אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> איל נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'

איל נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 10/05/2010 | גרסת הדפסה
בת"ת
בית משפט השלום תל אביב - יפו
18170-12-09
09/05/2010
בפני השופט:
ארנה לוי

- נגד -
התובע:
לאה איל
הנתבע:
יילון חברה לביטוח בע"מ
פסק-דין

פסק דין

בפני בקשה לתשלום תכוף בהתאם לסעיף 5 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים"). המבקשת, ילידת 1930, נפגעה בתאונת דרכים ביום 12.2.09 עת נפלה בתוך אוטובוס המבוטח בהתאם לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), תש"ל - 1970 אצל המשיבה.

המבקשת התלוננה על כאבי גב תחתון ופונתה לבי"ח איכילוב. אובחנו שברים בחוליות D-12, L-4, L-1. היא אושפזה ליום אחד. ביום 28.2.09 פנתה שוב לחדר המיון בבי"ח איכילוב בתלונות על כאבי גב ואושפזה שוב ליום אחד. במסגרת התיק העיקרי (ת.א 24735-10-09) מונה ביום 6.5.10 מומחה רפואי בתחום האורטופדי להערכת פגיעתה בתאונה. בקשה למינוי מומחים בתחום הפסיכיאטרי ובתחום רפואת שיניים פה ולסת נדחתה.

ביום 26.8.09 הוגשה דרישה למשיבה לתשלום תכוף ובעקבות סירובה של המשיבה לדרישה הוגשה הבקשה דנן. המבקשת נחקרה על תצהירה.

בבקשה נרשם כי נגרמו למבקשת הוצאות בסך של כ- 80,000 ₪ בגין הוצאות אשפוז, 60,000 ₪ בגין טיפולי שיניים עקב התאונה וכן הוצאות בגין עובד זר. לבקשה לא צורפו קבלות לגבי הוצאות אשפוז. צורפה קבלה על סך 437 ₪ בגין הזמנת אמבולנס מד"א ביום 28.2.09. צורף מכתבו של רופא השיניים של המבקשת ובו נאמר כי בגין התאונה יגרמו למבקשת הוצאות נוספות בגין טיפולי שיניים בסך 12,000 ₪ מעבר לטיפול אותו היא מבצעת ללא קשר לתאונה וצורפו קבלות על סכומים שונים ששולמו בגין טיפולי שיניים, לפני התאונה. נושא הקשר הסיבתי בין טיפולי השיניים ובין התאונה שנוי במחלוקת בין הצדדים. עוד צורף אישור ממשרד הפנים מיום 27.4.09 בו נרשם כי בקשתה של המבקשת להארכת היתר העסקה לעובד זר אושרה. צורף עותק של "הצהרת מעסיק" מיום 14.4.10 חתום על ידי המבקשת, שם היא מצהירה כי היא משלמת למטפלת זרה בתחום הסיעוד סכום חודשי של 3000 ₪. בחקירתה ציינה המבקשת כי לפני התאונה לא נזקקה לסיעוד אלא נעזרה רק בעוזר לניקיון כללי פעם בשבועיים. היא לא פנתה למוסד לביטוח לאומי בבקשה לגמלת סיעוד וגם לא לקופת החולים, למרות שיש לה ביטוח סיעודי. את כל ההוצאות שנגרמו לה, לרבות תשלום לסיעוד, שילמו עד כה בנותיה. גם לפני התאונה נעזרה בבנותיה לצרכי מחיה. היא ציינה שההוצאות שנוספו עקב התאונה הן הוצאות בגין התשלום לעובד הזר לסיעוד.

מהתיעוד הרפואי המתייחס למצבה של המבקשת עובר לתאונה עולה כי כשמונה חודשים לפני התאונה נפלה ונגרם לה שבר בעצם הירך.

המבקשת טוענת כי היא זקוקה לתשלום התכוף לצורך תשלום לעובד הסיעודי שהחלה להעסיק רק לאחר התאונה. כמו כן נטען להוצאות רפואיות. המשיבה טוענת כי לא הוכחו הוצאות רפואיות עקב התאונה. נטען כי המבקשת כבת 80, אין אינדיקציה להעסקת עובד זר עקב התאונה, קיים מסמך על הארכת תוקף ההיתר ואין מדובר על היתר חדש ובכל מקרה המבקשת כלל לא נושאת בשכר העובד אלא בנותיה. נטען כי היה על המבקשת למצות זכויותיה במוסד לביטוח לאומי ובקופת החולים טרם הגשת דרישה לתשלום תכוף.

כידוע, התשלום התכוף נועד לשמש סעד חירום מיידי ומהיר לנפגע בתאונה. אין כל כוונה לפצות את הנפגע במסגרת הליך זה על כל נזק וכל הוצאה שנגרמו לו עקב התאונה ובודאי שאין מדובר בהליך בו יש לפצות מיטיבים. המחוקק קבע כי הנפגע זכאי לפיצוי לגבי הוצאות העבר ולגבי הוצאות העתיד, אך לא לגבי כל הוצאה והוצאה אלא בהגבלות ובתנאים שנקבעו בחוק. לגבי הוצאות העבר – נקבע כי מדובר אך ורק בהוצאות שהוציא הנפגע לצרכי ריפויו, לרבות הוצאות אשפוז (סעיף 5(ב)(1) לחוק). הנפגע אינו זכאי לתבוע בגין הוצאות אחרות, כמו מחייה וסיעוד, בגין התקופה שקדמה להגשת הדרישה והוצאות אלו יתבעו במסגרת התביעה העיקרית (ראה גם י' אנגלרד, פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מהדורה שלישית, 2005 עמ' 442; א' ריבלין, תאונת הדרכים- סדרי הדין וחישוב הפיצויים, מהדורה שלישית, 1999 עמ' 629 ה"ש 23).

באשר להוצאות לפני הדרישה – אין בפנינו כל קבלות בגין הוצאות ריפוי. הקבלות בגין טיפולי השיניים הן לפני התאונה. קיימת הערכת מחיר לגבי הוצאות עקב התאונה אך בשלב זה אין מדובר בהוצאה בפועל. ההוצאה היחידה היא תשלום למד"א. למרות שמדובר בהזמנת אמבולנס כשבועיים לאחר התאונה - לצורך הליך זה אני מקבלת הטענה כי המבקשת זכאית להחזר הסכום, סכום של 437 ₪. לאחר מועד הדרישה, דהיינו מיום 26.8.09, זכאית המבקשת לדרוש הוצאות לצרכי ריפויו, סיעוד ומחייה (סעיף 5(ב) (2) לחוק. לא הוצגו ראיות על הוצאות ריפוי לאחר הדרישה, לרבות טיפולי שיניים ובכל מקרה, נושא טיפולי השיניים והקשר הסיבתי בינם ובין התאונה ידון בהליך העיקרי. "צרכי מחייה" מוגדרים בתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תשלומים תכופים), תשמ"ט – 1989 כ "צרכי מזון, לבוש, מגורים ולימודים". מדובר ברשימה סגורה של צרכים ולא כל הוצאה והוצאה נכללת בגדר רשימה זו. המבקשת אינה טוענת כי היא זקוקה לתשלום התכוף לצרכי מחיה, שהרי מקורותיה הכספיים לצרכי מחייה נשארו כפי שהיו לפני התאונה. באשר לסיעוד – קיימים מספר סימני שאלה בעניין זה. ראשית, לא הובאו ראיות של ממש כי המבקשת מעסיקה עובד זר לסיעוד עקב התאונה ולא הובאו ראיות אובייקטיביות על גובה השכר המשולם. טופס הממולא על ידי המבקשת עצמה, שאף אין עליו חותמת "התקבל" של המוסד לביטוח לאומי, אינו מספק. לא הוצגו דיווחים למוסד לביטוח לאומי לגבי העסקת העובד. שנית, על גבי טופס ההיתר שהתקבל ממשרד הפנים נרשם כי מדובר בהארכת תוקף היתר. לא הובאו נתונים לגבי היתרים קודמים שניתנו למבקשת ודיווחים על גובה שכרו ועולה אפשרות כי גם קודם לכן העסיקה עובד זר לסיעוד. שלישית, לא הובא כל מסמך רפואי עדכני לגבי מצבה של המבקשת היום וצרכי הסיעוד שלה. רביעית, אם המבקשת זקוקה לסיעוד היה עליה לפנות למוסד לביטוח לאומי ולביטוח הסיעוד שלה בקופת החולים לבדוק זכאותה ולהקטין הנזק. חמישית, במסגרת התביעה לתשלום תכוף לא נדונות תביעות מיטיבים ובענייננו, המבקשת עצמה לא נשאה בכל הוצאה לסיעוד עד היום ומדובר בהוצאות שהוצאו על ידי בנותיה.

עם זאת, התשלום התכוף נועד להושטת סעד ביניים מהיר וזמני, מבלי להיכנס לבירור מעמיק בשאלות הטעונות בירור עובדתי ומבלי להגיע לקביעות חדות בשאלות השנויות במחלוקת. לאור כך, נוכח טיב פגיעתה של המבקשת, מקובל עלי כי לצורך שלב זה של הדיון, למרות סימני השאלה המתעוררים, ניתן לקבוע כי המבקשת זכאית לסכום כלשהו לצרכי סיעוד מאז הגישה הדרישה. לסכום זה יצטרף התשלום למד"א. לאור כך, אני קובעת כי על המשיבה להקדים למבקשת תשלום תכוף בסך 7500 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 13%. הסכום ישולם בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין אצל ב"כ המשיבה ולאחר מועד זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן היום, כ"ה אייר תש"ע, 09 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ