אגבאריה ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל ואח'

החלטה

לפני בקשה לעכב את ביצוע פסק הדין מיום 18/1/11, שנתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה, אליו הגיעו הצדדים. המטרה בעיכוב ביצוע פסק הדין היא שלא תבוצע הריסת נכס מקרקעין, שעל המבקשים להרוס בהתאם להסכם הפשרה.

בקשה זו היא שלישית במספר, כאשר שתיים קודמות מהן נדחו על ידי.

נטען על ידי המבקשים, כי הם פנו למשיבים ביום 16/2/11 בבקשה לרכוש את הקרקע שבמחלוקת ולרשמה על שמם; למשיבים נדרש זמן על מנת לבחון את הצעתם.

המשיבה התנגדה לבקשה. היא טענה כי הפניה אליה נעשתה בחלוף שנה מיום פסק הדין, שהות שאיננה סבירה, וכי – בניגוד להסכם הפשרה, שקיבל תוקף של פסק דין - המבקשים פנו למשיבים בבקשה לרכוש את חלק המינהל בחלקה במקום את השטח שהיה במחלוקת. בבקשתם הטעו המבקשים את בית המשפט, שכן דרישתם איננה עולה בקנה אחד עם הסכם הפשרה. זאת ועוד, אין זה נכון שהם מחכים לתשובת המשיבים, שכן תשובות אלו ניתנו להם.

לאחר שבחנתי את הבקשה ואת התגובה, אני דוחה את הבקשה, להלן הנמקתי:

הסכם הפשרה קבע כדלקמן:

פסק דינו של בית משפט קמא הורה על פינוי והריסה, והוא נשאר על כנו, כפי שנקבע בהסכם הפשרה. אמנם המשיבים הסכימו על אורכה, אולם היה זה לשישה חודשים, שחלפו מזמן. המבקשים לא הודיעו כי הם מבקשים לשלם את המסים ולרכוש את המקרקעין נשוא המחלוקת, מה גם שעבר "הזמן הסביר"במהלכו יכלו לפעול על פי אופציה זו.

בנסיבות אלו, אין כל מקום להעתר לבקשה, וזאת גם מבלי להכנס לסוגיה אם יש בסמכות בית המשפט ליתן עיכוב ביצוע כאשר מדובר בפסק דין שנתן תוקף של פסק דין להסכם.

אני מחייבת את המבקשים לשלם למשיבים ביחד ולחוד את הוצאות הבקשה בסכום של 800 ₪.

המזכירות תשלח עותק מהחלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו ניסן תשע"ב, 18 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.