החלטה
1.לפנינו בקשת המבקשים - 17 מורים, אשר לימדו בבית הספר "אל נהדה" בכפר קרע בשנת הלימודים תשע"ג, וחלקם אף קודם לכן, להמשיך ללמד במסגרת בית ספר זה, גם בשנת הלימודים תשע"ד.
2.בבקשה טוענים המבקשים, כי בית הספר "אל נהדה" החל פעילותו בשנת 2009, והוקם כמוסד פרטי ע"י עמותת "אל ספאא" לחינוך.
בתחילה פעל בית הספר כחלק מרשת "עתיד".
בהתאם לנטען בבקשה, ועניין זה לא הוכחש ע"י המשיבה, הוגשה לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים עתירה של המועצה, של רשת "עתיד" ושל עמותת בית הספר "אל נהדה" כנגד משרד החינוך, ובמסגרת עתירה זו, הגיעו הצדדים להסכמה, כי לבית הספר "אל נהדה" ינתן רישיון להפעלת בית הספר התיכון, בהתאם לבקשת הרישוי, וכי תפתח חטיבת ביניים באופן מיידי ותבדק האפשרות לאיחוד החטיבות לבית ספר שש שנתי, וזאת בתיאום בין הרשות המקומית למשרד החינוך.
כל עניינה של העתירה המינהלית היה במתן רישוי לבית הספר.
אין בהודעה המוסכמת שהוגשה לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים, התייחסות כלשהיא למעמדם ולתנאי עבודתם של המורים שלימדו באותו בית ספר.
3.הבקשה אינה מתייחסת פרטנית לניקוד שקיבל כל אחד מהמבקשים, אלא טוענת שהיה צריך ליתן קביעות למורים מכח עבודתם באותו בית ספר בשנים קודמות, ולכן לא היה מקום להפסקת העסקתם.
4.במעמד הדיון שהתקיים לפנינו היום, טענה ב"כ המבקשים כי משרד החינוך לא הפעיל שיקול דעת כראוי, והגם שטענה שאינה תוקפת את חוזר המנכ"ל בדבר העברות שיבוצים והשלמות משרה בבתי הספר הערביים, היא טענה, כי אין לראות בחוזר זה חזות הכל, וכי יש להפעיל שיקול דעת בעת שיבוץ המורים, שיקול דעת החורג מנוהל השיבוץ.
5.באשר לשיהוי הניכר בהגשת הבקשה שהוגשה לבית הדין רק בתאריך 19.8.13, טענה ב"כ המבקשים, כי המבקשים סברו שההודעה על הפסקת עבודתם הינה הודעה פרוצדוראלית ואינה מהותית, ועל כן סברו, כי הם ימשיכו לעבוד באותו בית ספר, גם בשנת הלימודים הבאה - תשע"ד.
ב"כ המבקשים אישרה, כי אין הסכם כלשהוא בין משרד החינוך לבין עמותת "אל נהדה" או מכללת "עתיד", בנוגע להמשך שיבוצם של המורים באותו בית ספר, הסכם שניתן היה לצפות שהנהלת העמותה, או ארגון המורים המייצג את המורים, ידאג לו בעת המעבר מהעבודה אצל מעסיק פרטי לעבודה במשרד החינוך.
6.ב"כ המבקשים הבהירה שאינה טוענת לקביעות של המורים המבקשים במשרד החינוך, אולם שבה וטענה, כי למרות העדר הקביעות היה צריך לשבצם באותו בית ספר בו לימדו, גם אם אין להם ניקוד גבוה, וגם אם יש מורים אחרים שביקשו שיבוץ בעלי ניקוד גבוה יותר.
כמו כן, הודתה ב"כ המבקשים, כי העובדה שמשרד החינוך הכיר בבית הספר ונתן לו רישיון - סמל מוסד, אינה הופכת את המורים באותו בית ספר לעובדי משרד החינוך (עמ' 2 רישא לפרוטוקול).
7.ב"כ המבקשת ביקשה להפנות לחוזר מנכ"ל שלא היה מצוי בידיה, אשר לדבריה, מחוזר זה עולה, כי יש לתת עדיפות למורה שמלמד גם בחטיבה העליונה, גם אם הניקוד שלו נמוך יותר, על מנת לאפשר רצף בבית ספר שש שנתי.
8.המשיבה הגישה תגובתה, ובתגובתה טענה לשיהוי ניכר בהגשת הבקשה, הבהירה, כי אין המדובר בפיטורי המורים, אלא בסיום העסקתם שנעשתה בשנת הלימודים תשע"ג - על בסיס חוזה מיוחד להעסקת עובד, וטענה, כי על המבקשים, כמו על כלל המורים עובדי משרד החינוך, חל נוהל העברת שיבוצים והשלמות משרה בבתי הספר הערביים לשנת הלימודים תשע"ד, וכי המשיבה פעלה בהתאם לנוהל זה.
המשיבה אף הבהירה, כי אכן היתה הסכמה להכיר בבית הספר וליתן לו אישור רשמי, והחל משנת הלימודים תשע"ג הפכו מורי חטיבת הביניים להיות עובדי משרד החינוך, אלא שהובהר להם, כי הם עובדים על בסיס חוזה מיוחד, ומאחר והמעבר נעשה בסמוך לשנת הלימודים תשע"ג, לא הופעלה שיטת השיבוץ לגבי שנה זו (עיין ס' 8 לתגובת המשיבה).
9.המשיבה הבהירה בתגובתה, כיצד מיושם הנוהל של שיבוץ עובדי הוראה, וכן הליך הפסקת העבודה של מורים שעדיין אין להם קביעות והדגישה, כי הובהר למבקשים שאין להם עדיפות על פני עובדי הוראה אחרים, המבקשים שיבוץ לפי הנוהל במגזר הערבי.
המשיבה הדגישה, כי בהתאם לנוהל, עבודה במוסדות מחוץ למדינה, דהיינו בבעלויות אחרות, אינה מקנה ניקוד לעניין הזכאות לשיבוץ.
דיון והכרעה:
10.בקשת המבקשים הוגשה בשיהוי ניכר, בסמיכות לפתיחת שנת הלימודים, העומדת להיפתח בשבוע הבא.