אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אין לעובד זכות לחקור עדים בשימוע מנהלי מהיר

אין לעובד זכות לחקור עדים בשימוע מנהלי מהיר

תאריך פרסום : 12/11/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית דין אזורי לעבודה בירושלים
2140-07
31/10/2007
בפני השופט:
אייל אברהמי

- נגד -
התובע:
יורם אזרד
עו"ד י. בראון (בן-עמי
הנתבע:
בנק ירושלים
עו"ד א. שרף
החלטה

1.       1.       המבקש, עובד בבנק ירושלים כ-20 שנה, משמש בתפקיד חשב שכר של הבנק.

2.       2.       כנגד המבקש הועלו טענות בדבר ביצוע עבודות פרטיות שלא באישור במהלך שעות העבודה ובתחום הבנק.

3.       3.       ביום 15.10.07, עתר המבקש לבית הדין בבקשה למתן סעד זמני להורות למשיב להמנע מקיום הליך השימוע הקבוע למבקש ליום 17.10.07, עד לאחר שהמשיב יעביר לידי המבקש את כל המסמכים הנחוצים לו לצורך קיום הליך השימוע, כמפורט בבקשה.

4.       4.       בדיון בבקשה שהתקיים ביום 23.10.07, בנוכחות הצדדים, הוסכם בין הצדדים, באשר לאופן עריכת השימוע, ונקבע מועד חדש לשימוע, הוא 5.11.07.

5.       5.       בין הצדדים נותרה מחלוקת משפטית, בה נתבקש בית הדין להכריע, והיא האם יש לאפשר למבקש לחקור בשימוע עדים בחקירה נגדית.

6.       6.       נקבע, כי לאחר השלמת הטיעונים המשפטיים של הצדדים בשאלה זו,  תינתן ההחלטה על יסוד הטיעונים שהועלו ויועלו. להלן החלטתינו.

החלטה

7.       7.       זכות הטיעון הינה זכות יסודית ובסיסית הקנויה לעובד במסגרת יחסי העבודה בינו לבין מעסיקו. זכות טיעון מעוגנת במשפט הישראלי ולפיה הצדק האלמנטרי דורש שלפני שחורצים את גורלו של העובד תינתן לו הזדמנות להסביר את המצב כדי להסיר את החשד. לא מדובר בהליך פורמאלי גרידא, אלא בהליך שכל כולו נתון לשמיעת העובד וכאשר טענותיו מועברות לגורם המחליט אשר אמור לאסוף את כל הנתונים הרלוונטיים, לרבות טענות העובד ולשקלן במכלול שיקוליו בבואו להחליט.

8.       8.       בית הדין הארצי קבע לעניין חובת השימוע וזכות הטיעון כדלקמן:           

"זכות הטיעון נמנית על זכויות היסוד של שיטתנו המשפטית ומטרתה להביא לידי כך שתתקבל החלטה עניינית, מושכלת ומבורכת, תוך מתן תשומת לב מלאה ומשקל ראוי לעמדתו ולעניינו של מי שעלול להיפגע מן ההחלטה" (ע"ע 1027/01 ד"ר יוסי גוטרמן נ' המכללה האקדמית עמק יזרעאל, פד"ע לח 448).

עוד נפסק, כי מטרתו העיקרית של השימוע היא לאפשר לעובד להזים את הטענות כלפיו, להביא תימוכין לגרסתו ולנסות לשכנע את העומד להכריע בגורלו שלטענות אין בסיס.

"ככל שטענותיו של המעסיק כלפי עובדו גוברות בחומרתן, כן מתעצמת זכות הטיעון של העובד למצות את ההזדמנות הקנויה לו להזים אותן טענות, או לפחות לנסות ולשכנע את מעסיקו לחזור בו מן ההחלטה" (ע"ע 355/99 לורה לינדר - ארגון נכי תאונות עבודה, פד"ע לז 846).

9.       9.       זכות השימוע הינה, כאמור, זכות יסוד של עובד המוקנית גם מכוח כללי הצדק הטבעי המחייבים מתן הזדמנות הוגנת או ראוייה לעובד להשמיע את טענותיו בפני מעסיקו בטרם יוכרע גורלו.

זכות הטיעון עומדת לעובד במלוא הדרה, כלפי המעסיק הפרטי, בה במידה שעומדת היא לו כלפי המעסיק הציבורי וכלפי המעסיק הדו-מהותי (ע"ע 1027/01 ד"ר יוסי גוטרמן - המכללה האקדמית עמק יזרעאל, פד"ע לח 448).

מול הזכות של העובד עומדת החובה המוטלת על המעביד - להציג בפני העובד את הטענות המופנות כלפיו, ולשמוע את טיעוני העובד בלא פניות, בלב נקי ונפש חפצה (ע"ע 1290/02 מדינת ישראל נ' אלי שדה, ניתן ביום 6.3.03).

10.   10.   בשאלה האם מוטלת על המעביד חובה לאפשר לעובד לחקור עדים במהלך השימוע, הפסיקה ברורה. אמנם נקבע, שדרכי השמיעה רבות הן ומגוונות ומשתנות על פי הנסיבות (ר' בג"צ 161/84 חברת ווינדמיל הוטל בע"מ נ' שר הפנים, פ"ד מב(1) 793; דב"ע נד/120-3 יחיאל שבח נ' ראש עיריית ת"א-יפו ואח', פד"ע כו 395; ע"ע 3/03 נציב שירות המדינה - יעקב חג'אג', ניתן ביום 12.1.03). אולם, הלכה פסוקה היא, כי במהלך השימוע לא נשמעים עדים ולא מתקיימות חקירות נגדיות. כפי שנקבע בבג"ץ 646/93 ברכה נ' שר התקשורת פ"ד מח (3) 661:

"שר התחבורה אינו בית-משפט. הוא נתבקש לקיים הליך של שימוע. אין מנהלים בפניו חקירות ודרישות. מוגש לו חומר (בעל-פה או בכתב). מושמעות בפניו טענות. ניתנת הזדמנות להגיב על טענות הנגד. אין מנהלים חקירות וחקירות שכנגד".

וכן בבג"צ 233/86 צדוק בן יצחק נ' שר הפנים, פ"ד מ(4) 505, 516-517:

"הועדה לא היתה חייבת לקיים דיון משפטי מלא לכל דבר כגוף שפוטי... די בכך שנתנה לעותר הזדמנות להשמיע את דבריו ולהגיב על דברי אחרים".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ