אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אין לכרוך בקשה להטלת עיקול מכוח תקנה 374 לתקסד"א לבין צו עיקול שניתן מכוח סעיף 11 לחוק יחסי ממון

אין לכרוך בקשה להטלת עיקול מכוח תקנה 374 לתקסד"א לבין צו עיקול שניתן מכוח סעיף 11 לחוק יחסי ממון

תאריך פרסום : 11/12/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית משפט לעניני משפחה הקריות
4228-07
04/12/2007
בפני השופט:
דאוד מאזן

- נגד -
התובע:
פ.נ
עו"ד גיא אופיר ואח'
הנתבע:
פ.מ
פסק-דין

על שולחני מונח ערעור על החלטותיו של  כבוד הרשם (נדים מוראני) מיום 21/11/07 ומיום 26/1107, לפיהם דחה את הבקשה להטלת עיקול במעמד צד אחד ביחס  למחזיקים המפורטים בסעיף י' ו- יא' לבקשה( המחזיקים הם:- אצל מעבידו ............ ו- מס הכנסה , מרח' פל-ים 15 חיפה).

כמו כן  הורה על המצאת הבקשה להטלת העיקולים ואת הצווים תוך 3 ימים, ביחס ליתר המחזיקים.

העובדות הצריכות לעניין:-

הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י ביום 20/6/1984 ומנישואין אלו נולדו שלוש בנות שכיום כולן בגירות.הנתבע הנדסאי חשמל במקצועו ועובד ............ כמכשירן והתובעת היא אחות במקצועה שפרשה מעבודתה עקב מצבה הרפואי.

בין הצדדים  התגלעו סכסוכים ובעקבות כך הוגשה תובענת מזונות על ידי התובעת ( מזונות אישה) בסך  7,790 ש"ח כולל מדור וזאת במסגרת תביעה בתיק תמ"ש 15200/07.

כמו כן הוגשה תביעה על פי סעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג וכן תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין.

ביום 19/11/07 הוגשה בקשה בתיק בשא 4048/07 בקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד והבקשה( הליך ביניים) הוגשה בתיק העיקרי של  המזונות (תמ"ש 15200/07).

נימוקי הערעור:-

המערערת טוענת כי טעה כבוד הרשם עת שלא הטיל עיקול גם אצל שני המחזיקים הנוספים, מאחר וקיימת עילת תביעה ויש בסיס משפטי ועובדתי להטלת העיקולים. כמו כן טוענת המערערת כי ההחלטה לאי מתן צו העיקול ביחס לשני המחזיקים לא נומקה.

הכרעה:-

ההחלטות נשוא הערעור ניתנו במעמד צד אחד וגם הערעור ידון,כמצוות תקנה 406א לתקנות סדר הדין האזרחי, במעמד צד אחד.

מהו סעד זמני? שאיפתו של כל תובע בעת פתיחת ההליך בבית המשפט להבטיח את קיומו של פסק הדין שיינתן בתובענה המוגשת על ידו לבית המשפט.כמו כן, הענקתו של סעד זמני -בעיקר צו עיקול- נובעת, ברוב המקרים, מן הרצון להגן על מי שמבקש אותו, וזאת, בדרך-כלל, על-ידי שמירת המצב הקיים  העלול להשתנות אם לא יינתן הצו הזמני. אם לא יינתן הצו, עלול הנתבע לנצל פרק הזמן עד למתן פסק דין סופי לשם שינויו של המצב.

על התייחסות בתי המשפט לסעד זמני קבע בית המשפט העליון ברע"א 2508/98 - מתן. י. מערכות תקשורת נ' מילטל תקשורת . פ"ד נג(3), 26 ,עמ' 31-32, את הדברים הבאים:-

"ההתייחסות המשפטית הראויה לבקשות למתן סעד זמני כיצד? שאין הבקשה למתן סעד זמני בחינת "שביל צדדי" בלבד במערכת בירור הפלוגתאות שבין בעלי דין; אמת נכון הדבר במישור התיאורטי שאין במתן צו זמני כדי לחתוך את זכויות בעלי הדין. אך לעתים עשויה במישור המעשי, החלטה בבקשה למתן סעד זמני, להכריע את הכף בתובענה לכאן או לכאן. עצם העובדה שקיים פער זמנים, לעתים רב, בין מועד הגשת התובענה לבין מתן פסק הדין בה, עשוי לחייב התייחסות לגבי מה שיקרה בתקופת הביניים, ולשם כך נוצרה תורת הסעדים הזמניים על כלליה השונים. תורה זו קבעה מהי התשתית הנורמטיבית המצדיקה מתן סעד זמני שלא על יסוד מערכת ראיות מלאה והשפעתה המעשית של תשתית זו על זכויות בעלי הדין עשויה להיות רבה. בית המשפט אינו צריך להתייחס לבקשה למתן סעד זמני כאל מעין בת חורגת בהליך המשפטי, שיש לסלקה מעל פניו כמין מטרד כל עוד לא הצביע המבקש על קיומן של נסיבות יוצאות דופן המצדיקות היעתרות לבקשה; אכן, מקום שהעובדות הרלבנטיות להכרעה בבקשה למתן סעד זמני שנויות במחלוקת אין מנוס מפני קיום חקירה קצרה על התצהירים, חקירה המתאימה למתכונת של דיון בבקשות לסעדים זמניים."

העיקול הוא פעולה משפטית ,המופנית כנגד בעליו של נכס או נגד המחזיק בו, שמגבילה את סחירות בנכס ואת יכולת השימוש בו, כדי שהתובע יוכל,אם יזכה בפסק הדין, להיפרע מהנכס או כדי למנוע כל העברה או פעולה אחרת בנכס.אם כך, העיקול לפי מהותו נועד להשיג שתי מטרות: האחת - להוות מחסום בפני עשיית דיס פוזיציות סותרות בנכס נשוא העיקול( מעין צו מניעה); השנייה - לאפשר את מימושו המהיר של העיקול על דרך מכירת הנכס לצורך פירעון החוב הפסוק. העיקול אמנם אינו מקנה לזוכה זכות מהותית בנכס המעוקל, אך משמעותו היא "שימת יד" של בית המשפט על נכס מסוים כסעד דיוני שנועד לאפשר הליכי הוצאה לפועל ומימוש נכסים לצורך פירעון חובות החייב (ראה לכך את תקנה 382 לתקנות שמאפשרת המשך הליכי ההוצאה לפועל והחלת חוק ההוצאה לפועל לאחר מתן פסק דין על עיקול זמני) .

אין דין צו עיקול שניתן כסעד זמני מכוח תקנות סדר דין אזרחי בתחילת בירור ההליך( סעד זמני) כדין צו עיקול שניתן על ידי בית המשפט  לאחר מתן פסק דין. כך דינו של העיקול לפי חוק ההוצאה שונה בתכלית מעיקול על פי תקנות סדר דין אזרחי. מקור הסמכות למתן צו העיקול קובע גם את הדרישות והתנאים למתן הצו. כדי לדון בצו העיקול יש לברר את מקור הסמכות  למתן צו העיקול וכנגזרת מכך יש לבחון את התנאים ושיקול הדעת של בית המשפט.

אם כך, מקור הסמכות למתן צו העיקול והצורך במתן הסעד משפיע ומתווה את התייחסות בית המשפט בקביעת התנאים למתן הצו והשיקולים שעל בית המשפט להפעיל בעת מתן הצו. אין דין צו עיקול שתכליתו היא הבטחת ביצוע פסק הדין לכשיינתן, כדין צו עיקול שמטרתו לחסום ולמנוע  מן הנתבע לעשות כל מעשה שיביא לשינוי המצב.

הצו הזמני בו מעוניינת המערערת שונה בתכלית בין אם התביעה היא תביעת מזונות ( במקרה זה שולט הפן הראשון בעיקול הבטחת ביצוע צו העיקול) ובין אם התביעה היא תביעה לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון (אז שולט הפן האחר של חסימה ומניעה) תכלית זו יחד עם מקור הסמכות השונה יוצר הבדל בין בקשה למתן צו עיקול בתיק מזונות לבין בקשה להטלת עיקול בתיק של תביעה לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון.

ככלל ,ניתן לעגן צו עיקול בסעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, המעניק לבית המשפט סמכות כללית ליתן, בין היתר, צו עשה וצו לא-תעשה, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו , סמכות טבועה זו משתרעת על כל ענפי המשפט , ובכל סוג תובענה נבדלת התייחסות בית המשפט ואף שיקוליו, לפי הצורך ולפי מקור הסמכות.

הבקשה הוגשה בתביעת מזונות. אין חולק על כך.

למעשה נעשה ערבוב על ידי המערערת בעת הגשת הבקשה הן בעניין הסעדים כדי להבטיח את תביעת המזונות וגם להבטיח את התובענה לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון.כך הכתירה המבקשת את הבקשה:- " ......וזאת לצורך הבטחת תביעת מזונות האישה והתביעה הרכושית אשר הוגשו בידי המבקשת." אם כך לדידה של המערערת העיקולים נועדו להבטיח את שתי התובענות.

כריכה זו אינה נכונה, משפטית ומעשית וגוררת בעיות מספר ובעיקר בשל העובדה כי מקור הסמכות להטלת העיקול והשוני בתנאים של צו העיקול בין העיקול בתובענת מזונות לבין עיקול לפי חוק יחסי ממון בין בני הזוג.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ