אגסי ואח' נ' בע"מ ואח'

פסק דין

בפני תביעה במסגרתה עותר התובע לפיצוי בגין הוצאות יתרות שנגרמו לו בעת חופשה בחו"ל.

אין מחלוקת כל שהיא בדבר בעובדות הבסיסיות. התובע רכב באמצעות הנתבעת 1 חבילה חופשה בחול הכוללת טיסה לסלובניה למשך 7 ימים ורכב להשכרה. לדבריו במסגרת הקשר הטלפוני שהיה לו עם נציגת הנתבעת 1 הוא דרש רכב אשר מתאים להובלת 6 אנשים. מעבר לכך, לדבריו, לא ערך בירורים כלשהם ולא העלה תהיות באשר לגודלו של הרכב ולהתאמתו לכמות כזו או אחרת של מטען. במסגרת ההסכם שנכרת בין התובע לבין הנתבעת 1 הוזמן עבור התובע, בידיעתו, רכב מסוג פולקסווגן טוראן או רכב אחר מאותה קבוצת דירוג. אין גם מחלוקת על כך שהרכב מהסוג הנ"ל כולל 7 מושבים ומוגדר כרכב 6 + 1 או 5 + 2 שכן, חלק מהמושבים הינם מושבים מתקפלים אשר ניתן לעשות בהם שימוש על פי הצורך ובהתאם למספר הנוסעים ברכב.

לטענת התובע התברר לו בדיעבד כשהגיע לסלובניה וקיבל את הרכב בשעת לילה מאוחרת, כי בהיות הרכב מיושב ב 6 אנשים לא נותר די מקום לאיחסון מלוא המטען שהביאו עימם. לפיכך פנה לנציג חברת הרץ שסיפק את הרכב וביקש רכב גדול יותר אך זה לא היה בנמצא. כמו כן, לא הצליח לאתר רכב גדול בחברות מקבילות ועל כן נאלץ בנוסף לרכב שקיבל לשכור למשך 4 ימים רכב קטן נוסף אשר שימש לתקופת הטיול. כמו כן, נאלץ לשכור מונית לצורך העברת המטען לשדה התעופה בתום החופשה. על פי חישוביו של התובע מכלול נזקיו מסתכם ב 2300 ₪.

שמעתי גם את עדותה של נציגת הנתבעת 1. הנתבעת 1 אינה חולקת על התיאור הכללי, אך לדביר הנציגה, במהלך השיחות עם התובע הציעה לו בשל נסיונה הרב שלא להסתפק ברכב המיועד ל 7 אנשים אלא להזמין רכב גדול יותר המיועד בדרך כלל ל 9 אנשים, וזאת בשל המקום המוגבל שנותר לציוד ברכב מהסוג שהוזמן.

התובע כמו גם נציגת הנתבעת 1 הותירו בעדותם רושם חיובי. מדובר באנשים נורמטיבים מן הישוב אשר ללא ספק ראויים לכבוד ולהערכה. בנסיבות אלה, לא מצאתי לנכון להכריע באופן וודאי האם נמסרה אותה עיצה טלפונית אם לאו, שכן לטעמי אף אם לא נמסרה אותה עיצה, לא הוכחה רשלנות כלשהי מטעמה של הנתבעת 1. אציין כי במישור החוזי לא הועלתה כל טענה, שכן אין מחלוקת על כך שהתובע קיבל בדיוק את המוצר אותו הזמין, ועל מנת להוכיח אחריותה של הנתבעת היה עליו לבסס טענת רשלנות נזיקית. לטעמי לא הוכחה רשלנות שכזו. הנתבעת נתבקשה לספק רכב המותאם ל 7 נוסעים וכך עשתה. מצידו של התובע לא עלתה כל שאלה או טענה בדבר היקף המטען והקושי לאחסנו ברכב. התובע קיבל מבעוד מועד את הוורצ'ר ואת נתוני הרכב שהוא צפוי לקבל ולא ערך כל בדיקה האם הוא תואם לצרכיו. בנסיבות אלה, אינני סבור כי הנתבעת 1 אחראית לנזקים שנגרמו לתובע לטענתו.

דברים אלה יפים מקל וחומר לגבי הנתבעת 2 ולגבי צד ג' . צדדים אלה לא עמדו כלל בקשר ישיר עם התובע אלא אך מימשו את הזמנתו כפי שהתקבלה בידי הנתבעת 1. צדדים אלה לא היו מודעים כלל למספר הנוסעים המדוייק ולצרכים הספציפים של התובע. צדדים אלה קיבלו הזמנה לספק במועד מסוים רכב מדרגת F בנמל התעופה בסלובניה וכך עשו. משעמדו בדרישות החוזיות מהם אין מקום לבוא אליהם בטרוניה כלשהי.

לפיכך, אני דוחה את התביעה ומחייב את התובע בתשלום הוצאות לכל אחת מהנתבעות ולצד ג' בסך 250 ₪ כל אחת.

ניתנה והודעה היום י"ז כסלו תשע"א, 24/11/2010 במעמד הנוכחים.

חגי טרסי, שופט

הוקלד על ידי: מזל קורן