אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אבו שחאדה נ' המוסד לביטוח לאומי סניף ירושלים

אבו שחאדה נ' המוסד לביטוח לאומי סניף ירושלים

תאריך פרסום : 13/10/2013 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
6259-06-10
08/10/2013
בפני השופט:
דיתה פרוז'ינין

- נגד -
התובע:
אחמד אבו שחאדה
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
פסק-דין

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה לגמלת הבטחת הכנסה ביום 30.10.2005, והנתבע אישר תשלום גמלה לתובע בשיעור של 80% בשל בעלות בנכס מקרקעין. בעקבות הערכת שמאי שנעשתה לנכס הנ"ל בחודש 10/2009, נשללה זכאות התובע לגמלה כאמור ממועד האישור בטענה כי גובה ההכנסה הרעיונית מן הנכס שוללת את זכאות התובע לגמלת הבטחת הכנסה.

2.המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלה מהי ההכנסה הרעיונית שיש לייחס לתובע מדירת בנו עיסא ומקרקע עודפת שבנכס. שני הצדדים הגישו חוות דעת שמאי מטעמם, והתמקדו בסיכומיהם בשאלה איזו חוות דעת יש להעדיף.

נוסיף עוד כי בעקבות דברים שאמר התובע בעדותו לפנינו (ע' 13-14), חזר בו התובע מטענתו בכתב התביעה המתוקן (סעיף 6.ג) כי הוא הבעלים של שמינית בלבד מן הקרקע העודפת. בסיכומיו מאשר התובע כי הבעלות בקרקע העודפת היא לו ולאחיו בחלקים שווים, והוא הבעלים של מחצית מן הקרקע העודפת (סעיפים 9-10 לסיכומים).

2.התובע הגיש חוות דעת של השמאי מחמד קיימרי, והנתבע הגיש חוות דעת של השמאי יאיר תודה. שני השמאים נחקרו בחקירה נגדית על חוות הדעת. לפני שנפנה לדון בכל אחד מהנכסים ובאמור בחוות הדעת לגביהם, נדון בטענת התובע כי אין לקבל את חוות הדעת מטעם הנתבע משום שהשמאי מר יאיר תודה לא ביקר בנכס.

טענה זו דינה להידחות בוודאי כטענה גורפת. השמאי מטעם הנתבע, מר יאיר תודה, ציין בעדותו כי ערך את חוות דעתו על פי כ-50 תמונות של הנכס, ושוחח עם שני שמאים שביקרו בו בשנת 2009 ובשנת 2011 (ע' 18 ש' 17-24, וראו גם סעיף 3 לחוות הדעת, שם מפורטים שמות השמאים שביקרו בנכס). מכאן, שחוות הדעת ניתנה על סמך נתונים שמסרו אנשי מקצוע בתחום, מה גם שלא הוכח כי הנתונים שעליהם ביסס מר תודה את חוות דעתו הם שגויים.

3.דירת הבן עיסא

כאמור הונחו לפנינו 2 חוות דעת מטעם הצדדים. לגבי דירת הבן עיסא (להלן – הדירה) קבע השמאי מטעם התובע בחוות דעתו כי שווי הדירה בשנת 2004 היה 250,000 ₪, ובשנת 2009 – 260,000 ₪. סכומים אלה נקבעו לאחר שנלקח בחשבון פחת שנתי של 2% בגין גיל המבנה. כמו כן משווי הנכס שנקבע הופחתו 10% בשל בעלות משותפת, כך ששווי הנכס הינו בהתאמה: 225,000 ₪ ו-234,000 ₪.

בחוות הדעת מטעם הנתבע נקבע כי שווי הדירה היה בשנת 2004 308,000 ₪ ובשנת 2009 – 339,000 ₪.

השמאי מטעם התובע נתן בחוות דעתו משקל רב לשני גורמים, אשר לגישתו תרמו באופן משמעותי לקביעת ערך הנכס: האחד – הפחתה בגין הפחת הפיזי של הבניין בשיעור שנתי של 2% לשנה (סעיפים 8.6 ו-8.7 לחוות הדעת), ובעלות משותפת שבגינה הופחת ערך הנכס ב-10% (סעיף 8.8). גורמים אלה לא נלקחו בחשבון כגורמים עצמאיים בחוות דעת השמאי מטעם הנתבע.

4.בעלות משותפת: בסעיף 5 לתצהירו הצהיר התובע כי בשנת 1999, ולקראת נישואי בנו עיסא, פיצל את דירתו, באופן שהופרש חלק ממנה – 50 מ"ר - עבור דירה לבנו מוסא. בחוות הדעת מטעם הנתבע לא הובאה כלל בחשבון הבעלות המשותפת (ראו סעיף 8). נכתב בה כי הגישה לדירת הבן עיסא הינה באמצעות חדר מדרגות המצוי בעורף הבניין (סעיף 5.1.1), וכי הדירה הופרדה מדירת התובע ומשמשת דירה נפרדת עם כניסה נפרדת (ע' 4). כך נקבע גם בשומה מיום 23.11.2011 (סעיף 8.1 לחוות הדעת מטעם הנתבע). בעדותו אישר השמאי מר יאיר תודה את קביעתו זו, והדגיש כי מדובר בשתי דירות נפרדות (ע' 19 ש' 1-9).

מר קיימרי לא הסביר בחוות דעתו ובעדותו מדוע הוא סבור כי קיימת בעלות משותפת בנכס זה, מדוע יש בה כדי להפחית את ערך הנכס לצורך שומה לעניין גמלת הבטחת הכנסה, ומדוע יש להפחית 10% דווקא, ולא הפחתה בשיעור אחר. פסקי הדין שמר קיימרי מפנה אליהם בחוות דעתו עוסקים בנושאים שונים שאינם רלבנטיים לענייננו.

בנסיבות אלה קביעת השמאי מטעם התובע כי יש להפחית 10% מערך הנכס בגין בעלות משותפת אינה מוצדקת.

5.פחת: בחוות דעת השמאי מטעם התובע נכתב כי:

"הובאה ההפחתה בגין הפחת הפיזי בבניין. ההפחתה חושבה לפי גיל אפקטיבי של 10 שנים לשנת 2005 ו-15 שנים לשנת 2009 (גיל הנכס כפי שנמסר לי על ידי המזמין כ-45 שנה)".

בעדותו מר הבהיר מר קיימרי כי:

"2200 זה סכום מלא ברמה סטנדרטית שניתן לגור בה בלי הצורך לשיפוצים או תיקונים בתוך הבית. לאחר שלקחתי את סכום הזה כמלא לקחתי הפחתה צנועה של 100-150 דולר שזה 10 שנים פחת לקחתי, 20% ובשנת 2009 לקחתי 30% שזה 15 שנת פחת" (ע' 6 ש' 21-23).

מר קיימרי ציין בעדותו כי חישוב הפחת כפוף לשיקול הדעת של השמאי, כי הוא סבור שיש לחשב את הפחת בסך של 2% מיום הקמת המבנה, וכי שקל בעת חישוב הפחת גם את רמת הבניה (ע' 8), והוסיף:

"המילה היא רחבה. את יכולה להגדיר אותה איך שאת רוצה, פחת זה הגדרה מאוד רחבה, יש פחת פיזי, תכנוני, סביבתי. לא יכול להסביר לך למשל שהמטבח הזה לא תקין אז זה פחת וזהו. הפחת הוא הירידה בערך הנכס כתוצאה ממכלול נתונים ויכול להיות...

ש.לא בגלל גיל המבנה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ