרות הנוגעות למטרדים, וגם לא בסעד שבחר להעניק לאגודה בשל ההפרה הנוגעת לבניה ללא היתר. נדחתה דרישתה של האגודה לקבלת פיצוי בגובה 35$ ליום, לכל יום של הפרה, מעבר לפיצוי המוסכם שנפסק לה. ערעורו של בן זקן נדחה, ככל שנגע לשאלת סיווג היקב כמבנה תעשיה, ונקבע כי אכן מדובר בשימוש תעשייתי, בפרט משהודו בכך בן זקן עצמם בחתימתם על הסכם ההרשאה. ביחס לדרישת בן זקן, כי האגודה תחויב לחתום על הסכמה להיתר בניה לשטח החורג נאמר, כי האגודה למעשה מעולם לא קיבלה החלטה מפורשת הדוחה את הבקשה להיתר, החלטה שניתן היה להעמיד לביקורת שיפוטית. צוין, כי האגודה התנתה את הטיפול בבקשה להיתר בקיומם של תנאים שונים. נאמר, כי בית משפט השלום לא קבע ממצאים עובדתיים בסוגיה זו; בית המשפט הורה להחזיר את הדיון לבית משפט השלום כדי לדון בתביעת בן זקן לחייב את האגודה להסכים להיתר הבניה, או לחלופין להורות למינהל (מכוחו של סעיף 26 להסכם המשבצת) לפעול למתן היתר בניה ללא הסכמת האגודה.

הבקשה דנא

ה.             בבקשה הנוכחית - שהיא ארוכה ומפורטת ביותר - מתבקשים ביטול פסקי הדין הקודמים, הריסת השטח החורג, הפסקת פעילות היקב ופינויו, ותשלום פיצוי בגובה 35$ לכל יום החל מיום 31.1.02, מועד תום ההסכמים. עיקר טענותיה של האגודה מופנות לסעיפים בהסכם ההפעלה והסכם ההרשאה הנוגעים למועד פקיעת ההסכמים. כנטען, שגו הערכאות הקודמות בפרשנות ההסכמים באשר לא הורו על הפסקת פעילות היקב במועד זה, וחרגו בכך מהלכות בית משפט זה באשר לפרשנות חוזים. באריכות רבה נטען, כי יש להיצמד לאמור בלשון ההסכמים באשר לתקופתם, כי הלשון ברורה, וכי לא היה היתר לבן זקן להמשיך להפעיל את היקב לאחר תום מועד ההסכמים, שעה שלא נחתמו הסכמים חדשים איתם. כן נטענו טענות המופנות כנגד התנהלות המינהל. בנוסף, שבה והעלתה האגודה טענות בדבר הפרות הסכם ההפעלה על-ידי בן זקן בכל הנוגע למטרדים לחברי האגודה, וכן בדבר גובה הפיצוי. נוכח כל אלה נטען לעיוות דין.

ו.              בתגובתם דוחים בן זקן את טענות האגודה. נטען, כי אין הבקשה עומדת בקריטריונים שנקבעו למתן רשות ערעור בגלגול שלישי, שכן הסוגיה אינה חורגת מעניינם של הצדדים, וכי פרשנות הסכם ספציפי ביחס לנסיבותיו הייחודיות אינה מעלה שאלה משפטית או ציבורית כללית המצדיקה רשות ערעור בגלגול שלישי. הוסף, כי האגודה פעלה בחוסר תום לב כאשר לא נתנה היתר בניה לשטח החורג, והיא התבססה על טעמים שהוכחו בינתיים כשגויים (כגון שהשטח החורג יגרור ייצור בכמויות העולות על המוסכם בהסכם ההפעלה). לעניין מועדי ההסכמים נטען, כי תכליתם והנסיבות האופפות אותם, כמו גם פרשנות לשונית גרידא, אינם מעלים כי הוסכם שעל היקב להיסגר עם תום מועד ההסכם. נאמר, כי הטענות המועלות נגד המינהל, אין מקומן בתביעה זו.

ז.              המינהל בתגובתו (מיום 8.3.10) מוסר, כי אינו צד לסכסוך שבין האגודה לבן זקן, וכי אין לו התנגדות עקרונית להמשך הפעלת היקב במקומו הנוכחי, כל עוד ייעשה הדבר בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ולנהלי המינהל. הוסף, כי החלטות המינהל מספר 949 ומספר 1163, העוסקות בהחכרת קרקע למטרת תעסוקה במשבצות של ישובים חקלאיים, מאפשרות להסדיר את המשך פעולתו של היקב במקומו, בכפוף להסכמת האגודה. כן נדחות טענות האגודה נגד המינהל.

הכרעה

ח.             לאחר העיון, אין בידי להיעתר לבקשה. הבקשה עוסקת בעיקרה בשלושה עניינים - פרשנות הסכם ההפעלה והסכם ההרשאה לעניין המועדים הנקובים בהם, הטענה להפרות שונות של הסכם ההפעלה, והדרישה לפיצויים מוגדלים. עניינים אלה אינם מעלים שאלה ציבורית או משפטית חשובה, והם תחומים כולם לד' אמותיהם של הצדדים. מבחינת מועדי ההסכמים - שתי הערכאות הקודמות דחו את טענת האגודה, ולא מצאתי מקום להתערב בהכרעתן. ממילא, פרשנותו של הסכם קונקרטי, שנחתם במסגרת מערכת יחסית חוזית ספציפית, אינה מצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי, ואין להלום בכל מקרה כזה את הטענה בדבר יישום שגוי של פסק הדין בע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991), פ"ד מט(2) 265 וההלכות שבאו בעקבותיו (ראו רע"א 4016/06 כפיר נ' חסין (לא פורסם); רע"א 5415/08 נבעה נ' מסיכה (לא פורסם); בע"מ 11024/07 פלוני נ' פלוני (לא פורסם) וההפניות דשם; רע"א 4051/08 דויטש נ' עיריית פתח תקוה (לא פורסם), פסקה ח'; רע"א 10239/07 טלכור ספקי כח בע"מ נ' אמיתי (לא פורסם); כן ראו ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד (מה' 2, תשס"ח-2008), 212, הכותב כי "אין בית המשפט נוטה ליתן רשות ערעור בגלגול שלישי לגבי פרשנות מסמך פרטיקולרי").

ט.             אומר מה לגופו של עניין. לדעתי צריך להיות מוטבע ב"צופן הגנטי" של בתי משפט, כל בתי המשפט, יחס מסתייג ברור מבניה בלתי חוקית או חריגה. דבר זה צריך להיות לבתי המשפט עמוד אש מתמיד, שאם לא כן תימשך ההפקרות בתחום המקרקעין, בראש וראשונה כמובן מקרקעי הציבור. עמדה זו מצאה ביטויה בפסיקה ענפה, שגברה בשנים האחרונות (ראו למשל רע"פ 11920/04 נאיף נ' מדינת ישראל (לא פורסם), פסקאות 10-9; רע"פ 5584/03 פינטו נ' עיריית חיפה, פ"ד נט(3) 577, 588-587; רע"פ 2330/09 נוסטרדמוס מסעדות בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה - חבל מודיעין(לא פורסם); רע"פ 2885/08 הועדה המקומית לתכנון ולבניה תל אביב-יפו נ' דכה (לא פורסם), פסקה יג; ע"פ 8338/09 כדר נ' מדינת ישראל (לא פורסם), פסקה 12). לעניין זה כבר הוחלט בנידון דידן על אטימת השטח החורג, ואיני רואה לשוב אליו (אין צריך לומר שככלל הסעד בכגון דא הוא הריסה, אך נושא זה אינו לפני). אוסיף, כי להיבט אכיפת החוק אין קשר עם סעיף 8 להסכם ההפעלה בין הצדדים באשר לשינויים אפשריים ביקב. מכל מקום, בנתון לכך, יש לבדוק את המקרה לנסיבותיו.

י.              אשר לנושא החוזי, הערכאות הקודמות קבעו כי לשון ההסכמים אינה מחייבת באופן חד משמעי את הפסקת הפעלת היקב עם תומם. כך, בסעיף 2.2 להסכם ההפעלה מדובר על כך ש"אין האגודה מתחייבת להתיר את המשך השימוש החורג לאחר יום 31.01.2002... וכי יתכן כי בתום תקופה זו יהא עליהם להפסיק את פעילות היקב במקומו". המשמעות לכאורה היא כי תיתכן הליכה בדרך אחת או בדרך אחרת. זאת ועוד, מהנסיבות האופפות את חתימת הסכם ההפעלה, כמו גם מתוכנו, אנו למדים כי האפשרות שהאגודה תעדיף שלא לחדש את ההסכמים, נגעה לשאיפתה ליצור אזור "מלאכות" במושב, לשם יועברו עסקי התעשיה השונים, והיקב בכלל זה; אולם דומה כי הקמת אזור זה לא יצאה אל הפועל כמתוכנן, ועל כן דומה כי קשה לדרוש את העברת היקב כיום, אך כמובן איננו נוטעים מסמרות באשר לעתיד לבוא. בנוסף, אכן חזון נפרץ הוא ככל הנראה, כי הסכמים מעין אלה נחתמים לתקופה קצובה אך ניתנים לחידוש, ואין בהכרח ציפיה עם חתימתם לסיום ההתקשרות כולה במועד פקיעתם. הסכם ההפעלה מול האגודה קשור וכפוף להסכם ההרשאה עם המינהל, וכאמור כבר נמסר מטעם המינהל כי אינו מתנגד להמשך הפעלת היקב ולחתימה על הסכם הרשאה חדש. לעניין ההפרות האחרות שנטענו (הנוגעות למטרדים וכיוצא בהם) - מדובר בקביעות עובדתיות שאין ערכאת ערעור נוטה להתערב בהן, ודאי שלא בגלגול שלישי (רע"א 5366/09 הופמן נ' עיריית רמת גן (לא פורסם)). כך אף לעניין גובה הפיצויים (פרשת דויטש, פסקה י').

יא.           ואחר אלה, הדעת נותנת כי בית משפט השלום, בבדקו בהמשך את אשר נתבקש, יביא בחשבון את מכלול הנסיבות לכאן ולכאן.

יב.           אוסיף עוד: הערכאות הקודמות קיבלו, כאמור, את עמדת המינהל כי מדובר במבנה תעשיה הדורש הרשאה לשימוש חורג, ואין כל מקום להתערב בקביעה זו. מובן שככל שיימשך הסכם ההרשאה - ואיני נוטע כל מסמרות שהם בקשר לכך - פתוחה לאגודה הדרך לדרוש את חידוש הסכם ההפעלה לצד הסכם ההרשאה, כדי לשמור על איכות חייהם של תושביה, והרי כיום פועל היקב למעשה ללא עיגון הסכמי כזה. נוכח האמור, אין באי היעתרות לבקשה דנא כדי להביע עמדה לעניין מעמד היקב וחוקיות הפעלתו בעתיד. ניתן כמובן, כפי שעשו הערכאות הקודמות, להפריד בין שאלת המשך הפעלתו של היקב, ואף בכך איני נוטע מסמרות, לבין שאלת ההיתר הנוגע אך לשטח החורג, עניין אשר כאמור יושב לבית משפט השלום לבירור נוסף. ובאופן כללי - ההליכים המשפטיים בעניין שלפנינו נמשכים למעלה מעשור, כאשר דומה ששמירה על החוק וכיבוד הסכמים היו יכולים לייתרם ולהוביל לאפשרות של חיים וניהול עסקים ביתר שלוה, עניין רצוי תמיד, ובפרט ביישוב חקלאי במקורו, שאינו גדול.

יג.            במכלול האמור איני עושה צו להוצאות בערכאה זו.

ניתנה היום י"ז באב תש"ע (28.7.10).

ש ו פ ט


התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ