אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אברהם גורן נ' יוסף גרוס ואח'

אברהם גורן נ' יוסף גרוס ואח'

תאריך פרסום : 18/10/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
2791-07
18/10/2010
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:
אברהם גורן
הנתבע:
1. יוסף גרוס
2. עו"ד דוד חודק
3. עו"ד איתן גרינברג

החלטה

1.בפניי בקשה של הנתבעים לדחיית התביעה נגדם על הסף מחמת התיישנות.

2.עסקינן בתביעה לתשלום חלקו של התובע, עורך דין במקצועו, במוניטין של שותפות עורכי הדין גרוס, חודק, גרינברג ושות' (להלן: "השותפות"), ממנה פרש לטענתו בסוף חודש דצמבר 2000. התובע טוען כי עם הודעתו בדבר פרישה מן השותפות, הוא היה זכאי לקבל תמורה בגין חלקו במוניטין, אלא שלא שולם לו דבר. התביעה הוגשה ביום 25.12.2007.

3.הנתבעים טוענים כי התביעה התיישנה, שכן התובע הודיע על פרישתו מן השותפות במועד כלשהו לפני יום 12.11.2000, הוא המועד בו נחתם הסכם מיזוג בין השותפות לבין משרד עורכי הדין קלינהנדלר את הלוי (להלן: "הסכם המיזוג"). על כן, עילת התביעה נולדה עוד לפני יום 12.11.2000 ולפיכך חלפו למעלה משבע שנים מיום היווצרות העילה ועד למועד הגשת התביעה. יצויין כי על פי הסכם המיזוג, הוא יצא אל הפועל ביום 1.1.2001.

4.הצדדים תמכו את טענותיהם העובדתיות בסוגיית ההתיישנות בתצהירים של התובע ושל הנתבע 2. המצהירים נחקרו על תצהיריהם והצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב.

5.לאחר שעיינתי בסיכומי הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להדחות על הסף מחמת התיישנותה, והכל מן הטעמים שיפורטו להלן.

6.ראשית לכל, ברור כי עילת התביעה נולדה במועד בו הודיע התובע לנתבעים על פרישתו מן השותפות, שכן לשיטתו של התובע, זהו המועד שבו היה זכאי לקבל את חלקו במוניטין (ראה ס' 27 ו- 28 לכתב התביעה). השאלה הטעונה הכרעה היא מהו המועד בו נמסרה ההודעה האמורה.

7.בס' 26 לכתב התביעה נרשם כי:

"לקראת תום דצמבר 2000 עמד להסתיים מו"מ ממושך למדי למיזוג בין שותפות עורכי הדין קלינהנדלר את הלוי לבין השותפות. משהצדדים ראו בתובע שותף בשותפות, פנו אליו על מנת לדעת אם בכוונתו לשוב לפעילות בשותפות, כדי לקבוע את מערכת היחסים בין השותפים במתכונת החדשה."

בס' 27 לכתב התביעה נכתב כי:

"כך בסמוך למיזוג בין משרד קלינהנדלר, הלוי ושות' לבין המשרד, שארע בראשית 2001, הודיע התובע לשותפות על פרישה מן השותפות, ועם מתן ההודעה הסתיימה השותפות הקיימת. השותפים האחרים המשיכו לפעול בשותפות, וזמן קצר לאחר מכן התמזגו כאמור שני המשרדים למשרד חדש ...".

מתוך קריאת הסעיפים האמורים עולה כי פניית הנתבעים אל התובע נעשתה עוד בטרם נחתם הסכם המיזוג, שהרי הפניה נעשתה לקראת סיומו של המשא ומתן בענין המיזוג. כידוע, הסכמים נחתמים רק לאחר סיומו של המשא ומתן, ומשנחתם הסכם, פשיטא שהמשא ומתן בקשר אליו הסתיים עוד קודם לכן. והנה, בעניננו, אין חולק שהסכם המיזוג נחתם עוד ביום 12.11.2000, ומכאן שפניית הנתבעים אל התובע חייבת היתה להעשות קודם למועד זה, ולא רק לקראת תום חודש דצמבר 2000, כפי שנכתב בכתב התביעה. אכן, מה שקובע אינו מועד הפניה אל התובע, אלא המועד בו הודיע התובע לנתבעים על החלטתו לפרוש מן השותפות, אלא שאין כל סיבה להניח כי התובע השהה את תשובתו במשך למעלה מחודש וחצי מרגע שנעשתה אליו הפניה, קודם ליום 12.11.2000, ומסר את התשובה רק לאחר יום 25.12.2000, שישה ימים בלבד לפני שהמיזוג יצא אל הפועל.

8.יצויין כי התובע נזהר ולא ציין בכתב התביעה מהו המועד המדוייק בו הודיע לנתבעים על החלטתו לפרוש מן השותפות. ברי כי כל הודעה שנמסרה לפני יום 25.12.2000 מוליכה למסקנה כי התביעה התיישנה, שכן התביעה הוגשה רק ביום 25.12.2007. רק כאשר הוגשה הבקשה לסילוק על הסף, טען התובע לראשונה כי הודיע על פרישתו "ימים ספורים" קודם למיזוג עצמו, משמע, בשלהי חודש דצמבר 2000. גם כאן, התובע לא נקב במועד מסויים. התובע גם טען בשלב זה לראשונה כי הנתבעים לא הודיעו לו בזמן אמת על חתימתו של הסכם המיזוג (אך לא טען כי לא ידע ממילא ובכוחות עצמו על כך שהסכם המיזוג אכן נחתם).

9.כאשר עסקינן בטענת התיישנות, הספק, אם ישנו כזה, צריך לפעול לטובתו של התובע, שכן הנטל להוכיח את טענת ההתיישנות מוטל על הנתבע דווקא. על כן, לו התבססה בקשת הסילוק על הסף אך ורק על האמור בכתב התביעה, דינה היה להדחות, שכן התובע לא כתב מתי בדיוק הודיע על פרישתו מן השותפות. דא עקא, בעניננו, הרימו הנתבעים את נטל הראיה שכן הנתבעים לא הסתפקו בהסתמכות על הנטען בכתב התביעה, אלא הנתבע 2 טען בתצהירו, ברחל בתך הקטנה, שהודעת התובע בדבר פרישתו מן השותפות נמסרה עוד בטרם נחתם הסכם המיזוג, קרי, לפני יום 12.11.2000. אמנם, גם הנתבע 2 נזהר ולא נקב בתאריך ספציפי בו נמסרה הודעת התובע, אך די בכך שהוא מיקם את מתן ההודעה במועד כלשהו שלפני יום 12.11.2000, על מנת לצאת ידי חובתו לצורך ביסוסה של טענת ההתיישנות.

10.גרסתו העובדתית של הנתבע 2 בענין המועד בו הודיע התובע לנתבעים על פרישתו מן השותפות הגיונית הרבה יותר מגרסתו של התובע, גם משום שהתובע הודה בכתב התביעה שהפנייה אליו נעשתה לקראת סיומו של המשא ומתן שקדם למיזוג, ומכאן שבהכרח מתבקשת המסקנה כי היה זה לפני יום 12.11.2000, וגם משום שאין כל הגיון לייחס לנתבעים פניה אל התובע רק לאחר כריתתו של הסכם המיזוג. פשיטא שכאשר נחתם הסכם מיזוג בין משרדי עורכי דין, מוגדרים בו בראש ובראשונה זהותם של השותפים, שיעור אחזקתו של כל אחד מהם בשותפות, מערכת היחסים בין השותפים וכיוצא בזה. התובע עצמו הודה בס' 26 לכתב התביעה כי הפניה אליו נעשתה "כדי לקבוע את מערכת היחסים בין השותפים במתכונת החדשה." משמע, הפניה חייבת היתה להעשות בטרם החתימה על הסכם המיזוג, הקובע את מערכת היחסים בין השותפים במשרד הממוזג, על מנת שמעמדו של התובע במשרד הממוזג, אם יחליט להצטרף אליו, יעוגן במסגרת הסכם המיזוג. על כן, אין כל הגיון להניח כי פניית הנתבעים אל התובע נעשתה רק לאחר שהסכם המיזוג היה בבחינת עובדה מוגמרת, שהרי אם התובע היה נעתר לפניה ומחליט להצטרף למשרד הממוזג, היה הדבר מחייב את פתיחתו מחדש של הסכם המיזוג שאך זה נחתם. קשה לייחס לנתבעים, עורכי דין מנוסים, התנהלות חובבנית מסוג זה. מנגד, סביר הרבה יותר להניח כי הסכם המיזוג נחתם רק לאחר שהנתבעים קיבלו את הודעת הפרישה של התובע, ועל כן לא ראו כל מניעה לחתום על הסכם מיזוג שהתובע איננו חלק ממנו ואיננו צד לו. ואכן, הנתבע 2 העיד כי פנה אל התובע לפחות פעמיים בטרם נחתם הסכם המיזוג (ע' 3 ו- 4 לפרוטוקול).

11.גם מתוך עיון באותם עמודים של הסכם המיזוג שצורפו לבקשת הנתבעים, עולה כי על פי הסכם המיזוג, התובע לא נמנה על השותפים בשותפות בעת שההסכם נכרת, מה שמחזק את המסקנה כי ההודעה בדבר פרישתו מן השותפות נמסרה עוד קודם לחתימתו של הסכם המיזוג.

12.זאת ועוד, כאשר נחתם הסכם המיזוג, הדבר פורסם בהרחבה בעיתונות, ובזמן אמת (ראה נספח א' לתגובת הנתבעים). חרף הכחשתו הראשונית בדבר ידיעתו אודות כריתתו של הסכם המיזוג, התובע הודה בסופו של דבר כי סביר להניח שקרא על דבר המיזוג באחד העיתונים (ע' 7 לפרוטוקול, שורה 27). כמו כן, ברשותו של התובע נמצאת טיוטה מיום 6.11.2000 של הסכם המיזוג (הדבר עלה מתוך תצהיר גילוי המסמכים שלו), מה שמלמד כי הנתבעים פנו אל התובע עוד בטרם נחתם ההסכם, ואגב כך העבירו לו טיוטה של הסכם המיזוג. גם מטעם זה אין כל הגיון להניח כי התובע השהה את מתן תשובתו לפניית הנתבעים עד לשלהי חודש דצמבר 2000, כאשר עוד ביום 12.11.2000 או בסמוך לאחר מכן נודע לו מתוך קריאת העיתונים כי הסכם המיזוג כבר נחתם וכי הוא אינו צד לו.

13.התובע טוען כי יש לדחות את ההכרעה בשאלת ההתיישנות לשלב של שמיעת הראיות בתיק העיקרי. אינני מקבל טענה זו. אכן, במקרים בהם לא נערך ברור עובדתי ממצה של טענת ההתיישנות, אין מנוס אלא להמתין עם ההכרעה בענין זה עד לאחר שמיעת הראיות בתיק העיקרי, אלא שבמקרה דנן נערך ברור עובדתי כאמור במסגרת הבקשה לסילוק על הסף: הוגשו תצהירים והמצהירים נחקרו על תצהיריהם. מה הועילו איפוא חכמים בתקנתם אם לאחר חקירה כזו, תידחה ההכרעה בטענת ההתיישנות עד לאחר שמיעת הראיות בתיק העיקרי?

14.התובע טוען כי הנתבעים ידעו היטב שאיננו מוותר על זכויותיו, וכי מטעם זה יש לדחות את הבקשה. אינני מקבל טענה זו. גם אם אניח כי התובע הבהיר לנתבעים במהלך הזמן כי בכוונתו לעמוד על זכויותיו ואף ניהל עימם הליך של גישור, אין בכך כדי לעצור את מרוץ ההתיישנות. הוא הדין בטענת התובע לפיה לא קיים קושי ראייתי אצל הנתבעים לנהל את הגנתם. גם אם אניח כי לא קיים קושי ראייתי כאמור, עדיין אין בכך כדי למחוק את תקופת ההתיישנות.

15.התובע טוען כי פרישתו מן השותפות נכנסה לתוקף רק ביום 1.1.2001, עם כינונה של השותפות החדשה, ומכאן שעילת התביעה נולדה רק ביום זה. אינני מקבל טענה זו, שכן היא עומדת בסתירה גמורה למה שטען התובע בס' 27 לכתב התביעה, קרי, שעם מתן הודעת הפרישה הסתיימה השותפות הקיימת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ