אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> איזון זכויות רכושיות בין בני זוג נשואים שחל קרע ביחסיהם

איזון זכויות רכושיות בין בני זוג נשואים שחל קרע ביחסיהם

תאריך פרסום : 25/02/2007 | גרסת הדפסה
ע"מ
בית המשפט המחוזי חיפה
316-05,320-05
22/02/2007
בפני השופט:
1. ש. שטמר [אב"ד]
2. י. כהן
3. י. וילנר


- נגד -
התובע:
פלוני
עו"ד זיו גרובר ואח'
הנתבע:
פלונית
עו"ד זאב הבר
פסק-דין

פ ס ק - ד י ן

ש. שטמר, שופטת - אב"ד:

 

רקע עובדתי וההליכים בבימ"ש קמא

1.       לפנינו 2 ערעורים על פסק-דין מיום 15/8/05 בבית המשפט לענייני משפחה בקריות (השופטת ר' ברגמן, להלן - " בית משפט קמא" או " השופטת") בתמ"ש 2320/01, 2321/01, 2322/01 ו-2324/01.

בפסק-הדין הורה בית משפט קמא על איזון הזכויות הרכושיות של הצדדים, בני זוג נשואים, שחל קרע ביחסיהם. עיקר המחלוקת היא לעניין הזכויות במשק חקלאי, שעובד על ידם, ובו  אף נמצא בית המגורים שלהם. 

ע"מ 316/05 הוגש על ידי הבעל, וע"מ 320/05 - על ידי האשה (למען הנוחות, ייקראו -הצדדים להלן - " הבעל" ו" האשה"). הדיון בערעורים אוחד.

2.       האשה היא ילידת 1938 והבעל יליד 1943. הם נישאו זל"ז ב-22/7/83. היו אלה נישואין שניים עבור שניהם. הבעל הוא אב לשתי בנות בגירות מנישואיו הראשונים. לאשה שלושה ילדים בגירים מנישואיה הראשונים. אין להם ילדים משותפים.

עם נישואיהם, עברה האשה להתגורר בבית הבעל במושב XXXX, שאליו צמוד משק חקלאי (להלן - " המשק"). המשק משתרע על פני כ-83 דונמים.

בני הזוג חיו בעשור הראשון לנישואיהם חיי שיתוף והפעילו יחדיו את המשק החקלאי הצמוד לביתם. לטענת הבעל, כבר בתחילת שנות התשעים, טרם חלף עשור לנישואיהם, התגלע סכסוך בין בני הזוג. משנת 1999 החלו השניים לנהל מסכת עניפה של הליכים משפטיים, זה כנגד זו, וזו כנגד זה, הן בבית הדין הרבני והן בבית המשפט לענייני משפחה.

3.       המשק נרכש על ידי הבעל ואשתו הראשונה עם נישואיהם בשנת 1973. ברכישת המשק השקיע הבעל את חסכונותיו: את דמי המניה שפדה עם הפסקת עבודתו בחברת "אגד",  את מניית "נצבא" ואת קופות הגמל. באותה עת המשק היה בלתי פעיל, והבעל החל לשקמו ולשפצו. בהסכם הגירושין שעשה הבעל עם אשתו הראשונה בשנת 1980, היא ויתרה על כל זכויותיה במשק לטובתו, ואילו הבעל התחייב לרכוש לה דירת מגורים תמורת 1,200,000 לירות. 

4.       במהלך שנת 1999 במסגרת ההליכים שהתנהלו בין הצדדים, לאחר שהבעל טען כי גילה שהאשה לקחה כספים משותפים והעבירה אותם לחשבון פרטי שלה, גובש הסדר זמני, שבו התחייבו הצדדים לשתף פעולה ביניהם בניהול השוטף של המשק, ובכלל זה ביצוע כל הוצאה לניהול המשק באמצעות החשבון העסקי המשותף וחתימה על כל שיק על ידי שני הצדדים. עפ"י אותו הסדר העביר הבעל לאשה, מדי חודש, 3,000 ש"ח לכלכלת הבית. שיתוף הפעולה בין הצדדים הופר בסמוך לחודש דצמבר 2004, ובעקבות זאת ניתנה החלטה ביום 26/1/05 בבית משפט קמא, לפיה הצדדים ימשיכו התנהלותם הכלכלית לפי ההסדר שגובש ביניהם.

נכון ליום מתן החלטת בימ"ש קמא, הצדדים המשיכו לגור יחד בבית המגורים במשק ולהפעיל את המשק, ככל שניתן בנסיבות אי האמון שנוצרו ביניהם.

5.       בפסק-דין מיום 16/6/05 קבע בית הדין הרבני הגדול, כי "יש מקום לחיוב בגט ולפחות להשלשת גט ולהפטר מן החיובים הממוניים". על אף קביעה זו, עד היום, למיטב ידיעתי, נשואי הצדדים טרם פקעו. הבעל הוסיף בעיקרי הטיעון מטעמו, כי ביום 17/11/05 (לאחר מתן פסק הדין) נקבע מועד לסידור הגט, אולם האשה לא הופיעה. בעקבות זאת, השליש הבעל את הגט.  

6.       בבית משפט קמא טענה האשה, שמצב המשק לפני שהיא באה להתגורר בו היה ירוד, וכי כל הבניה והפיתוח נעשו לאחר מכן, לרבות שיפוץ ניכר של בית המגורים ובניה של מבני עזר, לול לאפרוחים ולעופות, סככה, דיר לעגלים ומתבן חדש. עוד טענה האשה, כי החוב כלפי אשתו הראשונה של הבעל נפרע במהלך נישואיה למערער מכספים משותפים. כמו כן, במהלך הנישואים, היא עבדה הן במשק והן כשכירה במחסן הביצים של המושב, משרה ממנה פוטרה לאחרונה. הבעל עבד מרבית הזמן כשכיר מחוץ למשק. בני הזוג ניהלו חיים משותפים ואיחדו את משאביהם. מנימוקים אלה עתרה האשה לסעד הצהרתי, לפיו היא בעלת מחצית הזכויות במשק וכי היא זכאית למחצית מההכנסות במשק.

7.       במהלך הדיון לפני בימ"ש קמא הסתבר, שהזכויות במשק רשומות במינהל מקרקעי ישראל (להלן - " המינהל") וגם באגודה - XXXX מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (להלן - " האגודה") על שם שני בני הזוג בחלקים שווים ביניהם, וזאת, ככל הנראה, החל משנת 1994. עקב כך, תיקנה האשה את תביעתה וביקשה סעדים לשמירת זכויות עפ"י סעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 (להלן - " חוק יחסי ממון"), הקובע שכאשר יש חשש שאחד מבני הזוג עשה פעולה על מנת לסכל זכות או זכות עתידה של בן זוג, רשאי בית המשפט ליתן סעדים על מנת לשמור על הזכויות.  

8.       עוד טענה האשה, כי הבעל הבריח חלק ניכר מכספיו וכי יש לחייבו להחזירם לקופה המשותפת.

9.       עמדתו של הבעל היתה, שהמשק נרכש לפני הנישואין הנוכחיים, ובמשך השנים, לפני שאשתו באה להתגורר במשק, הוא שיפץ ופיתח אותו, כך שהאשה הגיעה למשק משגשג ומצליח, וההשקעות המשותפות היו מעטות. לעניין החוב לאשתו הראשונה, טען הבעל, כי החוב סולק מתמורה של מכירת לול שבנה במשק, ולאשה הנוכחית לא היה כל קשר לפרעון החוב. כן טען הבעל, כי מעולם לא התכוון להעניק לאשה זכויות במשק. הוא מעולם לא חתם על מסמכי העברת הזכויות. הרישום במינהל, לפיו גם האשה היא בעלת הזכויות במשק, נעשה שלא בידיעתו ושלא בהסכמתו על ידי ועד המושב, מתוך טעות, ועל כן הוא מחוסר תוקף.  

10.         עוד טען הבעל, כי אשתו, שדינה כדין מורדת, אינה זכאית למזונות.

פסק-דינו של בית משפט קמא

11.     בימ"ש קמא קיבל את גרסת האשה באשר למצב המשק קודם לנישואין ולהשקעות המשותפות הרבות שנעשו בו לאחרי הנשואין. נקבע, כי הצדדים הפעילו מאמצים משותפים לתפעול המשק, ולא קיימת ראיה להפרדת נכסים. כן קבע בית משפט קמא, כי המשק אמנם נרשם על ידי האגודה שלא בידיעת הבעל, אולם הרישום שיקף מצב אמיתי וצודק. לפיכך נקבע כי שני הצדדים הם בעלי הזכויות בבית המגורים ובמשק בחלקים שווים, ושההכנסות וההוצאות תתחלקנה בין הצדדים באופן שווה. עוד הוסיף בית משפט קמא וקבע את פרטיו של הסדר איזון המשאבים בין הצדדים, שיבוצע עם פקיעת הנישואין לפי חוק יחסי ממון התשל"ג-1973, (להלן - " חוק יחסי ממון"). את מועד עריכת האיזון קבע  בית משפט קמא ליום 31/10/99, הוא מועד הקרע בין בני הזוג, "בו בא הקץ על השיתוף" (עמ' 7 ש' 27 לפסק הדין).

השופטת מינתה אקטואר, שיבדוק ויתן חוות דעת באשר לערך כל הזכויות של בני הזוג, מיום נישואיהם ועד למועד האיזון. זכויות אלה, לרבות זכויות מעבודה של שני בני הזוג בתקופת הנישואין, יחולקו בין הצדדים מחצית במחצית. השופטת הורתה לאקטואר להתייחס לפעולות שנעשו במשק מתחילת הנישואין ועד למועד האיזון. נקבע שגם תכולת הבית ותכולת המשק תחולקנה ביניהם בחלקים שווים. בית משפט קמא הורה אף על שומה של נכסי הזוג, ניכוי החובות וחלוקת הרכוש הנותר בין שניהם. באשר לנכסי הבית ותכולת המשק, נקבע כי הם יחולקו שווה בשווה, מועד החלוקה נדחה למועד פקיעת הנישואין. 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ