ת"א
בית משפט השלום נצרת
|
12535-01-11
29/12/2011
|
בפני השופט:
ריאד קודסי
|
- נגד - |
התובע:
1. חלימה אסמאעיל אברהים צלאח (המנוח) 2. אברהים מוחמד מבארק צאלח 3. אסמאעיל מוחמד מבארק צאלח 4. סמאח מוחמד מבארק צאלח 5. מוחמד מבארק אלעבד צאלח (המנוח) 6. חסן מוחמד מבארק צאלח 7. ופאא מוחמד מבארק צאלח 8. מרים מוחמד מבארק צאלח 9. אמאל מוחמד מבארק צאלח 10. מנאל מוחמד מבארק צאלח
|
הנתבע:
מדינת ישראל
|
|
החלטה
1.בפני בקשה לחיוב התובעים בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעת בהתאם לתקנה 519 לתסד"א.
הנתבעת מבקשת שסכום הערובה לכל תובע לא יפחת מהסך של 20,000 ₪.
2.הנתבעת מסתמכת על פסה"ד ברע"א 7160/11 אלדאים נ' מדינת ישראל של כב' השופט גרוניס ואשר על פיו הושארה החלטת בית המשפט המחוזי, לחיוב התובעים בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעת.
ראוי לציין, שהתביעה שנדונה שם זהה לתביעה כאן, דהיינו, התביעה הינה בגין נזקים עוד שנגרמו לתובעים במבצע "עופרת יצוקה".
עוד נקבע באותו פסק דין, כי למדינה מוקנית חסינות לגבי תוצאות הפעולה של כוחות צה"ל בעזה.
3.הנתבעת מפנה גם לשורה של פסקי דין שלפיהם התגבשה מדיניות של חיוב בהפקדת סך של 20,000 ₪, במקרים דומים.
4.התובעים הגישו תגובה ובה טענו כי הבקשה לחיוב בהפקדת ערובה נובעת משיקולים זרים ויש בה בכדי לפגוע בזכות הגישה של התבועים לבית משפט בהיותה זכות יסוד.
עוד טענו התובעים כי יש להם סיכויים טובים בתביעתם.
התובעים מפנים למספר פסקי דין של בתי משפט מחוזיים ואשר בהם נקבע כי הצו המוסרי מחייב שהמדינה לא תעלה בקשות כאלה ולא תערים מכשולים בפני התובע.
5.לטענת התובעים יש להם סיכויים טובים להוכיח כי הנזקים שנגרמו להם נבעו מירי שבוצע בלי להתחשב בתוצאות החמורות והמסוכנות העלולות להיגרם לאזרחים חפים מפשע.
6.הנתבעת הגישה תשובה לתגובת התובעים ובה חזרה על תגובתה והוסיפה כי יש להתחשב גם בכך שמקום מגורי התובעים הינו מחוץ לגבולות מדינת ישראל - ברצועת עזה, דבר שמרוקן כל חיוב עתידי בהוצאות מתוכנו, מאחר ולא ניתן יהיה לגבות את הסכום בתוך רצועת עזה.
7.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה ונוכח קיום פסק דין של כב' השופט גרוניס שניתן בחודש האחרון, שבו נבחנו כל האספקטים של העניין, דן סיכויי ההגנה הטובים של המדינה מול התביעות בהיות הפעולה של "עופרת יצוקה" אקט מדינה שהמדינה חסינה בפניו וכן גם לרגל מקום מגורי התובעים, הגעתי למסקנה שאין מנוס מחיוב התובעים בהפקדת ערובה.
באשר לסכום, הרי לא נראה לי כי כאן יש לחייב כל אחד מהתובעים בהפקדת עירבון בנפרד תוך קביעה שמי שלא יפקיד, תביעתו לא תישמע, זאת מכיוון שעל פני התביעה, מדובר בבני משפחה ובוודאי ההנחה היא שהם מנהלים משק בית משותף.
על כן, יש ליצור איזון בין זכות המדינה לגבות הוצאות משפט עתידיות, לבין זכות הגישה לערכאות ועל כן, אני קובע ערובה ע"ס 20,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית ואשר תופקד ע"י התובעים יחד ולחוד וזאת בתוך 60 יום מהיום, שאם לא כן תימחק התביעה.
המזכירות תשלח העתק החלטה זו לצדדים.
ניתנה היום, ג' טבת תשע"ב, 29 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.