אביגל נ' פרשט מאפיית המשפחה המקורית בע"מ

החלטה

רקע עובדתי

1.המבקשת מתנגדת לביצועם של חמישה שיקים בסכום קרן של 102,960 ₪ אשר הוגשו לביצוע ביום 03.03.09 בתיק הוצל"פ 14-03646-09-1.

השיקים הינם לפקודת המשיב ומועד פירעונם 01.05.04, 01.07.04, 01.09.04, 01.11.04 01.01.05 ונמסרו, כפי שיפורט להלן, במסגרת הסכם שכירות מכוחו שכרה המבקשת מהמשיב ואחרים נכס הסמוך לעסקה באילת. השיקים נועדו לתשלום דמי שכירות מיום 01.03.04 ועד ליום 01.03.05. השיקים הוגשו לביצוע לאחר שביום 23.02.09 דחה כב' השופט א' יקואל במסגרת ת.א. (אילת) 1639/04 (להלן: "ההליך הקודם") תביעה אשר הגישה המבקשת לפיצויים בגין הפרה נטענת של ההסכם מטעם המשיב ואחרים.

ביום 11.03.10 נדחה, במסגרת ע"א (ב"ש) 1073/09, ערעורה של המבקשת על פסק הדין.

2.בבקשת הביצוע סומן כי השיקים הוגשו לפירעון וחוללו, אולם בנספחיה צורף אישור כי השיק הראשון חולל בהוראת ביטול של כל השיקים נשוא הבקשה.

השיקים הוגשו לביצוע בהתאם להחלטתי מיום 05.03.09, כרשם הוצל"פ, אשר התירה הגשתם לביצוע למרות אי הפקדת השיקים, אשר בוטלו כאמור, לגבייה בסניף הבנק הנמשך.

3.ההתנגדות כללה טענות דיוניות ומשפטיות ממישור דיני השטרות וכן טענות עובדתיות אשר עיקרן הועלו על ידה בתביעתה אשר נדחתה.

לאור דחיית הערעור הסכים ב"כ המבקשת כי קיים השתק פלוגתא בכל טענות המבקשת לכישלון תמורה בטענה כי ביטלה ההסכם כדין, סעיפים 15 עד 31 לתצהיר המבקשת.

לטענת המבקשת זכאית היא להגנה מכח טענה חלופית, אשר לא לובנה בהתדיינות הקודמת, והיא כי הודיעה על רצונה לעזוב המושכר לפי סעיף 23 לחוזה המאפשר מתן הודעה בדבר סיום השכירות 3 חודשים מראש.

לשיטת המבקשת, מראיות המשיב בהליך הקודם עולה כי כבר ביום 22.04.04 קיבל המשיב, או מי מטעמו, הודעה בדבר ביטול ההסכם ויש לראות בהודעה זו כבקשה חלופית לעזוב המושכר תוך 3 חודשים. לפי תחשיב המבקשת בהתאם לנספח להסכם השכירות המקורי מיום 28.05.03, סוכם כי תקופת השכירות תחול ביום 01.03.04 עד ליום 01.03.09 בצירוף חודשיים חינם. אין חולק כי שיק שנמסר ליום 01.03.04 נפרע ולפיכך טוענת המבקשת כי ההסכם הסתיים ביום 22.07.04 ונוכח חודשיים ללא דמי שכירות להם זכתה חבה היא לכל היותר סך של 1,525 ₪.

טענת כשלון התמורה

4.בחקירת נציג המבקשת אישר הוא כי ביטל את השיקים נשוא תיק זה, לשיטתו עקב הפרת ההסכם מטעם המשיב ושותפיו לנכס.

עוד עלה כי לא מסר הודעה בדבר רצונו לסיים את השכירות 3 חודשים מראש אלא טען, כפי שטען בהליך הקודם, כי ההסכם מבוטל עקב הפרתו ע"י המשיב ושותפיו.

לאחר עיון במכלול טענות הצדדים, ובכתבי הטענות בהליך הקודם ובפסקי הדין אשר דחו את תביעת וערעור המבקשת לא מצאתי כי יש מקום לאפשר לה להתגונן בטענת כשלון התמורה מכח מתן הוראה לביטול ההסכם.

5.ראשית, בהליך הקודם עתרה המבקשת, לאור ביטול החוזה, לצוות על השבת השיקים שמסרה עבור דמי שכירות. תביעת המבקשת נדחתה כאמור תוך קביעת ממצאים מפורשים כנגד המבקשת.

כב' השופט ואגו, בע"א 1073/09 הנ"ל, תמצת את פסק הדין המפורט אשר קבע כי המבקשת היתה מודעת למצבו התכנוני של המושכר והתנהלה באופן אשר העיד על רצונה לקיים את הסכם השכירות.

עוד נקבע כי השיקים נשוא תיק זה ניתנו לאחר שבוטלה סדרת שיקים קודמת ואף נפרע הראשון מסדרת השיקים אשר הוגשו לביצוע.

כן נקבע כי ביטול החוזה נעשה על ידי המבקשת בדרך לא נאותה, ע"י ביטול השיקים עבור דמי השכירות, ומדובר בהפרה יסודית מצד המבקשת דווקא.

ובלשונו של כב' השופט יקואל בהליך קודם: