אבראהים ואח' נ' אברהים סאמי ובניו ואח'

החלטה

לפניי בקשת הנתבעים להורות על הוצאת חוות דעת של רופאה תעסוקתית, שהוגשה מטעם התובע, מתיק בית המשפט.

ענייננו בתביעת נזק גוף שהגיש התובע בגין פגיעה שנפגע לטענתו בעבודה ביום 14.6.09. לאחר הגשת התביעה ביקש התובע לפטור אותו מצירוף חוות דעת רפואיות בתחום האורתופדי והתעסוקתי. משהנתבעים לא הגישו תגובות לבקשה, זו נתקבלה. בהמשך הגישו הנתבעים מצדם חוות דעת של מומחה אורתופד לפיה לא נותרה לתובע נכות אורתופדית מהתאונה.

בישיבת קדם המשפט שנערכה ביום 30.10.13 הצהיר ב"כ התובע כי הוא מסכים שלתובע לא נגרמה נכות אורתופדית כתוצאה מהתאונה. עם זאת ביקש הוא כי בית המשפט ימנה מומחה בתחום התעסוקתי. נוכח ההסכמה כי לתובע לא נותרה כל נכות אורתופדית כתוצאה מהתאונה, נדחתה בקשה זו, בהיעדר כל הצדקה למינוי מומחה תעסוקתי מטעם בית המשפט בנסיבות אלה. לאור זאת הודיע התובע כי ישקול לבקש להגיש חוות דעת תעסוקתית מטעמו ובהחלטתי נקצב לו זמן ככל שהוא מבקש לתקן את כתב התביעה בעניין זה.

לאחר הדברים האלה, הגיש התובע "הודעה על הגשת חוות דעת רפואית ועל תיקון כתב התביעה" אליה צירף חוות דעת של מומחית בתחום התעסוקתי. בחוות הדעת האמורה צויין בין היתר כי לתובע נגרמה נכות אורתופדית כתוצאה מהתאונה (עקב החמרת נכות קודמת).

הנתבעים ביקשו להוציא את חוות הדעת האמורה מהתיק, נוכח העובדה כי היא ניתנה על-ידי מי שאיננה מומחית בתחום הרפואי הרלוונטי, נוכח הצהרתו התובע בישיבת קדם המשפט בדבר היעדר נכות אורתופדית שנגרמה בתאונה, ומשהיה על התובע לבקש לתקן את כתב התביעה. התובע, מנגד, טוען כי עומדת לו זכות לתקן את כתב התביעה בהתאם לתקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, לאחר שקיבל לידיו את חוות הדעת של המומחית מטעמו, וכי הטענות באשר למומחיותה של המומחית מטעמו מקומן בשלב הערכת משקלה של חוות הדעת ולא עצם קבילותה.

אני רואה לקבל את בקשת הנתבעות.

אף מבלי להידרש בשלב זה למומחיות נותנת חוות הדעת מטעם התובע, הרי שדין הבקשה להוצאת חוות הדעת מהתיק להתקבל משלא הוגשה בקשה מתאימה מצד התובע בעניין זה. הסתמכות התובע על תקנה 136 לתקנות איננה במקומה. תקנה זו אין עניינה בתיקון כתב טענות על-ידי בעל דין עקב קבלת חוות דעת מטעמו הוא, להבדיל מזכות לתיקון כתב הטענות בעקבות המצאת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט (ולפי חלק מהגישות בפסיקה אף המצאת חוות-דעת של הצד שכנגד). הדבר עולה מלשונה של תקנה 136 המדברת על חוות דעת "שהומצאה", כאשר ברי כי אין הדברים מכוונים לפעולה עצמית, ומהגיונם של דברים, שהרי אם נלך לשיטתו של התובע יוכל כל בעל דין לתקן את כתב טענותיו בכל שלב של ההליך, וללא נטילת רשות, לאחר שיפנה למומחה מטעמו ויקבל לידיו חוות דעת, דבר שאיננו מתקבל על הדעת (רע"א 9615/06 קריפלובסקי ואח' נ' ישיבת נזר ישראל מוסדות תורה (פורסם במאגרים) (2007).

במקרה דנן אומנם הופטר התובע תחילה מהגשת חוות דעת רפואיות, ברם מששינה טעמו, והוא מבקש כעת להגיש חוות דעת, ובפרט משחוות הדעת עוסקת גם בתחום האורתופדי לגביו הוצהר מטעמו כי אין כל טענה לנכות, עליו להגיש בקשה מתאימה לתיקון כתב התביעה.

אשר על כן חוות הדעת התעסוקתית מטעם התובע מוצאת מהתיק.

ככל שהתובע מבקש להגיש בקשה כלשהי בעניין מינוי מומחה אורתופד מטעם בית המשפט, חרף ההצהרה מטעמו בישיבת קדם המשפט, יגיש על כך בקשה סדורה ומנומקת בתוך 30 ימים.

ככל שלא תוגש בקשה, יימשך ההליך כסדרו, על יסוד ההנחה כי לתובע לא נגרמה נכות רפואית עקב התאונה.

טוב יעשה התובע אם ישקול צעדיו על מנת להימנע מעיכוב וסרבול נוסף של ההליך בשל היפוך סדר הדברים הרגיל על ראשו.

לפנים משורת הדין אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ב אייר תשע"ד, 12 מאי 2014, בהעדר הצדדים.