אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אברהמי נ' ויינברגר ואח'

אברהמי נ' ויינברגר ואח'

תאריך פרסום : 24/06/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
23749-05-10
19/06/2013
בפני השופט:
דוד גדעוני

- נגד -
התובע:
יגאל אברהמי
הנתבע:
1. יששכר עופר ויינברגר
2. רחל בת-אל ויינברגר

פסק-דין

פסק דין

התובע תבע את בעלי הדירה הממוקמת מעל לדירתו בגין נזקי רטיבות שנגרמו לדירתו. השאלות המרכזיות העומדות על הפרק כיום, לאחר שנעשו תיקונים שונים, עניינן טענת התובע כי הוא זכאי לפיצוי בגין אובדן דמי שכירות בתקופה בה היתה רטיבות בדירה וכן שיעור הפיצוי המגיע לתובע בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו.

רקע

התובע מתגורר בדירה ברח' פארן 14ב בירושלים. הנתבעים הם מי שהיו במועדים הרלבנטיים בעלי הזכויות בדירה הממוקמת מעל דירת התובע. התובע טען כי הוא סובל מנזילות ורטיבויות במקומות שונים בדירתו וזאת כתוצאה משיפוצים ועבודות צנרת שעשו הנתבעים בדירתם באורח בלתי מקצועי.

בכתב התביעה שהוגש לכתחילה עתר התובע, בין היתר, למתן צו עשה שיחייב את הנתבעים לעשות תיקונים שונים בדירתם.

ביום 7.2.11 מינה בית המשפט מומחה מטעמו על מנת שיחווה דעתו בשאלה מה הפעולות שיש לבצע לצורך פתרון בעיית הרטיבות ובהמשך על מנת לפקח על ביצוע הפעולות הנדרשות. מומחה בית המשפט מסר את חוות דעתו כפי שהתבקש ובהמשך הגיש שתי חוות דעת משלימות שבהן התייחס לעבודות שבוצעו בדירת הנתבעים. בחוות דעתו האחרונה קבע המומחה, בכפוף למספר סייגים (שאינם רלבנטיים עוד לענייננו) ולצורך בביצוע מעקב, כי נראה שאין עוד בעיות רטיבות בדירת התובע.

לאחר הדברים הללו הגיש התובע כתב תביעה מתוקן. בכתב התביעה המתוקן עתר התובע לחייב את הנתבעים לשלם לו פיצוים בשני ראשי נזק: האחד, טענת התובע לאבדן דמי שכירות למשך התקופה בה היו בדירה נזקי רטיבות ושבשל כך לא יכול היה התובע להשכירה ולשכור תחתה דירה אחרת, זולה יותר, לצרכיו הוא; השני, תביעת התובע לפיצוי בשל עוגמת הנפש והסבל הרב שנגרמו לו ולהוריו המנוחים כתוצאה מכך שנאלצו להתגורר בדירה שבה בעיות רטיבות קשות במשך זמן ממושך. בנוסף עתר התובע למתן סעד הצהרתי לפיו אחראים הנתבעים לטיב התיקונים שבוצעו על ידם ולכל נזק שיארע לתובע מעתה ואילך.

הנתבעים – שבחרו שלא להיות מיוצגים בהליך – לא חלקו על כך שהם נושאים באחריות לרטיבות שנגרמה בדירת התובע וכי כתוצאה מכך נגרמה לתובע אי נוחות (ראו, ש' 22-23 ע' 3 לפרוטוקול, ש' 5 ע' 9 לפרוטוקול). טענתם בהקשר זה היתה כי הסכומים הנתבעים על ידי התובע מופרזים.

על רקע האמור, נדון בסעדים השונים הנתבעים בכתב התביעה המתוקן.

אובדן דמי שכירות

בכתב התביעה המתוקן עתר התובע לחייב את הנתבעים לפצותו בגין אובדן דמי שכירות מהדירה. לטענתו, לאחר שהוריו נפטרו בשנת 2007 יכול היה להשכיר את דירתו בתמורה לדמי שכירות חודשיים של 6,000 ₪ ולשכור דירה חלופית עליה היה משלם דמי שכירות חודשיים בשיעור של 3,000 ₪ בלבד. לפי הטענה, כתוצאה מנזקי הרטיבות פרי מחדלם של הנתבעים נמנעה ממנו אפשרות זו, שכן כל שוכר פוטנציאלי היה מבחין על נקלה בנזקי הרטיבות והיה מעדיף שלא "להכניס ראש בריא למיטה חולה". בראש נזק זה עתר התובע לפיצוי כולל בסך של 180,000 ₪ - הוא הסכום המתקבל מהסכום החודשי שיכול היה להיחסך – לפי הטענה – למשך תקופה של חמש שנים (60 חודשים).

דין התביעה בכל האמור באובדן דמי השכירות להידחות שכן ראש נזק זה לא הוכח.

לשיטת התובע עצמו פסקו בעיות הרטיבות בדירה בחודש אוקטובר 2011 (ס' 25 לתצהיר התובע). מאז ועד היום – משך תקופה של כשנה ותשעה חודשים – המשיך התובע להתגורר בדירה (ש' 10-11, ע' 6 לפרוטוקול, וש' 12-13, ש' 19-20 ע' 3 לפרוטוקול). התובע אף לא טען כי נעשה ניסיון כלשהו להשכרת הדירה לאחר שתוקנו נזקי הרטיבות. בכך יש כדי להעמיד בספק רב את הטענה כי התובע התכוון להשכיר את הדירה. לתובע לא היו הסברים כלשהם בעניין. דווקא דבריו כי גם לאחר התיקון לא פעל להשכרת הדירה משום שאחותו מתגוררת בסמוך לה (ש' 19-20, ע' 3 לפרוטוקול) יכולים ללמד כי אין בין אי השכרת הדירה לבין נזקי הרטיבות בדירה ולא כלום. די בכך כדי להביא לדחיית התביעה לאובדן דמי שכירות.

למעלה מכך. התובע לא הביא ראייה כלשהי להוכחת דמי השכירות הנטענים שעמדו בבסיס תביעתו לפיצוי. התובע לא הביא פרטים כלשהם בקשר עם הדירה שהיה בכוונתו לשכור – לפי הטענה – ובכלל זה גודלה ומיקומה. הוא גם לא הביא ראייה כלשהי לכך שדמי השכירות החודשיים שהיה נדרש לשלם בגין דירה חלופית כאמור – שפרטיה לא נודעו – היו 3,000 ₪ כנטען על ידו. גם ביחס לדמי השכירות אותם יכול היה לקבל עבור דירתו לא הביא התובע ראיות של ממש. זולת טענה סתמית כי יכול היה להשכיר את הדירה בדמי שכירות חודשיים בסך 6,000 ₪ לא הביא התובע ראייה כלשהי בעניין, למשל חוות דעת שמאי (שעל הבאתה ויתר, ש' 8-9, ע' 5 לפרוטוקול). הנתון היחיד שהובא בהקשר זה הוא עדות הנתבעים לפיה השכירו את דירתם, הממוקמת מעל דירת התובע, בדמי שכירות ממוצעים של 4,000 ₪ לחודש (ש' 14-15, ע' 9 לפרוטוקול). אולם גם בכך אין כדי להועיל משלא הוכח כי מצבן הפיסי של שתי הדירות (בהתעלם מעניין הרטיבות) היה דומה. דווקא מהראיות שהובאו נראה כי בעוד שבדירת הנתבעים נעשה שיפוץ ממשי בשנת 2004 (ס' 4 לתצהיר התובע) הרי שהתובע העיד כי במרבית חלקי דירתו, שנבנתה בשנות ה-70, לא נעשה שיפוץ משמעותי משך שנים (ש' 24, ע' 8 לפרוטוקול).

נוכח כל האמור לעיל, התביעה לפיצוי בגין אובדן דמי שכירות – נדחית.

עוגמת נפש

אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע – שהתגורר בדירה בכל המועדים הרלבנטיים – זכאי לפיצוי בשל עוגמת הנפש שנגרמה לו בגין נזקי הרטיבות בדירתו. המחלוקת נסבה על שיעור הפיצוי המגיע בנסיבות העניין.

לשם הכרעה בסוגיה זו נעמוד על עיקרי העובדות הצריכות לעניין.

מהראיות שהובאו לפני בית המשפט נראה כי בדירת התובע נמצאה בעיית רטיבות משמעותית במספר מוקדים. מהתמונות שהוצגו בישיבת ההוכחות ואשר צורפו לחוות דעתו של המהנדס יגאל ברגמן שהוגשה מטעם התובע – שנערכה בעקבות ביקור בדירת התובע ביום 23.12.09, עולה כי נמצאו מוקדי רטיבות משמעותיים במספר מקומות: בחדר האמבטיה נמצאו קילופי טיח בהיקף משמעותי עקב רטיבות בתקרה ונמצאה גם רטיבות בהיקף גוף התאורה; בחדרון הכביסה בדירה נמצאו חלק מהקירות והתקרה ספוגים במים ועובש עקב רטיבות בעוצמה גבוהה; באחד מחדרי השינה (הצפוני) נמצאו מוקדי רטיבות ועובש משמעותי; ביתר חדרי השינה נמצאו מוקדי רטיבות קלים; ברחבה שלפני חדרי השינה נמצאו בעיקר מוקדי רטיבות נקודתיים; ובמטבח נמצאו קילופי טיח עקב רטיבות שהתייבשה מעל ארונות המטבח.

המומחה שמונה מטעם בית המשפט מצא כי בדירת התובע קיימת בעיית רטיבות קשה. בביקור שערך בדירת התובע ביום 4.4.11 מצא כי מרבית מוקדי הרטיבות שפורטו לעיל אכן קיימים בדירת התובע (זולת מוקדי הרטיבות בחדרי השינה הנוספים שלא אותרו). יצוין כי הן בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט הן בחוות דעת המומחה מטעם התובע לא נקבע כי כתוצאה מהרטיבות לא ניתן היה לעשות שימוש בחשמל בחדר האמבטיה או בפינת האוכל או כי כתוצאה מהרטיבות לא ניתן היה לעשות שימוש בחלק כזה או אחר של הדירה ולא צוינו קיומם של מפגעי ריח בשל העובש, כפי שטען התובע. המומחה הוסיף וחיווה דעתו כי נוכח היקף הרטיבות בדירת התובע טענת הנתבעים כי ביצעו תיקונים נקודתיים שונים אינה סבירה ולחילופין כי התיקונים שנעשו לא היו משביעי רצון (חוות הדעת מיום 15.5.11).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ