תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
794-08-12
25/06/2013
|
בפני השופט:
אבי כהן
|
- נגד - |
התובע:
1. איי. אי. ג'י. חברה לביטוח בע"מ 2. עדי נחוםשניהם
|
הנתבע:
1. ניר חכים 2. הראל חברה לביטוח בע"משניהם
|
פסק-דין |
פסק דין
בפניי תביעה ע"ס 12,720 ₪ ותביעה שכנגד ע"ס 10,407 ₪, שתיהן בסדר דין מהיר ושתיהן בגין נזקי רכוש שנגרמו לשני הרכבים המעורבים בתאונת דרכים מיום 11.8.11.
היום נערכה בפניי ישיבה מקדמית, שבה נשמעו ראיות הצדדים.
סוג התביעה והתביעה שכנגד
מדובר בתביעה מעורבת שבה תביעת תחלוף (שיבוב) עפ"י סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981, כלומר תביעה שבה נכנסה חברת הביטוח התובעת בנעלי המבוטח שלה (הניזוק הישיר), לאחר ששילמה לו תגמולי ביטוח בגין התאונה מושא התביעה עפ"י חוזה הביטוח שביניהם, והגישה, לאחר שזכות הפיצוי בנזיקין של המבוטח כנגד הנתבעים המזיקים עברה אליה כאמור, את תביעת הנזיקין הכספית שבנדון. בתביעה שבנדון מעורבת גם תביעתו האישית של המבוטח של חברת הביטוח הנ"ל, כלומר של הניזוק הישיר. המבוטח תובע בתביעה זו את הפסדיו, כלומר את כל אותם הפסדים כספיים שנגרמו לו בתאונה (בגין נזקי רכוש לרכב ולו) ושבגינם לא קיבל פיצוי מחברת הביטוח.
הרכבים המעורבים בתאונה
בתאונה מעורבים 2 רכבים:
רכב התובעים – רכב פרטי מתוצרת סוזוקי (להלן – "הסוזוקי").
רכב הנתבעים – רכב פרטי מתוצרת הונדה (להלן – "ההונדה").
מקום התרחשות התאונה: חניון ברמת גן.
אין חולק כי התאונה התרחשה בעת שההונדה הייתה במהלך כניסה ברוורס למקום חניה והסוזוקי חלפה על פניה (משמאל) בנסיעה ישר בנתיב הנסיעה שבקומת החניון. המחלוקת היא בשאלה איזה משני הרכבים היה בנסיעה בזמן התאונה ואיזה מהם היה בעצירה בזמן התאונה, כאשר הצדדים מציגים גרסות מנוגדות בשאלה זו.
המחלוקת בין הצדדים ממוקדת בשאלת האחריות בנזיקין לתאונה, כאשר במישור הנזק ושיעורו אין, למעשה, מחלוקת. שיעורי הנזקים הנתבעים מוחזקים אפוא להיות בלתי שנויים במחלוקת.
הראיות שהציגו הצדדים
הודעות על התאונה שנמסרו לשני הצדדים.
תמונות נזקי שני הרכבים.
שרטוט זירת התאונה שערך נהג ההונדה במהלך עדותו.
עדויות שני הנהגים המעורבים בדיון בפניי.
הכרעה
לאחר שבחנתי היטב את כל טענות וראיות הצדדים, אני מוצא לחלק את האחריות בין שני הנהגים, בחלקים שווים. בהתאמה, מתקבלות שתי התביעות, באופן חלקי.
אני מוצא את עדות נהג הסוזוקי, לפיה ההונדה נסעה לעברו ופגעה בנסיעתה בסוזוקי, כסבירה וכמשכנעת יותר מעדות נהג ההונדה, לפיה ההונדה הייתה בעצירה מוחלטת והסוזוקי נכנסה בה בעודה בעצירה מוחלטת. מכאן, שלנהג ההונדה אחריות ברורה לתאונה. אך גם לנהג הסוזוקי אחריות משמעותית לתאונה, משזה בחר לנסוע ליד ההונדה, למרות שהבחין בכך שהיא עומדת במצב מיוחד (כאילו נתקעה בנסיעתה לאחור למקום חניה, או אולי, מנקודת מבטו של נהג הסוזוקי, בדרכה קדימה ביציאה מחניה), מבלי לבצע כל פעולת אזהרה של נהג ההונדה ומבלי לבדוק עם האחרון לאן בכוונתו לנסוע והאם הוא הבחין בסוזוקי. אני מוצא שלכל אחד משני הנהגים אחריות רבה ולכן שווה לתאונה.